חובות וזכויות.

פלגיה

New member
אני מעדיפה לא "לבקש עזרה"

כי זה לא נעים להיות הקבצן שמתחנן לעזרה. אני לא מוכנה שזה יהיה "לפעמים" ותלוי במצב הרוח. נוח לי יותר כשזה תפקיד קבוע שיודעים שיש צורך לעשות אותו.
 
את לא יכולה לבקש מבלי להתחנן?

גם אם מדובר בתפקיד קבוע, כדאי שזה יהיה פשוט באמת כי זה יותר נוח ותוך הבהרה שזה צורך שלך בעזרה הקבועה הזו בבית לשמה ולא צורך חינוכי.
 
../images/Emo2.gif"לבקש עזרה?"

עד איזה גיל של הילדים הכביסה בבית היא "התפקיד" של ההורים והילד מקסימום "עוזר"? "עזרה" מבקשים כשהתפקיד הוא שלך. בעולם של היום בו ילדים רבים בוחרים ליות בבית גם בגיל 23, האם גם אז זו "עזרה" שיכבסו (למשל)?
 
למה צריך חלוקת תפקידים מוגדרת?

הסיבה היחידה שאני רואה שעשויה להוות לעתים צורך בכזאת היא כי זה יותר נוח (לחלק מהאנשים). כדאי שזו תהיה הסיבה. ילד בן 23 שאינו שמח וטוב לב לעזור יכול לכבס לעצמו את הבגדים (או לבצע בעצמו את כל הפעולות הכרוכות בהבאת הבגד למכונה והחזרתו ממנה). לשרת אותו זו לא גזירה מובנת מאליה.
 

ציפי ג

New member
ילד בן עשרים ושלוש שגר בבית הוריו

לא צריךלכבס רק את בגדיו. הוא צריך לכבס את בגדי המשפחה כולה. לא רק לנקות את חדרו, אלא גם את כל חדרי הבית. לא רק לצחצח את נעליו אלא את הנעליים של כולם. זה להיות חלק ממערך הבית. לתת שכם לא רק לצרכים המאוד אישיים שלך, אלאל לצורכי המשפחה כולה.
 

פלגיה

New member
../images/Emo45.gif מסכימה לחלוטין

ולא הייתי רוצה שהילדים שלי יגורו בביתי באופן קבוע בגיל הזה (בגיל 23 כבר הייתי נשואה ואם לשלושה
)
 

ציפי ג

New member
אני רק התחתנתי

ואמא שלי לא יכלה לסבול שאכבס עבורה. אבל גיהוצים, שטיפת כלים, הכנת אוכל שטיפת הבית, הגשה לשולחן שבת הורדה משולחן שבת, וכד' היו פעולות שהיא העבירה לכתפי אט אט במהלך השנים. זה לא שהיא לא עשתה דבר חו"ח. אבל אני בהחלט עשיתי במשק הבית הרבה מאוד דברים. ואני גם דורשת מהגדולים שלי לעשות. אין שום סיבה שילד בן 12 לא יתלה כביסה ויוריד כביסה. אין שום סיבה שהוא לא יסדר כלים במדיח. אין שום סיבה שהוא לא יעזור לאחיו הצעירים לסדר את החדר. אם כל אחד יטה שכם, הכל יהיה יותר קל לכולם.
 

פלגיה

New member
ועד איזה גיל כן מותר לי לחנך?

הכל הוא צורך שלי. גם ילד מחונך הוא צורך שלי.
 

לורליי43

New member
לדעתי אם הורה עדיין מרגיש מחנך בגיל

18-17, הוא במידה רבה נכשל בתפקידו.
 

לורליי43

New member
הבת שלי בת 16.5 ואנחנו בעיצומה

של תוכנית "ההתנתקות". היא אמנם חיה בבית, אנחנו מפרנסים אותה, והיא שואלת לדעתינו. אבל- יש יותר ויותר דברים שאני לא מתערבת בשיקוליה. בנוסף, ככל שהיא גדלה היא מעורבת יותר בתפעול של הבית. ולמרות שהיא גרה בבית ועוד תגור בו לפחות כמה שנים טובות, ותקבל מן הסתם תמיכה כספית, אני לא חושבת שיש לי סיבה להרגיש אחראית עליה בגיל 18. מבחינתי היא הופכת והולכת להיות אדם בוגר, וככזה אני מצפה למערכת בין שני מבוגרים.
 
../images/Emo45.gif

"בין שני מבוגרים" - אלו הן מילות המפתח. כל אלה שאומרות שהן מצפות לעזרה בבית צודקות בהחלט, בדיוק כמו שכאשר שני שותפים גרים בדירה לא ייתכן שאחד יעשה הההכל גם בשביל השני ואילו השני יהיה פרזיט. מה ההגיוני, שהראשון יבהיר לשני שיש גם דברים שהוא צריך לעשות כי הוא לא פועל או משרת שלו (או, לחילופין, הפרדת כוחות מוחלטת, כל אחד עם הכלים והכביסה שלו וכיו"ב) או שהוא יתחיל לנסות לחנך אותו?
 

לורליי43

New member
מצד שני בין הורה וילד יהיה קיים גם

נושא הקרבה וההרגל להשען על ההורה בנושאים רבים, שלא קיים בין שני שותפים. כך שזה לא חד וחלק.
 

פלגיה

New member
שלא לדבר על הפרש הגילאים

אין מה לומר מבוגר יותר= מנוסה יותר= כדאי להקשיב יותר לעצתו (גם אם לא לבצע אותה)
 

לורליי43

New member
אבל המבוגר לא חייב לדחוף את דעתו

זכות ה"ילד" כאדם בוגר, לא לשמוע עצה של מישהו אלא אם בקש אותה. גם בין חברים לא תמיד מתערבים ויועצים עצות. גם אני לא רוצה עצה של אמא שלי- כי הגישה שלי לחיים שונה משלה. בדרך כלל העצה היתה באה בכיוון מאוד הורה-ילד ולכן לא רציתי לשמוע אותה בכלל.
 
לא תופסת אצלי המשוואה הזו.

אני מוכנה ללמוד מכל אחד, צעיר או מבוגר, אבל לא אם הוא יוצא מתוך נקודת הנחה שעלי להקשיב לעצתו גם אם אינני מעוניינת בכזו.
 

פלגיה

New member
אני יוצאת מתוך נקודת הנחה

שאם ילדתי אותו, החלפתי לו חיתול, גידלתי אותו, קניתי לו, בישלתי לו, כיבסתי את הבגדים שלו, והוא ממשיך לגור אצלי בבית, יש כמה דברים מינימליים שהם חובתו (לא "כי אני אמרתי" אלא כי הוא צריך להרגיש כך מעצמו. אם לא ירגיש כך, לדעתי החינוך שלי נכשל). לשמוע את דעתי - זה נראה לי בין המינמום. לעשות בדיוק כמו שאמרתי - לא בהכרח. אבל לפחות להקשיב.
 

לורליי43

New member
למה הוא צריך לשמוע את דעתך?

הורה יולד ילד בגלל רצון אגואיסטי שלו, הילד הבוגר לא חייב לשמוע את דעתו של ההורה בגלל הרצון הזה.
 

פלגיה

New member
המשפט הזה מעצבן אותי כל פעם מחדש

אולי הילד הראשון הוא צורך אגואיסטי של ההורים.
 
למעלה