חוויות אופנתיות מהביקור בישראל

שירלי6

New member
מסכימה איתך בפעם השניה.

יש עוד סיבה שאני אוהבת בוטיקים, יחס אישי! המוכרות (שלורב הן בעלות הבוטיק) מכירות אותי מצויין, את טעמי ומידותיי ויודעות בדיוק מה אני אוהבת/רוצה ומה מחמיא לי. הן לא מקבלות אחוזים ממכירות והאנטרס שלהן שונה ממוכרניות. לרשתות, למעט זארה, אני לא נכנסת.
 
מאוד מוכר, לצערי

וגם בחנות במנגו החדשה בדיזינגוף סנטר המוכרות פנו אליי. לי זה לא נעים כי זה גורם לי להיות כזאת טיפה לא נחמדה אם מציקים. באופן כללי, בארץ לא יודעים לתת שירות בשום מקום. ולכן, למרות שאני חושבת שתל אביב זה המקום הנפלא עלי אדמות ( וזה אחרי שביקרתי בהרבה מקומות בעולם) כל פעם שאני מקבלת שירות גרוע אני מתמלאת עצב ורוצה לעבור לחו"ל. למזלי זה עובר לי מהר בדרך כלל. לגבי בוטיקים, אני לא קונה בהם כי זה יקר וכי, אני מודה, אולי לא ניסיתי באמת ולא מכירה את החוויה. אני קונה רק בקאלה, שזה מן בוטיק וזה די נחמד, בדרך כלל.
 

marish

New member
לגבי השירות

אז לא רק בארץ - יש הבדל בין השירות והציפיות ממנו באנגליה לבין השירות בארה"ב מבחינת הספייס, ואת זה אמרו הרבה אמריקאיות ובריטיות בפורומים בחו"ל שאני כותבת בהם - לאמריקאיות נורא קשה בבריטניה, שלא מחייכים אליהן, הן מרגישות שמתעלמים מהן, ואילו לבריטיות בארה"ב (ואני מניחה שגם בישראל) נורא קשה עם הליווי האישי הלוחץ.
 
מסכימה בהחלט

בגלל זה סייגתי ואמרתי שמי שבפנים לא ממש מרגיש את זה ואפילו מורגל ומעוניין בשירות "אישי לוחץ". לגבי ארה"ב, הם אכן מחייכים יותר (וזה לא שהבריטים לא מחייכים, הם כן והרבה, וזה לא שהאמריקאים ממש טבעיים) אבל הם גם בהחלט נותנים ספייס ללקוח. גם אחי שגר יותר מ-20 שנה בארה"ב והסתובב איתי בחנויות בישראל סבל מזה.
 

WALL UP YO

New member
השירות הטורדני בארץ הורס את חווית הקניה

לא יכולה שמנסים לדחוף לי בגד וחושבים מה מתאים לי. אני עושה סיבוב עם חברים בחנויות וקניות לרוב אני עושה לבד יש לי את הטעם המשובח שלי ועזרה אני מבקשת רק כשאני צריכה מידה מסויימת. אגב בטורונטו חוץ מחיוך בכניסה לחנות אף אחד לא מטריד אותך...
 

Runt

New member
בתור אחת שעובדת בחנות בגדים

אין מה לעשות, בעצמי לא נעים לי לרחרח אחרי לקוחות ולדחוף להם בגדים. מצד אחד, המנהלים לוחצים ועוקבים אחריי המכירות שלך. מצד שני לפעמים יש לקוחות שבאמת זקוקים לליווי אישי [לפעמים באופן מוגזם ברמה של 'אין לי כוח להסתכל - תוציאי לי אָת מהמתלה כל דבר שלא סקיני'] ושכל הטריקים האלה באמת פועלים עליהם.
 

reddish

New member
גם אני עבדתי עד לא מזמן ברשת גדולה...

