חוק אימוץ

[Daria34]

אולי צריך לעשות סקר בין בוגרים מאומצים

ולשמוע מה הם חושבים על השאלה שלך? הרי הנארטיב הכי חשוב בשינויים
שצריכים להיות בעולם האימוץ צריך לבוא מהם.

 

[Daria34]

פאני, כתבת על זה שכבר לא קיים

אימוץ פרטי, לא הבנתי, אז מה זה אימוץ חו"ל?

 

[fannyd]

אימוץ חו"ל זה מונופול בחסות המדינה

 

[Daria34]

פאני, אם אפשר הצעה, אם יש לך

סבלנות , בבקשה תקראי את התיזה במיוחד את עמוד 61.

 

[fannyd]

צר לי, אבל הסבלנות שלי אזלה די מהר

מה בדיוק את רוצה להגיד לי? מה הקשר בין ילדים שנולדו מתרומת זרע לאימוץ ע"י הורה יחיד?

 

[Daria34]

יש קשר, התרבות של אפשר בלי אבא זה לא משהוא

שצריך לעודד.ולתת עדיפות לנשים יחדיניות לאמץ בלי עדיפות לזוג זה עידוד שהאבא הוא לא חשוב להתפתחות של ילד.
החברה נמצאת בעייני במשבר שילדים רבים נולדים לבית ללא אב. איזה מסר בעצם מעבירים לגברים? האם זה יעשה אותם אבות יותר טובים שיש נשים שמראש מחליטות
שהם לא רלוונטים?

 

[fannyd]

ועל זה נאמר "בוקר טוב צפון קוראה"

 

[fatfat]

זו אכן לשון החוק

סעיף ג' בחוק אימוץ ילגים אומר: "אין אימוץ אלא על ידי איש ואשתו יחד; ואולם רשאי בית משפט ליתן צו אימוץ למאמץ יחיד -

(1) אם בן זוגו הוא הורה המאומץ או אימץ אותו לפני כן;

(2) אם הורי המאומץ נפטרו והמאמץ הוא מקרובי המאומץ ובלתי נשוי".

דהיינו שעל פי החוק רשאים לאמץ רק זוגות נשואים. בהמשך נקבעו סייגים שאם זה לטובת הקטין הוא יוכל להיות מאומץ על ידי הורה יחיד אבל מהי טובת הקטין זה נתון להחלטת העו"ס שמטפלת במקרה.

בפועל המדיניות שהנהיג השרות לאונים היא שעדיף לילד לגדול במשפחה עם שני הורים ולכן זוגות חשוכי ילדים נמצאים בעדיפות הראשונה לאימוץ ואחריהם זוגות שיש להם כבר ילדים. יחידניות הן כמעט בסוף הסולם, אחריהן נמצאים רק גברים יחידנים. ולכן הן מקבלות ילדים/תינוקות עם צרכים מיוחדים או שלא נמצאה להן משפחה מאמצת בקרב הזוגות.

החוק חקק ב- 1981 ולדעתי ואם לתקופתינו, אבל כרגע זו לשון החוק.

 

[רותיתותי1]

דווקא הגיוני לגמרי שתהיה עדיפות לזוג

ככה במקרה שאחד מההורים נפטר, לילד עדיין יש הורה נוסף.
ממה שאני יודעת כל מי שרוצה לאמץ, יחידנית או זוגות עוברים אותם מיונים ככה שבכל מקרה הוא אמור לקבל הורים עם מסוגלות הורית טובה - אז עדיף שניים על אחד.

 

[נוני 75]

או אופציה נוספת שההורים יהרגו יחד

בתאונת דרכים או פיגוע
אז אולי קומונה? ככה הכי בטוח .

 

[fannyd]

זה אמור להיות אחד הפרמטרים

לו יש לתת את המשקל המתאים כמו גם לפרמטרים נוספים כמו גיל, מצב בריאותי, כושר השתכרות, אישיות וכו'. כבר מסיפור של תינוק המריבה שהתפרסם לפני כמה שנים למדנו שמחלת כליות סופנית של אחד מבני הזוג לא מהווה מכשול. כנראה חיים בצל מחלה קשה וסיכויים ליתמות מגיל צעיר עדיפים על גדילה במשפחה יחידנית.

 

[זואילי]

ואיך ההגיון הזה תופס לגבי ילד עם צרכים

מיוחדים?

אולי בשירות למען הילד חושבים שהורים יחידניים לילד עם צרכים מיוחדים- לא מתים, אלא ככה רק נפטרים מאיתנו.

ברגע שהם עושים איפה ואיפה ולא נותנים ליחידניים תינוק אבל כן נותנים ילד עם צרכים מיוחדים - שום הגיון לא עובד כאן.
כבר היה עדיף להם לאסור בכלל על יחידניים לאמץ. אבל זה נורא לא פוליטיקלי קורקט.

