במקום מסילות יקרות באיילון - פיתוח מסילות כביש 4
כבר החלפנו דעות בנושא, אך היום יש פרסום בגלובס - ראיון עם הממונה בלונדון על התחבורה - איזבל דדרינג, סגנית ראש העיר היוצא של לונדון
http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001124041#fromelement=hp_morearticles
כפי שטענתי, המשך פיתוח של רצועת האיילון לא תורם לכלכלת מדינת ישראל ויש לפתח "רצועת איילון 2 " - רכבות בציר כביש 4 - בהיבט עלות תועלת מדובר על קו "בחינם" - השבח של קרקעות פרטיות וקרקעות בבעלות המדינה / עיריות יותר מיממן עלות הקמת הקו.
במקום להמשיך ולחזק את החזק בהשקעות הולכות וגדלות עם תועלת שולים פוחתת , עדיף לתת פתח לבניין "מרכזים" חדשים.
מסתבר שזו התפיסה היום בלונדון:
"עוד לפני הפנייה לבעלי נכסים ומכירת זכויות ליזמים, כבר בשלב הראשוני שבחן את האפשרויות למסלולים שונים, השיקולים היו כלכליים במושגי תכנון ובנייה. כל החלופות עברו בשטחים בנויים בתוך לונדון, וההנחה היתה שתוצאות הפיתוח של התחנות יגרמו לתהליך דומה של זינוק בערכי קרקע ותנופת התחדשות עירונית: גידול בשטחי מסחר, עליית הביקוש למגורים וכן הלאה. הסיפור המוכר. הבנו שאם השינוי והשגשוג יגיעו לכל מקום שבו נניח את הקו, בעצם אין משמעות לבחירת הנתיב מבחינה תחבורתית. לכן השווינו בין החלופות במונחים של היתכנות לתוספות הבנייה, כמות ואיכות תוספת השטחים הבנויים לעיר, שימושי הקרקע, בעלויות על נכסים וכיוצא בזה. הקריטריון המוביל בהכרעה על המסלול של הקו, היה הנתיב שיניב הכי הרבה כסף ממסי נדל"ן".
הווה אומר - הגדלת מספר המסילות באיילון אינו עומד בפני עצמו כי "יש ביקושים" אלא צריך להיבחן אל מול חלופות שיסיטו הביקושים ויאפשרו עלות / תועלת טובה הרבה יותר כמכלול.
"האפקט ההפוך של אגרת הגודש ומנגנון הקנסות מזכירים את הניסוי המפורסם שנערך בגן ילדים ישראלי (הדגשה שלי, א"ט), שבו נקבע קנס כספי להורים המאחרים - ואז שיעור האיחורים דווקא עלה."
הסיפור הזה זכור לי מהספר האמריקאי Freakonomics, ושם דווקא היה מדובר בגן ילדים אמריקאי. האם כותב המאמר התבלבל?