אז 2 תחומים התערבבו כאן
מה זה משנה בשורה התחתונה? ילד צריך לגדול במשפחה. אז עכשיו נגדיר מה זו משפחה?
לי יש אמא ואבא ואין לי סבים וסבתות. לילדה שלי יש אמא וסבא וסבתא,
משפחה לא?
טובת הילד - יש לזה שלל פירושים. אם נתחיל לפרוט פה מה ילד צריך, אז גם כל צורך כזה יכול להתפרס לתתי סעיפים.
מה התסריט הנכון? את זה כולנו יודעים בדיעבד. אם לא מחפשים את ה-אם והאילו. כי עם אלה ממילא אין לנו מה לעשות.
יש מציאות חיים בשטח. לכל ילד במשפחתו ולא משנה הקונסטלציה המשפחתית. לכן מבחינתי זה לא משנה גם כשמדובר בילד מאומץ.
נכון, מחקרים זה מעניין.
אבל אני מעדיפה לראות בלייב בעיניים.
וממה שראיתי הכל מתחיל בהורה. בבית. בסביבה של הילדים.
יש מהכל במשפחות עם זוג הורים גבר ואישה, יש מהכל במשפחות יחידניות.
אני אישית, ממה שאני חווה ביומיום - ראיתי אצל חברותיי היחידניות התפתחות לעילא של הילדים.
אתה יכול לקרוא את זה גם בפורום אמהות יחידניות מבחירה. אם תרצה אפילו אתן לך ניקים של אמהות לילדים גדולים, מחוננים ומצליחנים שמסתדרים מצויין בלי דמות אב נוכח. צריך רק להכיר את האמהות כדי להבין איזו הורות מדהימה יש שם.
לגבי הדוגמא שנתת עם התינוק, גם כאן אפשר לדון על טובת הילד, כל אחד מנקודת מבטו.
אני אישית חושבת שלהעביר אותו פעמיים בין משפחות - זה הכי לא לטובתו.
דודתו נלחמה לגדלו מההתחלה ומישהו החליט שלא.. שעדיף לו במשפחה אחרת. אבל אז אחרי שנתיים במשפחה האחרת לקרוע אותו מהם ולהחזירו לדודתו שבתחילה לא נמצאה מתאימה (?) - בעיניי זו פגיעה קשה בילד.
שוב - צרכים והתפתחות אלה כותרות גדולות.
מה שבתת כל אלה על כל הסעיפים
מגיע בסופו של דבר למה שההורה נותן לילד ואיך הוא ממלא את הצרכים של הילד ואיך הילד בסופו של דבר התפתח.
ולזה - לדעתי לא משנה הקונסטלציה המשפחתית. בין אם מדובר בילד ביולוגי או מאומץ.
לגבי ילד עם צרכים מיוחדים (שזה בכלל נושא שלישי שעירבבנו כאן) - אני לא רוצה להכנס לזה כי אני לא נוטה למכבסות מילים וגם אני לא בדיוק פוליטיקלי קורקט.
יכולה להגיד לך רק, שאם "אנחנו" החד הוריים לא "טובים" לתינוק בריא אבל הכי טובים לילד עם צרכים מיוחדים, אז...