חיסונים: הדרך היעילה למנוע מחלות נגיפיות

zlp

New member
צר לי.

הבנתי (בטעות) שהוא נפטר.
בריאות ואריכות ימים.
 

cומcו

New member
בושה וחרפה!

 

Markup

New member
כן אבל כאן מדברים לעניין פיצויים. החוק מגדיר

רק מי שהפך נכה או נפטר דהיינו מצב קבוע. נראה שיש ניסיון להגדיר כל מי שחווה בחילה או אדמומיות לשעה כנפגע חיסונים..
 

zlp

New member
זה בגלל אג'נדה שלא נותנת לעובדות לבלבל

את המחזיקים בה.

התנגדות לחיסונים היא כמו אמונה דתית.
 

Markup

New member
סוג של.. יש להם אותם מאפיינים למעט אולי טקסים

ובתי תפילה. הגישה הכללית היא בהחלט דתית.
 

rainbow i

New member
לא הייתי משתמשת בשמות תואר כאלו

לא "בטטה" וגם לא "הקלר הזה".

לפרופסור קלר היתה איזו מחלוקת חריפה בעבר עם משרד הבריאות, ולפעמים צריך לנקות שולחן.
זאת לא הפעם הראשונה שאני נתקלת בזה, ומן הסתם גם לא אחרונה.
 

rainbow i

New member
לגופו של מאמר

קראתי שוב את המאמר שהעלית לכאן, ובינתיים עד שתימצא אותה מערכת אקטיבית מופלאה - ומתוך הנחה שהפרופסור המכובד, נתן קלר, לא יצא ויכתת רגליו למצוא אותה באופן אישי - פיניתי קצת זמן להתייחס לנושאים אחרים שהועלו על ידו בכתבה.

הדבר הראשון שעלה לנגד עיני הוא איך, בשקט בשקט, חמקה משמעות הדברים מהפסקה הבאה:

"בשל הרגישות לטיפול הניתן בעיקר לילדים, גבוה ולכן רשויות הבריאות בעולם ובישראל מנהלות מעקב אקטיבי אחרי תופעות לוואי הקשורות בחיסונים (לא ממתינים לדיווחים פאסיביים על ידי צוות חיסוני). אם נשווה את שיעור תופעות הלוואי לשיעורם של טיפולים אחרים (הנחשבים כבטוחים), הרי שהשיעור הוא אפסי. לדוגמא: תופעות אלרגיות כתוצאה מטיפול בפניצילין (1:10000), או לתופעות הלוואי לתרופות פסיכיאטריות הניתנות היום לכ- 30% מהאוכלוסייה".
30% מהאוכלוסיה?. אנחנו מדברים כאן על ילדים? בעיקר ילדים?
לא מדאיג עד מאוד את הפרופסור נתן איך וכיצד יתכן ש30% מהאוכלוסיה נוטלים תרופות פסיכיאטריות?
ילדים בני חמש ושש, מקבלים ריטלין ודומיו, ואז מקבלים נוגדי דיכאון כדי למתן את תופעות הלוואי של הריטלין. ילדים בני חמש ושש מקבלים רספרדיל, ונוגדי דיכאון למיתון תופעות הלוואי.
אמנם יש חיסונים לצהבת, "צהבת זיהומית מסוג B (הסיבה הראשונה במעלה לאי ספיקת כבד כרונית והשתלת כבד בישראל). חיסון זה ניתן לילדי ישראל מיד עם לידתם ואנו כבר רואים ירידה בשיעור המחלות הנגרמות על ידי נגיף זה".
אבל הקוקטיילים הפסיכיאטרייים האלו הרי דופקים את הכבד. כמה מתוכם מגיעים בכל זאת לאי ספיקת כבד?
אני תוהה אם הפרופ' קלר בדק באותה חריצות מה משמעות האחוזים האלו, מניין הם נובעים וכיצד קורה שלכאורה חיסון הפחית - אבל מצד שני חל גידול כזה בפוטנציאל לפגיעות בכבד.

בנוגע לחיסון החצבת: מרבית הנדבקים בישראל בשנים האחרונות היו מחוסנים. ומה פירוש הביטוי "יבוא מחו"ל?", זה אומר שאנחנו הישראלים "נקיים" ומה שלא בסדר זה רק תוצרת חוץ? ומה עם ה"פזנטס" שאינם יכולים להתחסן מסיבות בריאותיות? "פירות באושים מתוצרת מקומית"?

