חג חירות שמח ושלום רב

[סתוונית היורה]

אתה באמת חושב

שהתוכנית הייתה מעניינת מישהו אם הבחורות לא היו יפות (לכאורה או באמת)?

 

[dori78]

אתה צודק

לא הייתי מכתירה כאינטליגנט גדול, מישהו שמעוניין לצאת עם בחורה רק בגלל צורתה החיצונית.
כפי שכתבתי - גם יופי חיצוני הוא עניין של טעם....

אני מניחה שכמו בכל תכנית ריאליטי, הבחירה ב"יפות" הספציפיות, מבוססת על תפיסת היופי הכללית באוכלוסיה (בלונדינית/חזה גדול/עיניים בהירות), כמו גם על פוטנציאל המדרוג הצפוי, כתוצאה מהדיסוננס בין רמת האינטלקט שלהן לבין זו של ה"חנונים".

 

[Light18m]

הרעיון של התוכנית

כאמור, הוא שהחנונים לומדים על המין השני, והיפות לומדות... באופן כללי.

לא מצפים שיווצרו זוגות בתוכנית.

אני אישית הלכתי לזה כדי לקבל כלים שיעזרו לי בחיים שאחרי התוכנית, כמו ביטחון עצמי למשל.
לא תארתי לעצמי שבת הזוג שתהיה לי בתוכנית תהפוך לחברה הראשונה שלי.

 

[כוכב געשי]

אנשים טובים מדי נותרים בצד הדך

גם אני מקבל "אתה אדם מיוחד, אבל..."
וזה מרגיז לפעמים.
בסוף ניאלץ להשחית כמה חלקות טובות בתוכנו כדי לקבל את החספוס שנדמה שהוא מה שמושך בסופו של דבר יותר מכל.

 

[האלמוני הנצחי1]

מניסיון...

כוכב געשי יקר, זה אכן מרגיז בריש גלי וברחל בתך הקטנה, כמו שואמרים חכמינו. אבל... מניסיון... לא ממליץ כלל ועיקר להשחית כמה או יותר חלקות טובות כי התוצאות הן הרסניות למדי - ראשית חכמה לעצמינו.
וזאת כותב אדם שהינו מיומן למדי בכך, חשב שזה עשוי לעבוד יופי, קיבל את החספוס (לכאורה), ו... GUESS WHAT... עדיין נשאר לבד כתמול שלשום כאשר כל תאוותיו ומאווייו בידיו
אני הראשון להודות שחשבתי שמעט דמוניות עשויה להוסיף לי נופך של "BAD BOY", ובתוך כך, הפכתי לפרופ' לדמוניות. ודוגרי? זה באמת היה וואחד דמוני - לעצמי. היום אני עובד על תיקון של החלקות הטובות והחזרת עטרה ליושנה.

 

[כוכב געשי]

כשהייתי קטן הייתי יותר בהכל

יותר רגיש, יותר עדין, יותר חייכן, יותר אופטימי, יותר נחמד ויותר עוזר לכולם.
הזמן עושה את שלו ואירועי החיים מותירים חותם.
לקחים נלמדים ולקחים מופקים.
זה תהליך טבעי של למידה ונסיון עבר.
אני לא אתן לחיים להוביל אותי להיות הידיד ההוא שכולן אוהבות ורוצות בחברתו, אבל תמיד יחפשו זוגיות אצל אחרים.
אני לא אומר להיות דמוני, אני אומר להיות יותר מחוספס.
להפחית במינונים של הנחמדות והרגישות, לא לעזור לכל מי שרוצה גם כשיש דחף לעזור, להבחין מתי מנצלים את טוב לבך ולדעת להגיד "סטופ, גם אני כאן."
למצוא את האחת שתקבל ממך את כל מה שיש ללב שלך לתת, ולא לחלק הכל בין ידידות נצחיות.
יש את האחת שהיא בעדיפות עליונה, וכל השאר בעדיפות אחת מתחת.