וזאת אחת הסיבות שסבלתי שם ורציתי לעזוב. המנהלת שלי כ-ל הזמן ניג'סה לי שאלך לראות מי רוצה עזרה ויש מדיניות מעצבנת של להגיד שלום לכל לקוח ולעקוב אחריו למקרה שירגיש אבוד ויצטרך עזרה. אבל, כמו שאמרת, היו לקוחות שהתחננו לתשומת לב ורדפו אחרי בכל החנות שאחמיא להם ואלביש אותם כי הן היו חסרות ביטחון/ ממהרות/ לא יודעות להתאים בגדים וכו'. כדי לא לבאס עוד יותר את המוכרים, פשוט כשנכנסים לחנות - לחייך ולהגיד: תודה רבה, אני מסתדרת...
 
מסכימה עם כל מילה.

אני חושבת שגם בארץ עם תסתובב עם איזה בגד מיוחד ברחוב רגיל לבד או שיצחקו עליך\ינעצו מבטים וכו'[במקרה הטוב] או שיביאו לך מכות זה פשוט ככה.אבל אם היית מסתובבת עם עוד כמה אנשים בלבוש ''מיוחד'' לא היה קורה לך כלום[בדרך כלל זה ככה]. ככה אני מרגישה וזאת דעתי על האופנה בארץ.
 

lithopsia

New member
ישראל זה לא ממש המקום...

לפחות לא לטעמי. איכשהו אני תמיד מרגישה כאילו בכל הנוגע לאופנה אנחנו נמצאים צעד אחד אחרי שאר העולם (או לפחות בהשוואה ללונדון וארה"ב), ואם משהו כבר מגיע לכאן- אז בד"כ המבחר ממש לא משהו ובכל המקומות ישנם דברים דומים. רוב הרשתות הישראליות הגדולות איבדו לעניות דעתי את המעוף שלהן כבר ממזמן, הבגדים בקטלוגים כל כך משעממים שעד שאני מגיעה לסוף הקטלוג אני קולטת פתאום שהסתכלתי יותר על הדוגמניות מאשר על מה שהן לבשו- וזה לא מתוך חיבת יתר לדוגמניות ;). עוד "בעיה" היא שלי לפחות נראה שהקהל הישראלי מאוד מקובע ושמרן בכל הנוגע לאופנה, עוד לא נפתח לרוב האנשים פה הראש והם עוד לא מעזים לקחת סיכונים ולהעז יותר בלבוש שלהם. זה משתפר לאט לאט, אבל ייקח עוד הרבה זמן עד שנראה פה תעוזה ועניין של ממש ברחובות. נראה כאילו רוב האנשים מעדיפים להתלבש כמו כל השאר, כנראה מתוך איזשהו פחד לצאת מגוחכים, ורוב האנשים שראיתי שמתלבשים בצורה מעניינת נראים כאילו הם עושים זאת כדי להרוויח תשומת לב (שלילית, בד"כ...), כאילו בכוונה בצורה מוגזמת ופרובוקטיבית. ישראל היא לא בדיוק בירת טוב הטעם... זה אולי נשמע נורא סנובי, אבל המקומות היחידים פחות או יותר בארץ שאני קונה בהם בגדים של ממש הם זארה ו"קאלה", שאני מאוד אוהבת כי הבגדים שלהם קצת יותר מיוחדים (ומדי פעם אפשר גם למצוא שם פריטים של מעצבים נהדרים מחו"ל, תלויים להם בשקט בשקט בין הפריטים של קאלה... קניתי שם מעיל מ-ד-ה-י-ם של Paul & Joe Sister, שממחיש היטב כמה הרבה מהקהל הישראלי לא מוכן עדיין לאופנה קצת פחות נורמטיבית). שאר הדברים שאני קונה בארץ הם רק בייסיקס שישלימו את הפריטים שאני מזמינה מחו"ל, כי בעיקר שם אני מוצאת דברים שבאמת מדברים אליי. כך שאם את מאירופה או ארה"ב- אני לא רואה סיבה טובה לחפש בגדים בישראל כשאת מוקפת בדברים מוצלחים הרבה יותר. אנחנו בינתיים מובילים יותר בנשק ופירות הדר.
 
למעלה