חכמה בגויים תאמין.

[יצחק שדה]

חכמה בגויים תאמין.

ה"דעת אמת" ברוב קונטרסיו מרבה לתור אחר טעויות במדעי הטבע אצל חז"ל. חלק נכבד מהטעויות נמצאות ב"דעת אמת" ולא בתלמוד, אך אין להתעלם מכך שבכמה דברים הידע המדעי בזמננו שונה מהידע בזמן חז"ל. ה"דעת אמת" מנסה "לשתול" לתוך היהדות עיקר-אמונה שחז"ל ידעו את כל המדעים מתוך התורה, וזו לדעתו הוכחה שכל התורה אינה נכונה. ולפי שמר UUUAAA תומך נלהב בדעה שאין שום טעות בתלמוד, וחז"ל ידעו את כל מדעי הטבע, באתי להשיב על דעה נפסדת זו אשר רבים חללים הפילה ועצומים כל הרוגיה. אקדים, שתמוה בעיני שאדם המתמצא היטב באינטרנט, מציג עצמו כמהנדס אלקטורניקה ומשתתף בפורום זה, מציג דעות אשר מקובלות רק בחוגים אולטרא חרדים (רכסים?). תחושתי שטיעוניו נאמרים שלא בתום לב, וידעונותו בפסיקה מעוררת חשדות לכיוון מסוים. ראיות המצביעות שחז"ל שאבו את ידיעותיהם מלמוד בטבע, ולא בהכרח מהתורה: 1- במשנה בבכורות מפורש שחכמים למדו דין טריפה מתודוס הרופא. 2- בסנהדרין רב למד 18 חודשים אצל רועה בהמה, כדי לאבחן מומי בהמות. 3- במסכת פסחים הגמרא דנה בנושאים אסטרונומיים ומביאה את דברי חכמי הגויים, כמו את דברי התנאים והאמוראים. המעיין בסוגיא רואה שכללי התלמוד הרגילים אינם תקפים, וכל מי שמביא ראיה מהטבע דברים נשמעים. 4- רשב"י אומר בבראשית רבה שאין אדם היודע בדיוק כיצד מהלך המאורות ברקיע. כלומר אין קבלה לחז"ל בתחום הזה. 5- ישנן ראיות נוספות בתלמוד שסומכים על חכם גוי בתחום אומנתו.(קפילא) 6- בכל דבר שקשור למציאות נצפית, מקשים אמוראים על תנאים, וראשונים על הגמרא.... 7- ישנן מספר מחלוקות בתלמוד במדעי הטבע ובירור המציאות. ברור שמישהו מהמתדיינים טעה בבדיקותיו. (ישנן ראיות שלא הבאתי או קיצרתי בהן משום שלעת עתה הן לא נדרשות.) גם אם תראה לכמה מרבותנו שסוברים אחרת, זה בעיקר מפני חוסר אמונתם בידיעות החוקרים בזמנם. המדע לא היה מפותח בימי הביניים ואין שום סיבה שנדחה דעת חז"ל מפני סברת כרס של גוי.

 

[התולעת 1]

