ומי אמר שאני נגד זכות עלייה גם לערבים?
מבחינתי אדרבה, שרת בצבא, הכרז על עצמך כחבר מן המניין בארגון שנקרא "מדינת ישראל" וקבל כל מה שאני מקבל. רק אל תשכח שלי אין זכות עלייה שאני יכול לממש בפועל, כי אני פה וכל משפחתי פה. אני מניח שכנ"ל גם לגביך ולגבי משפחתך הקרובה. נו, אז ליהודים בארה"ב וברוסיה יש זכות להגיע לכאן, שחלק מהם גם מממשים אותה. לא ממש ברור לי מה אני מרויח מזה יותר ממך. מצידי, אם תשכנע את האליטות של ערביי קטאר ואבו דאבי לעזוב את הנפט ולהגיע לכאן ולהכריז על חברות מן המניין במדינת ישראל כמוני וכמוך, תוך שמירה על האינטרסים שלה באזור - אהלן וסהלן. למה לא? שיהיה עוד קצת גיוון אתני פה. מהשירות הצבאי, לעומת זאת, כל אחד ואחד מפסיד 3 שנות חיים שלמות, וזה במקרה הטוב. אין תחליף שווה ערך לשירות צבאי מבחינת מילוי חובות למדינה, חוץ אולי משירות לאומי שגם אם זה ימומש זו עדיין פריוילגיה אדירה לטובת הציבור הערבי. צדק אמיתי מהבחינה הזו הוא לתת לכל אזרח לבחור בין שירות צבאי לשירות אזרחי, בלי קשר לדתו. ביקשת לא להיתמם - ואני לא מיתמם. ברור לי - וגם ציינתי זאת - שעובדת אי-שירותם של ערביי ישראל בצבא נובעת מאינטרס משותף של נציגי שני הצדדים. לעומתי אתה בוחר בכפל לשון: אתה מדבר רק על האינטרס של המדינה כביכול בנושא, ומצד שני הפכת את עצמך לנציגם של כל הערבים שסבלו כתוצאה מהקמת מדינת ישראל לדורותיהם. בכך אתה בעצם מודה בין השורות שבמציאות הנוכחית לא רק שאין לך שום אינטרס לשרת בצבא, אלא אתה רואה בכך דבר המנוגד לערכי המוסר והצדק האנושיים. אז סיכמנו שהאינטרס הוא משותף, לא? אלא שיש מכשול: האינטרס הזה להנציח הבדלים בין האוכלוסיות הוא משותף *לבדלנים וללאומנים* שבשני הצדדים, לא למי שמבקשים להפוך את ישראל לליברלית יותר. ולמה אני מתכוון? נתחיל מזה שאתה מספר על כפר ממנו גורשת. בוא לא ניתמם - לא אתה גורשת אלא הדור של סבך (בהנחה שאתה לא בן 60 ומעלה). אני מסכים שהציבור היהודי צריך להכיר בסבל שעבר על הערבים פה, וצריך להקשיב לסיפוריהם מתוך אמפתיה ולא כאילו מדובר ב"אוייב". אחרי 60 שנה של חיים משותפים אין סיבה שלא לעשות את זה. גם אני נולדתי וצמחתי מתוך נראטיב עצוב, והרבה יותר מפלצתי מאשר הנכבה הפלסטינית - אבל העולם הערבי וגם הציבור הערבי בישראל, מתוך פרינציפ מסרב להכיר בכך. כך ש... יש לי הרבה מושג כיצד מרגיש אדם שמסרבים מתוך פרינציפ להכיר בסבל האמיתי שהוא עובר. נמשיך...... נניח שמהיום ישראל, בשיתוף פעולה עם הציבור היהודי, מנציחה את סיפורי הנכבה. למשל, תלמידי בתי ספר מבקרים בשרידי כפרים נטושים, ניצולים מספרים את סיפוריהם, ואפילו מקדישים לכך יום זיכרון מיוחד עם צפירה. דרך אגב, אני בעד מהלך כזה, בדיוק כמו שאני בעד לימוד הנראטיב של השואה היהודית בעולם הערבי. אבל האם זה יספק אותך? בעצם אין סיבה לשאול - אתה מראש טוען שלא!! אתה מבקש להחזיר את הגלגל לאחור, להפוך את תוצאות המלחמה ולמחוק 60 שנה של היסטוריה. "תחזיר את האדמות, תחזיר את האנשים" - טוב שלא ביקשת שגם אחיה את המתים כדי שתואיל בטובך להרגיש שייך! הדרישה הזו "להחזיר", כשהכוונה היא כמעט להחזיר את גלגל הזמן לאחור, באמת נראית לך כ"כ הכרחית וצודקת? או שכל כך התרגלת לשמוע אותה שפשוט לא חשבת על זה יותר מדי? בוא לא ניתמם - אי אפשר להיות מצד אחד נציגם של כל הערבים הסובלים מהקמת ישראל, ומצד שני לא להשמיע אפילו מילת ביקורת אחת כלפי הפושעים האמיתיים - המדינות הערביות שעד היום, במשך 60 שנה, מפלות בשיטתיות בין "פלסטינים" לבין ערבים אחרים בני המקום. בעצם אפשר, אבל אז ברור שהמטרה היא להנציח התבדלות בכל מחיר, כביכול בשם הצדק. אבל ביני ובינך - זה צדק זה??