טוב טוב... הגיע הזמן להבהיר מה קרה!
אחרי שעברתי על כל השיחה הזו במקום להתארגן למימונה האדירה... הגעתי להחלטה שהגיע הזמן שמישהו יבהיר מה בכלל קרה שם ומה אני מקווה שיקרה בעקבות כל זה... אז מעשה שהיה כך היה.. יום ראשון מעמיסים ציוד על הרכב שלי ומצפינים לאיזור הכנרת (המקום האולטימטיבי לבילוי של קמפינג), נוסעים עד לאיזור חדרה שמה אנחנו פוגשים דודים של יגאל (קטן), הם אומרים לנו שיש פקק עצום לכיוון צפון מכביש וואדי ערה, אז החלטנו ליסוע דרך זיכרון יעקב. אחרי שטעינו בדרך והגענו לבית לחם הגלילית!! (מקום מאוד מוזר אני חייב לציין) חזרנו וראינו כי אם אנחנו נוסעים בכביש הרגיל אנחנו נכנסים לפקק שוב, אז קרביים שכמונו
החלטנו שאנחנו נוסעים דרך שכננו - נצרת, נצרת עלית, וכפר קנא.. עזבו שכמעט חטפו אותנו אבל הייתה חוויה... הגענו לטבריה ושם חיכה לנו עוד פקק עצום לכיוון החוף המיועד... אחרי בדיקת כמה חופים החלטנו להתמקם בלבנון, שם פגשנו את אמיר יוסי ועמית, עלייק צופים! אנחנו היינו הרבה יותר מאורגנים מהם! אנחנו אומני האוהלים וההישרדות! (במיוחד עם התה שלי
) שם התחלנו עם שישה בנות מרעננה (עשירות בטירוף) ויפות בצורה שלא תאמן!! אני נדלקתי על אחת מהן שחבל על הזמן!! בקיצור היו מלא מטורפים מסביב ערסים עבריינים סטודנטים ועוד מלא מינים סוגים זנים ושאר ירקות
היה פשוט מדהים, השגנו כמה טלפונים ואני מתכנן לקפוץ לרעננה בקרוב אז אתם מוזמנים יוסי אמיר ועמית... כמו כן גם אופיר ואמיתי מוזמנים.. ותן לי להבין דבר אחד אמיר למה התכוונת בזה שאמרת לשאול את גיא לגבי הבנות? נראה לי אני הולך על דניס דרך אגב! היא משהו לא נורמלי! היו עוד מלא חוויות מדהימות ומצחיקות לא נורמלי! אבל אני לא ילעה אותכם בטירוף שלנו... חג מימונה שמח!!!!!!!! תרבחו ותסעדו!
אחרי שעברתי על כל השיחה הזו במקום להתארגן למימונה האדירה... הגעתי להחלטה שהגיע הזמן שמישהו יבהיר מה בכלל קרה שם ומה אני מקווה שיקרה בעקבות כל זה... אז מעשה שהיה כך היה.. יום ראשון מעמיסים ציוד על הרכב שלי ומצפינים לאיזור הכנרת (המקום האולטימטיבי לבילוי של קמפינג), נוסעים עד לאיזור חדרה שמה אנחנו פוגשים דודים של יגאל (קטן), הם אומרים לנו שיש פקק עצום לכיוון צפון מכביש וואדי ערה, אז החלטנו ליסוע דרך זיכרון יעקב. אחרי שטעינו בדרך והגענו לבית לחם הגלילית!! (מקום מאוד מוזר אני חייב לציין) חזרנו וראינו כי אם אנחנו נוסעים בכביש הרגיל אנחנו נכנסים לפקק שוב, אז קרביים שכמונו