בנוגע לחיסון נגד שפעת: עדיין אין תמימות דעים בין משרד הבריאות ובין משרד הבריאות עצמו בנוגע לגילאים שבהם רצוי להתחסן (או להימנע).

בנוגע לרוטה, מדובר בחיסון נגד וירוס אחד מתוך עשרות וירוסים מסוגו. אם אתה מקיא ומשלשל - אז זה מה יש, העיקר שלא קוראים לזה רוטה.

ובנוגע לפפילומה, אמהות לנערות שנפגעו מהחיסון הזה אומרות שהן היו מעדיפות שלבת שלהן יהיה סרטן. (אני תוהה האם פרופ' נתן, במגדל השן שממנו אין צורך לכתת רגליים ולבדוק מה קורה המציאות בשטח, פגש פעם אמא אחת כזאת שתסתכל לו בלבן של העיניים ותגיד לו "אני מעדיפה שהבת שלי היתה מקבלת סרטן ולא את הגרדסיל").

אחרון, לא חביב: "נגיף מחלת שיתוק הילדים (פוליו, בלעז) תקף בשנות ה- 50 אחוז ניכר מילדי ישראל והשאיר ילדים רבים משותקים לשארית חייהם ואף גרם לתמותה לא מעטה. בזכות החיסון לא אובחן בישראל במקרה קליני החל משנת 1988".
אילו מישהו כאן בפורום - אני לדוגמה - הייתי כותבת משפט כזה בהודעה בפורום (אפילו לא מאמר), הרי מייד היו קוראים אותי לסדר.
מה זה "אחוז ניכר"? "ילדים רבים"? "תמותה לא מעטה"?
אם אני הייתי שולפת הצהרות בסגנון הזה, ללא נתונים מספריים או מראי מקום - הרי היו טוענים שאני "בודה טענות" שאין מאחוריהן בסיס, ואף לא נתון מספרי אחד, נכון?
אבל, כמובן, אני לא פרופ' קלר.

אחרון, כן חביב:
עם משפט אחד בלבד בכל המאמר הזה אני מסכימה לחלוטין. הרי זה ההיגד הישן והנכון ש"אין רפואה טובה מרפואה מונעת".

מקווה שמישהו במגדלי השן מבין את משמעות המשפט הזה.
 

rainbow i

New member
ובינתיים עד ש...

אולי לקומרן או מרק תהיה דעה של ממש בנושא,
הנה גם המערכת הידנית מתגלה כ"לא להיט"

"הסטנדרט בקהילה הרפואית לדיווח על תופעות לוואי בתרופות – לא לדווח" - בארה"ב.
וגם אצלנו, מן הסתם.
אבל גם כשרופאים רוצים לדווח, משהו לא "זורם":

הנה, מתך התגובות, ד"ר נקר: "עד היום ידעתי על דרך מסורבלת למלא טפסים ולפקסס כדי לדווח על תופעת לואי . מצאתי בחוזרי משרד הבריאות חוזר טרי מ-2012 ובו-
כתובות לדיווח במשרד הבריאות :
3.2.1 תופעת לוואי תדווח למחלקה למעקב תרופתי וניהול סיכונים באגף הרוקחות
. [email protected] בדוא"ל
3.2.2 מידע בטיחות חדש ותופעות לוואי חריגות ידווחו למחלקה לניהול סיכונים ומידע
[email protected] תרופתי באגף הרוקחות בדוא"ל
3.2.3 תקציר, מסקנות ונספח הצהרה לדו"ח בטיחות תקופתי יועברו למחלקה לניהול
[email protected] סיכונים ומידע תרופתי באגף הרוקחות בדוא"ל
פניתי לכתובת הראשונה דיווחתי על ת.ל וביקשתי לקבל אישור על הפנייה ושאכן הגעתי לכתובת הנכונה ,חלף כמעט חודש ולא קיבלתי כל תגובה. כך שנראה שהמיילים הנ"ל במשרד הבריאות לא מאויישים ואין למי לדווח".

איך אומר מרק, אולי האדמין סגר ויצא לסופשבוע ארוך. מאוד. מאוד ארוך.
ההודעה מפברואר 2013.
באמת שארוך.
 
למעלה