בין דיבורים לבין מעשים
מכל מה שאת כותבת, עולה דבר אחד ברור - את לא מעריכה אותו. דבר כזה יכול להוציא מכל בן אדם את החשק לעשות משהו. שלא נדבר על זה שאם את לא מעריכה אותו ואת גם סובלת מהמחשבות על כך שאת לא חווית "סקס אמיתי", אז בטח שיהיה לך קשה לגמור. תתחילי לחשוב על הדברים הטובים אצלו, אולי יתפתח אצלך איזו שהיא הערכה מחודשת. את טוענת שאת עושה הרבה, והוא מצידו נהנה לו בערבים ובסופי שבוע. מי קבע שאת לא יכולה להנות גם כן? צאי לך לבלות, אחרי שאכלת ארוחת שחיתות בבית, תשאירי לו את הילדה ואת הכלים, ולכי לעשות מה שבא לך מחוץ לבית. היה ונשארו הכלים, לא נורא, זה יעשה למחרת. היה ולא היה לך חשק לנקות למחרת, לא נורא, יישארו הכלים, עד שיחסר איזה כוס או צלחת, ויהיה צורך לשטוף אותם. אבל הבעיה שלך כנראה שאת חולת סדר וניקיון. את לא יכולה לשנות את המצב הקיים שבו הכל צריך להיות מתוקתק. את חוזרת ומדברת ודשה בנושא עד עין קץ. רק שאת לא מבינה שיש דברים שמרוב שמדברים עליהם, הם נכנסים מהאוזן האחת ויוצאים בשנייה. יש לך כמה אופציות: 1. לשכור עוזרת בית. 2. לשנות את צורת החשיבה שלך ולהוריד את מידת הלחץ שלך מעצמך שהכל צריך להיות מתוקתק, נקי ומסודר בזמנים הקבועים. 3. לשנות את היוצרות וליצור מצב שיפריע לו שיש בלאגן וחוסר ניקיון. רק שיצירת מצב כזה מצריכה ממך לחיות עם הבלאגן וחוסר הניקיון לפחות לתקופה כלשהי.