 

[מנומשת27]

אני באמת לא יודעת מאיפה מגיעה התפיסה

הגורסת שנשים לא אוהבות בחורים נחמדים.

בחורות לא פוסלות אתכם מפני שאתם נחמדים מדי, עוזרים מדי, רגישים או מכילים מדי. בחורות פוסלות אתכם מפני שאתם (למשל. בהחלט יתכן שזה לא תקף לגביך או לגבי האלמוני הנצחי) אינטנסיביים מדי, מציפים רגשית, חושפים יותר מדי מהר מדי, לא קוראים סיטואציות חברתיות בצורה נכונה ומתנהלים בהן בצורה מביכה או מגושמת.

בחורות עשויות לפסול אתכם פשוט כי הן לא נמשכות אליכם (כן, גם אנחנו מסננות על בסיס מראה חיצוני).

ואלה דברים שניתן לעלות עליהם ולעבוד עליהם. עם פסיכולוג, בקבוצה טיפולית, או אפילו בשיחה עם אותן ידידות. יש לך ידידה שאוהבת אותך מאוד אך לא רוצה בך כמאהב? שאל אותה למה. אתה עשוי ללמוד דברים חדשים ומעניינים על עצמך.

 

[כוכב געשי]

ברור שיש הרבה פרמטרים

אבל מהיכרות אישית עם בחורות שמספרות לי סיפורים, ברור שבחורים "רעים" יותר מושכים פיזית. וכמובן זה בסוף נגמר ב"טוב שנגמר כבר, הזבל הזה לא יודע לכבד"
אולי צריך קצת מהחספוס הזה בשביל המשיכה הראשונית ואחר כך להראות שיש גם עומק שיתחזק קשר רציני וטוב.

 

[סתוונית היורה]

ניסחת את זה מצויין

"אינטנסיביים מדי, מציפים רגשית, חושפים יותר מדי מהר מדי, לא קוראים סיטואציות חברתיות בצורה נכונה ומתנהלים בהן בצורה מביכה או מגושמת." כמובן זה מתאר רק מיעוט של הגברים, אבל אלה בהחלט דברים שנתקלתי בהם, ואני מאמינה שיש גברים שלא מבינים עד כמה ההתנהגויות האלה מרתיעות, ואולי מפרשים אותן כ"בחור נחמד מדי". כמובן שיש גם נשים שמתנהגות ככה, אבל איכשהו יש לי הרגשה ש"בחורה נחמדה מדי" זה לא הכינוי שהן זוכות לו.

רק דבר אחד, לא נראה לי שזה רעיון טוב לשאול את הידידה למה היא רוצה אותו... אם הוא רוצה מישהי שלא רוצה אותו, הדבר הכי בריא לעשות זה לנתק איתה קשר ולשכוח ממנה.

 

[dori78]

 

[האלמוני הנצחי1]

התייחסות אישית

ראשית, תודה על התייחסותך החשובה, מנומשת. דווקא אני מודה ומתוודה שיש בי אינטנסיביות יתרה, יכולת 'פלאית' להציף רגשית, ואני גם עשוי להיות מאלה שאולי חושפים יותר מדי - מהר מדי. ולמען האמת - אני חושב שזה חלק מהקסם האישי שלי, תמוה ככל שזה ישמע. לא הייתי מוותר על התכונות הללו, כי זה חלק מהותי ואינטגראלי ממני.