חכמה בגויים האמן

חכמה בגויים האמן, תורה בגויים אל תאמן. שגויי יכול להיות חכם ויהיה דוקטור ופרופסור ומדען ומה שאתה רוצה זה כן, גויים יכולים להיות חכמים גדולים בלי שום בעיה. גם יהודים יכולים להיות חכמים גדולים, אין בעיה. אבל החכמה לישראל לא ניתנה בשביל שיעשו מעשה גויים. זה לא מטרה. אם זה בא לך בדרך אגב תוך כדי לימוד בתורה, בגמרא כמו שהשיגו גדולי ישראל את כל החכמות שבעולם. הם לא למדו באוניברסיטאות, לא היה אוניברסיטאות. את כל מה שידעו ידעו מתוך הלימוד בתורה עצמה שאין חכמה ואין סוד שאין בה. שהרי התורה היא חכמה אלוקית והיא התוכנית של כל הבריאה. מי שזוכה ללמוד לאמיתה של תורה זוכה ליותר ממה שיודעים אומות העולם. זה נקרא כבוד שמים. כשבאים לחזון איש זצוק``ל וצריכים אצלו לשאול אם לעשות ניתוח ראש ואיך לעשות בסוף הוא אומר בשיטה כזאת שהרופא נדהם מאיפה הוא יודע, ובדרך הקודמת שהוא רצה לעשות אותו פרופסור הסיכוי הזה עשרה אחוז שהחולה יחיה. ועם מה שנתן לו החזון איש זצוק``ל אז הסיכוי הפך להיות שמונים אחוז ובסוף ניצל אותו אדם, תקרא בספר `פאר הדור` על החזון איש כמה דוגמאות מגדולי ישראל אז תבין שאת כל זה הוא למד במסכת חולין אבל מי שזוכה ללמוד תורה לאמיתה. את התרבות בעולם מי הביא אתה חושב? אנחנו הבאנו לאומות העולם. אלא מה, בחברה שאנחנו נמצאים, בתשקורת שמשדרת כל היום מערב מערב מערב, להיות כל היום כמו המערב הפרוע אז ממילא האדם שואף להיות כמוהם והוא רואה אותם, אתה מבין, מודל לחיקוי. אתה המקור והפכת להיות מודל לחיקוי.

 

[יצחק שדה]

ראיות מביאים מהתלמוד וראשונים.

ולא מספר "פאר הדור" תענה על הטעונים שהובאו.

 

[uuuaaa]

שלום שלום

חבל מאוד שאנו צריכים להתווכח. אתה גם מנסה לגרור את הויכוח לפסים אישיים, אבל החלטתי להתעלם. למרות שלא הייתי מתקשה לפגוע בך, לאור רמת ידיעותיך שהפגנת בפורום. אכן, קיימת חכמה בגויים. לא הטלתי בכך ספק. אלא אני בסה"כ טוען, שבויכוחים של חז"ל איתם - חז"ל צמיד צודקים. "דעה נפסדת" ? אני לא הצגתי את דעתי הפרטית. אלא הבאתי את דעתם של רבים מגדולי ישראל. זה שאתה מכנה את דעתם בשם "דעה נפסדת" יכולה ללמד הרבה על רמתך הרוחנית, הוודאי לא מרקיעת שחקים. "מציג דעות אשר מקובלות רק בחוגים אולטרא חרדים" לא נעלבתי, גם אם ניסיתי להעליב אותי. אבל אני נפגע מהשתלחויותיך בגדולי ישראל. זה שאתה חפיפניק בענייני דת, לא אומר שאתה צריך לצחוק על גדולי ישראל. לא את דעתי אתה מכנה "נפסדת", אלא את דעתם של: רבנו תם, הרמ"א, היש"ר מקנדיא, המהר"ל, הרמ"ע מפאנו, ה"פחד יצחק", אברבנאל, הרשב"א, ערוך השולחן, החיד"א, הר"י בריאל, ועוד רבים רבים. לא נראה לי שהם נעלבו מזה שקראת להם אולטרא חרדים. אולי הם קצת נעלבו מזה שקראת לדעתם "נפסדת". ואני מרגיש חובה למחות על דבריך הבזויים נגד גדולי ישראל, בין השאר כדי שלא יצאו לי תולעים מהאוזניים, כמו שמסופר על ר' אלעזר ברבי שמעון בבבא-מציעא, ששמע דברי זלזול בחכמים ולא מחה. כל "הראיות" שהבאת לא קשורות לדיון. בקש מגוברנור שיכתוב לך שוב, ראיות חדשות. אם אתה רוצה לדעת למה זה לא קשור, חזור וקרא את הפיסקה השניה של הודעה זו. ואסיים בשאלה כללית, שמאוד מסקרנת אותי: אליהו הנביא התגלה הרבה פעמים לתנאים ולאמוראים כפי שכתוב בגמרא. האם הוא לא ידע שהם טועים ? ואם כן למה הוא לא אמר להם שהם טועים ח"ו ? ומה עם המלאך שהתגלה לר' יוסף קארו ? האם הוא לא יכל לספר לו שחז"ל טעו ח"ו ? ולסיום, אכתוב שוב את דבריהם הברורים של החיד"א ושל בעל ערוך השולחן, למרות שאתה לא אוהב את מה שהם כתבו: 1. החיד"א: "היו מן הגדולים שעלה על דעתם לנטות קצת מדברי רז"ל (רבותינו זכרונם לברכה) בצד מה, והיה זה שהם היו חכמים בלימודיות וטבעיות ודעתם רחבה, וסברו כי רז"ל היו חכמים לבד. וזה טעם שאמרו הלא גם בנו חכמה ודעת עם שהם חכמים יותר. אבל, היה להם לשום ליבם כי רז"ל היה להם רוח הקודש, ואליהו זכור לטוב שכיח גבייהו (היה שכיח אצלם), ונשמתם ממרום עליון והיא נקיה, ואין יחס ביניהם לבין רז"ל. וצריכין אנו לכוף ראשנו ולקבל האמת מבעלי האמת... ודוק כי קיצרתי מאוד וזה הערה קטנה אבל היא פנת יקרת נגד החושבים לפקפק על דברי רז"ל, ודי בזה". 2. "ערוך השולחן": "וכלל גדול אומר לך, שרבותינו חז"ל, לבד גודל קדושתם וחכמתם בתורת ה', עוד היו יותר גדולים בחכמות טבעיות ובידיעות העולם יותר מכל המתחכמים להשיב על דבריהם הטהורים; והמפקפק על דבריהם מעיד על עצמו שאינו מאמין בתורה שבע"פ, אם כי יבוש מלהגיד זה בפה מלא".

