מכיוון שזה שרירותי לחלוטין... רצונו של אדם ארביטררי הוא
הוא לא יכול לתת הנמקה למה או יותר נכון מה הסיבה או הגורם המביא אותו לרצות כך ולא לרצות אחרת. הוא אונמם ינמק זאת בכל מיני דברים מסויימים שהוא יחשוב שהם הם הסיבה, אבל למעשה הוא כלל לא חשב לעומק על הדבר הזה. הנה, בחירות עתה. קח איש ימין ואיש שמאל. זה מעוניין במה שקרוי ארץ ישראל השלמה לללא שום ויתור על גרגר משטחיה, וזה מעוניין בהיפרדות מהפלסטינים והקמת שתי מדינות על חלק משטחי ארץ ישראל. מהו הגורם להיותו של זה דוגל בדעה זו או זולתה? למעשה, רק רצונם בדבר זה ולא בשני. הנמקות? ודאי שיתנו, כמעט חמישים שנים כל אחד נותן הנמקות לדעה זו או אחרת. זה אומר ניתן את השטחים יהרגונו, זה אומר לא ניתן את השטחים יהרגונו. זה אומר אסור לכבוש, זה אומר תל אביב גם כבושה נשיב גם אותה? וכו' וכו' וכ'ו. נו, יש איזה גורם באקזיסטנציה האנושית שיכול לקבוע איזו דעה מכרחת את האדם בעניין זה? ודאי שלא!
גם באמונה, היינו הך. הנמקות יש למכביר, אך למעשה אין שום סיבה מדוע אתה מאמין וזולתך לא. לא תוכל לתת לזו שום סיבה שמכרחת את האדם להאמין או לא להאמין. ודאי, כי יש פקטורים בעולמו הפרטי של האדם אשר ישפיעו על מידת נטייתו לכאן ולכאן. בהחלט סביר מאוד להניח שבשל עברך המשפחתי או החינוך שקיבלת תאמין או תכפור. יחד עם זאת הדבר אינו מוכרח - אפילו תאומים, בנים למשפחות יראי ה' וחושבי שמו, שקיבלו חינוך זהה יכולים להפרד לשני דרכים. זה יש לו כל (יעקב) וזה יש לו רב (עשיו) זה יודע ציד איש שדה וזה איש תם יושב אוהלים. זה זרעו עמלק וזה זרעו שבטיה י-ה. הסטרקטורה הנפשית של האדם, שללא ספק שגם סביבתו הטבעית של האדם היא פקטור בסטרקטורה הזו, היא זו המכרעת בעניין זה. ורצונו של האדם תלוי רבות בסטרקטורה הנפשית שלו (וייתכן שזו טאוטולוגיה) ולצונוש לאדם אין שום סיבה או גורם המכריח אותו לדבר מה מסויים.
הוא לא יכול לתת הנמקה למה או יותר נכון מה הסיבה או הגורם המביא אותו לרצות כך ולא לרצות אחרת. הוא אונמם ינמק זאת בכל מיני דברים מסויימים שהוא יחשוב שהם הם הסיבה, אבל למעשה הוא כלל לא חשב לעומק על הדבר הזה. הנה, בחירות עתה. קח איש ימין ואיש שמאל. זה מעוניין במה שקרוי ארץ ישראל השלמה לללא שום ויתור על גרגר משטחיה, וזה מעוניין בהיפרדות מהפלסטינים והקמת שתי מדינות על חלק משטחי ארץ ישראל. מהו הגורם להיותו של זה דוגל בדעה זו או זולתה? למעשה, רק רצונם בדבר זה ולא בשני. הנמקות? ודאי שיתנו, כמעט חמישים שנים כל אחד נותן הנמקות לדעה זו או אחרת. זה אומר ניתן את השטחים יהרגונו, זה אומר לא ניתן את השטחים יהרגונו. זה אומר אסור לכבוש, זה אומר תל אביב גם כבושה נשיב גם אותה? וכו' וכו' וכ'ו. נו, יש איזה גורם באקזיסטנציה האנושית שיכול לקבוע איזו דעה מכרחת את האדם בעניין זה? ודאי שלא!
גם באמונה, היינו הך. הנמקות יש למכביר, אך למעשה אין שום סיבה מדוע אתה מאמין וזולתך לא. לא תוכל לתת לזו שום סיבה שמכרחת את האדם להאמין או לא להאמין. ודאי, כי יש פקטורים בעולמו הפרטי של האדם אשר ישפיעו על מידת נטייתו לכאן ולכאן. בהחלט סביר מאוד להניח שבשל עברך המשפחתי או החינוך שקיבלת תאמין או תכפור. יחד עם זאת הדבר אינו מוכרח - אפילו תאומים, בנים למשפחות יראי ה' וחושבי שמו, שקיבלו חינוך זהה יכולים להפרד לשני דרכים. זה יש לו כל (יעקב) וזה יש לו רב (עשיו) זה יודע ציד איש שדה וזה איש תם יושב אוהלים. זה זרעו עמלק וזה זרעו שבטיה י-ה. הסטרקטורה הנפשית של האדם, שללא ספק שגם סביבתו הטבעית של האדם היא פקטור בסטרקטורה הזו, היא זו המכרעת בעניין זה. ורצונו של האדם תלוי רבות בסטרקטורה הנפשית שלו (וייתכן שזו טאוטולוגיה) ולצונוש לאדם אין שום סיבה או גורם המכריח אותו לדבר מה מסויים.