בנוגע ל"יש לך ידידה שאוהבת אותך מאוד אך לא רוצה בך כמאהב": אני רואה בזה דיסוננס קוגניטיבי חריף, וזה גם נוגע בעצב חשוף, כי שמעתי את המשפט הזה יותר מדי פעמים בעבר: "אני אוהבת אותך מאוד מאוד, נכנסת ללב ולא לתחתונים" וכד'. לכן, לאחרונה, כאמור, חתכתי את הקשרים הללו, לעתים באופן מאוד חד-צדדי, כי פשוט איני מוכן/יכול/רוצה לשמוע יותר משפטי סרק מהזן הזה.
אני מבקש להיות מובן כהלכה: אני בהחלט חושב שיכולה תיאורטית להתקיים ידידות אפלטונית בין גברים לנשים. אבל, וזה אבל ענק: לא במצב עניינים שבו יש צד אחד שהחלום שלו הוא מגע וקשר על כל רבדיו, וצד שני שהינו בקיצוניות השנייה, ומספר לצד הראשון על כל מעלליו בסופ"ש ובכלל. זה הרסני מאוד לצד הראשון, קרי לבלתי-מנוסים, וזה לא פחות גרוע מהרס עצמי פר-אקסלנס.
בזכות תהליך אישי שאני עובר, בתמיכתו של חבר יקר, הבנתי זאת, ומתוך יישום המסקנות, החלטתי למגר זאת מחיי.
במקרה שלי, זה באמת הגיע למצב שיש ידידות שעבורן הייתי "החברה הכי הכי הכי טובה". היו מספרות לי הכל ללא סינון. זה עשה לי כך וכך, וההוא כך וכך. היו מבקשות עצות, ומקבלות סיוע ותמיכה מכל הלב. מעולם לא התלוננתי, עד לאחרונה. אבל בחודשים האחרונים, אני שואל אותן כל הזמן: "מה זה עוזר לי - באופן אישי - הקשר הזה איתך?". ולמה את מחפשת מאהבים למכביר, כאשר יש לך אותי - לדברייך - האדם "הכי נחמד, נעים ועומק". למה מלכתחילה ובכלל לרעות בשדות זרים כאשר לכאורה אני כאן לצידך?
ואגב, שאלתי גם שאלתי מדוע אינן רואות בי מאהב. ולא קיבלתי תשובות חד-משמעיות. חלקן גרסו כי מדובר בהיעדר משיכה נטו. חלקן (הגדול) גרסו שאני נחמד מדי ואין בכך אתגר עבורן. חלקן כביכול פסלו אותי מבלי להבין בעצמן למה. פשוט כי מלכתחילה ראו בכך ידידות ותו-לא. ייתכן כי בשל היעדר ביטויי חושניות מצידי.

אוף, כמה זה מסובך...

 

[סתוונית היורה]

אתה צודק לגמרי

מה שאותן ידידות עשו לך הוא לגמרי לא הוגן, ואפילו אכזרי. מצד שני, אתה שיתפת פעולה... למרבה הצער, אני חושבת שהן לא אהבו *אותך*, אלא אהבו את זה שהיית תמיד בשבילן ללא שום תנאים, ואולי גם שפעת הערצה, תמיכה ומחמאות. ו*אולי* כן יש בך משהו "נחמד מדי". אני רק משערת אז יתכן שזה ממש לא נכון, אבל אם אתה, למשל, מסכים לכל מה שהיא אומרת, אז בהחלט אני רואה בזה משהו לא מושך. וזה לא עניין של נחמדות. אפשר להיות נחמד ועדיין לעמוד על שלך.

 

[מנומשת27]

אינטנסיביות כבודה במקומה מונח.

בזמן ובמקום המתאימים. חשיפת יותר מדי מידע, בשלב מוקדם מדי של הקשר, גורמת לך להצטייר כבעל קושי מסוים בפירוש קודים חברתיים. לא פחות חמור: היא מבהירה שאתה כיבוש קל וגורמת לך להיראות נזקק. אני מניחה שמדובר - בין השאר - בסוג של הטייה קוגניטיבית ("אני לא רוצה להיות חבר במועדון שמוכן לקבל אותי"), אבל גם בחורות אוהבות לרדוף אחרי המטרה שסימנו לעצמן. העניין הוא שזו לא פונקציה של מידת החביבות או הפניות שלךָ. גבר יכול להיות נעים, זמין, תקשורתי וכולי וכולי, ועדיין: פשוט לא מעוניין. כל זמן שנדרש מאמץ כדי לעניין אותו, הוא מאתגר.