 

[נגה לביא]

ההגיון הוא

שילד בעל צרכים מיוחדים זקוק לבית, אך יש פחות אפשרויות עבורו, ולכן מרחיבים את טווח האפשרויות שלו למציאת בית, בעוד עבור תינוק בריא ללא קשיים באימוץ טווח האפשרויות הוא אדיר, וכן אפשר להיות בררניים לגבי האפשרות שניתנת לו.

את המבדקים צריך לעבור גם כך וגם כך, ויוצא שההורים היחידניים והזוגות הם באותה רמה תפקודית, וזה לא הורה יחידני מסור ואוהב מול זוג קר ולא מתפקד (למרות שכבר שמענו על כשלים מסוג זה גם). אין ויתור לזוגות על משהו רק כי הם זוגות, ואם אין הם מוכנים לצרכים מיוחדים הם יאלצו לחכות שנים רבות לפני שיוכלו לאמץ, בעוד התור של הצרכים מיוחדים יהיה קצר יותר.

הסיבה שקיימות בחו"ל מדינות (שגם הולכות ומתמעטות) המאפשרות אימוץ יחידני זהה לאימוץ זוגות היא שכמויות הילדים הזקוקים שם לבית כה גדולה, שאין הם בוחרים הורים עבור ילד, אלא ילד עבור הורים, וזה הליך שונה לחלוטין. בהליך הזה אפשר לבחור מאפיינים שונים של הילד, כי ההורים הם אלו שקובעים את טווח האפשרויות, בניגוד להליך בו הורים נבחרים על סמך איפיונים שונים (כמו זוגיות).

לא נעים להיות בצד שנשאר בחוץ. לא כשאתה הורה הכמה לאמץ, ולא כשאתה ילד הכמה להיות מאומץ.

 

[זואילי]

ההגיון שאת מציגה

הרבה יותר הגיוני מהטיעון של רותיתותי אליו הגבתי קודם.
כי ברור שהטיעון שעדיף 2 הורים כי אם אחד ימות אז לפחות יהיה הורה נוסף-
לא תופס כשמדובר בילד עם צרכים מיוחדים...
עדיין הטיעון שלך מובן לגמרי אבל כולנו יודעים
שכמו שיש זוגות המבקשים לאמץ תינוק בריא- כך גם הורים יחידניים.
ויש לי ככ הרבה חברות רווקות שהיו מוכנות לשלם את מחיר ההמתנה הארוך
כמו הזוגות. אבל האופציה הזאת סגורה בפניהן. בפניי...
אני כאמור- צלחתי משפט ברוסיה בדיוק אחרי כניסת החוקים החדשים,
ולפניי חיים שלמים עם בתי.
אבל כואב לי על כל הדלתות שנטרקות בפני יחידנים (ולא רק באימוץ) כי מישהו החליט
שאנחנו סוג ב'.

 

[נגה לביא]

רציונליזציה

אנשים מנסים לעשות רציונליזציה כאשר הם עומדים בפני משהו שלכאורה חסר הגיון. הרי ההגיון שלי אינו אומר דבר על מוצלחות זוג על פני יחידני, ממש כפי שאין מוצלחות של בת על פני בן. אבל חיתוך צריך להתבצע היכנשהו, והוא פשוט מתבצע, וזה קשה ובלתי ניתן להבנה, אז ניתנים לזה תירוצים. זה אנושי, גם ם לא הגיוני, כי אנושיות היא הרבה מעבר להגיון.

 

[fannyd]

כשנסגרת דלת צריך לחפש חלון

בדיעבד המדיניות של השירות דווקא היטיבה אתי. מראש ידעתי שאין לי מה לפנות אליו ולכן פשוט קמתי ועשיתי מעשה מבלי להכנס את עצמי לרשימת המתנה ארוכה ולא ודאית. זה נתן לי גם את החופש לתכנן איך תראה המשפחה שאני מבקשת לבנות. ההורים היחידניים הם לא בהכרח החוליה החלשה של החברה. ואגב, לא כל כך מקבלת את הטיעון שלך לגבי הצרכים של בעלי הצרכים המיוחדים. ילד עם צרכים מיוחדים זקוק ליותר משאבים והורה יחיד עשוי להיות הרבה יותר מכוון ומסוגל לספק את זה. ורק פיסת מציאות שאני מכירה. משפחה של חברה של בתי קיבלה לאומנה ילד שעבר התעללות מינית במשפחתו הביולוגית. לכאורה משפחה חזקה, זוג הורים ושלושה ילדים מלאי מוטיבציה, אבל לא הלך. המסגרת האידאלית כביכול לא התאימה לו. הוא הפך ילד פוגע והתעורר חשש רציני לגבי הילדים הצעירים במשפחה. הילד הזה היה זקוק להורה שיהיה כולו רק בשבילו ובמשפחה בה היה זה לא היה אפשרי. כך לאנשים הנהדרים האלה נשבר החלום הורוד להציל נפש בעולם.

 

[נגה לביא]

ההגיון שלי?