בנוגע לידידות שלך: כן, יש זן כזה של נשים, והן מעדיפות חברים-בנים על חברות-בנות. יותר מזה: מה כיף יותר מגבר שמכרכר סביבך, מוכן לעשות הכל עבורך ולא דורש שום השקעה רגשית מצידך, פשוט מפני שהוא חושק בך? הן לא רעות, הן עצלניות (ולפעמים גם סובלות מסוג של קושי חברתי שלא מאפשר להן ליצור קשרים שוויוניים), ואתה כנראה מוכן להציב את עצמך במשבצת הזו שוב ושוב. עצתי לך: אל תכנס לשם. אם אתה לא רוצה בקשר של ידידות עם בחורה מסוימת פשוט מפני שהיא נראית לך כמו אדם כיפי שהיית רוצה לדבר אתו, אם מבחינתך הבחורה היא אובייקט רומנטי ולא ידידותי, אם היא או אתה לא מצליחים לנהל קשר של ידידות שבו שני הצדדים תורמים ושני הצדדים נתרמים, אל תהיה בקשר כזה. לא צריך, זו לא חובה.

 

[סתוונית היורה]

אני לא אוהבת לרדוף אחרי אף אחד

נכון, כשהייתי צעירה, טיפשה וחלשה, העובדה שמישהו היה בלתי מושג הפכה אותו קצת יותר מושך בעיניי. היום זה בדיוק הפוך.

אין דבר יותר מענג ומושך (ולצערי נדיר) מלגלות מישהו שמוצא חן בעינייך ולא חושש להראות לך שגם את מוצאת חן בעיניו.
מה שכן, אם אני מכירה מישהו והוא **מיד** מתלהב ממני, אני מבינה שאני בכלל לא מעניינת אותו. הוא מאוהב רק ברעיון ההתאהבות, וזה ממש פתטי (ולפעמים אפילו מעליב).

 

[dori78]

לנקודה האחרונה שלך.

 

[מנומשת27]

אולי אני צריכה לחדד

(למרות שאולי זה עניין של טעם אישי?) אני לא חושבת שבן או בת זוג צריכים להיות בלתי-מושגים. אהבות חד-סטריות, למושא רומנטי בלתי-מושג הן מאפיין של בני טיפש-עשרה ומסיבה טובה מאוד: בן העשרה עדיין עסוק בהגדרת זהותו מול העולם ולא פנוי (או פחות פנוי) לשאול את עצמו מיהו ומהו ביחס לאדם שני. במערכות יחסים בוגרות, לעומת זאת, אני כן מאמינה שצריך להיות אלמנט מסוים של מו"מ- אלמנט שבהתחלה מתבטא כסוג של ציד (שוב, יותר במובן המשחקי של המילה). מפני שזה כיף, מפני שזה מאתגר, מפני שבני אדם, להרגשתי, לא באמת מפסיקים להתנסות במשחק לאורך החיים. מפני שזה חלק מהתהליך הטבעי שבו קשרים מתפתחים.

אני לא מדברת על רדיפה אחרי מישהו שבבירור לא מעוניין בך: אני מדברת על פלרטוט, על המשחק המקדים שבו נקבע טיב ואופי המפגש שלאחר מכן.

 

[סתוונית היורה]

לגמרי עניין של טעם אישי

מבחינתי "משחקים", "מו"מ" ו"ציד" הם מושגים שאין להם ולא כלום עם רומנטיקה וזוגיות.

 

[Reyn]

כאילו שהכל בראש של בנים מוגבלים-חברתית.....

http://en.wikipedia.org/wiki/Bad_boy_(archetype)
http://en.wikipedia.org/wiki/Nice_guy
http://en.wikipedia.org/wiki/Friend_zone

 

[מנומשת27]

באמת.

 

[Nurikabe]

לא נראה לי שה"פריינד זון"

נוצר בגלל שהגבר "נחמד מידי".
אני בכלל לא מבינה על אתם מדברים. מי זה הנחמדים והרעים שאתם מדברים עליהם, זה נשמע כאילו אתם חיים בסרט מצויר.