הסברתי מה ההגיון שעומד מאחורי הקריטריונים. מכיוון שאין אני זו הקובעת אותם, איני רואה מדוע מישהו צריך להניח שזהו הסבר הנובע מהגיוני שלי.

ידוע שאימוצים של ילדים "בעייתיים" הוא בעייתי במשפחות לדוגמא, ומצליח באחוזים גבוהים יותר דווקא במשפחות "אחרות". יש לזה כל מיני סיבות, ואחת מהן היא, באמת, הפגיעה בילדים שכבר נמצאים במשפחה. סיבה אחרת היא שההורים לכאורה יודעים כיצד לטפל בילדים, אך הילד המאומץ מציב אותם בפני מצבים שונים לחלוטין עם סט תגובות שונות לחלטין לפעולותיהם.

כשאנחנו אימצנו את כאוס, אומצה גם ילדה בת כשנה על ידי זוג פלמי עם ילדה ביולוגית בסביבות גיל תשע. אני זוכרת בביקור הראשון שלנו בביתם, הילדונת הושכבה לישון כאשר המוניטור פועל בחדרה. קולות הייללות כמעט שיגעו אותי, אך ההורים טענו שככה היא נרדמת. הם זכרו את בתם הבילוגית בגיל הזה, והיא הרדימה את עצמה לבד. הם פשוט לא חשבו שילדה בת שנה שזה עתה נקרעה מכל המוכר לה זקוקה למישהו שיתווך עבורה את ההפרדות מעולם הערות. בשעות היום הם היו הורים מסורים בצורה יוצאת דופן, ועדין בזמן ההרדמות הם השאירו אותה להתמודד עם הפחדים לבדה. זוהי דוגמא למשהו פעוט ולא הרה גורל כלל. עם ילד בעל צרכים מיוחדים גדולים, היכולת לפול למלכודות גדולה יותר, והנפילה עלולה להכאיב יותר.

 

[fannyd]

התכוונתי להגיון שלך לגבי מה עומד מאחורי החוק

ההגיון שלי אומר שמאחורי החוק יש נורמות של חברה שעדיין מתקשה להשלים עם פלורליזם. יש המון כוחנות וזה בא יותר מהבטן מאשר מהראש. הפכתי לאמא כשנה אחרי שהתגרשתי ואני יכולה לאמר בבטחון שאילו הייתי נשארת במסגרת הזוגית הייתי אמא שונה בתכלית, לא טובה יותר או גרועה יותר, שונה, ובלתי אפשרי לחזות בדיעבד אם זה היה לטובת הבנות או לא. מעניין מה חושבות על זה אמהות יחידניות שחוו חיים במסגרת זוגית טרם אימוץ.

 

[KallaGLP]

לא יחידנית ומעולם לא הייתי

אבל מניסיון אישי, כדי שהזוגיות תהיה טובה לילדים בכלל ולילדים שאומצו בפרט, זו צריכה להיות זוגיות אוהבת, חזקה והדדית. אני, למשל, נשואה בפעם השנייה, ואני כל הזמן מברכת על השכל שהיה לי לא להביא ילדים בזמן שהייתי נשואה בפעם הראשונה, מתוך אינטואיציה ותחושה שזו לא הזוגיות שלה פיללתי ושאיני חשה ביני לבין בעלי את אותה ההתאמה וההרמוניה הדרושים לטעמי בזוגיות בריאה ומוצלחת, שבה טוב לילד לגדול. שיעורים של גירושין לאחר שכבר יש ילדים ושל משפחות שאינן מתפקדות או מתפקדות בצורה לקויה גם אם ההורים אינם מתגרשים (ויש כאלה שמפסיקות לתפקד כבר אחרי שיש ילדים, ולעיתים זה לא משהו שאפשר לחזות מראש) הוא כל כך גדול, שגם כשמוסרים ילד לאימוץ למשפחה שנראית יציבה באותו זמן, לא ניתן לדעת איך זה ייגמר ואילו טלטלות יעברו עליה ועל הילד בעתיד.
אני מסכימה שבעולם אידיאלי טוב שיהיו לילד שני הורים, גם למקרה שלאחד מהם יקרה משהו, חלילה, וגם כי הורה מכל מין תורם כנראה היבטים מסוימים להתפתחות של הילד. אבל אנחנו חיים בעולם כל כך לא מושלם, שבמציאות לעיתים קרובות זה ממילא לא עובד בצורה כזו, ובפועל הנזק שבזוגיות שאינה תקינה עלול להיות רב בהרבה מהתועלת הפוטנציאלית שבה. שורה תחתונה: אני חושבת שלגדול במשפחה יחידנית יציבה רגשית וכלכלית עדיף מאשר לחיות במשפחה שלכאורה יש בה שני הורים, אך היא מסוכסכת או מתפרקת, ולכן גם אני חושבת שהיה טוב לשירות להתקדם ברוח הזמנים ולשנות את גישתו לעניין.

 

[יסמין@]