 

[יצחק שדה]

לכל מי שלא מבין מה קורה פה......

1- אין ספק שUUUAAA הוא ת"ח השולט בש"ס, ואין בי קנאה כלפיו על כך שהוא יודע יותר ממני. 2- אם יש בדברי טעות, כל אחד מוזמן לתקן, "מכל מלמדי השכלתי". ועל זה נאמר "את והב בסופה". בינתיים מעט מאוד אנשים טענו שהבנתי בתלמוד היא ברמה נמוכה. 3- הדעה שהשמש מהלכת בלילה "מעל הרקיע" מקובלת היום רק בחוגים "אולטרא חרדים". כל השאר סוברים שבלילה השמש מהלכת "מתחת הארץ" וכדברי חכמי אומות העולם. הכל יודעים שכדור הארץ הוא עגול וסובב על צירו והשמש תמיד מאירה. תמוה בעיני שת"ח שהוא ידען וידיו רב לו בעוד תחומים נוספים,לא שמע על כך.יתר על כן, לסוגיא זו אין השלכות הלכתיות, האם יש חובה מהתורה להאמין שהארץ עגולה או שטוחה?!מדוע להתעקש על כך ?! מה חושבים על כך אנשים שרוצים להתקרב לדת? איזו קבוצת אנשים רוצה שנאמין שהארץ היא שטוחה? 4- חכמי הדורות לא אמרו שצריך להאמין בדברים כנגד מראה העיניים! כל דבריהם היו כנגד אנשים שבהבל פיהם מבטלים דברי חז"ל. זו לא ראיה ולא חצי ראיה לנדון. וכבר הסברתי זאת. 5-סגנון הדברים מוכר לנו מאתר אחר שיש בו חוש הומור אדיר ועוקצני. 6- כיצד יתכן שת"ח שפיו מלא יראת ה' ואמונה תמימה בדברי חז"ל יציג בכרטיסו האישי תמונה של נשים וכן את ערפאת שליט"א בבגדי אשה?! מה התחפושת הזו רומזת? 7- גם אם אני טועה בתחושותי, הדברים כפי שהם מטים לכיוון אחד בלבד. 8- למרות הכל, הלוואי ואני טועה בכל החשדות שהבאתי.

 

[uuuaaa]

לכל מליוני הצופים בנו

מר שדה, למה אתה חושב שהויכוח שלנו מעניין מישהו ? כי אתה משתתף בו ? אתה כותב כאילו אנחנו נמצאים בהתמודדות פומבית לעיני מליוני אנשים. 1. אני רחוק מאוד מלהיות ת"ח, ואני לא יודע כמה אתה יודע, ובכל מקרה, כדאי מאוד שתתחיל לקנא במי שיודע יותר ממך. 2. אין פה בעיה של טעויות, אלא שהמקורות שהבאת לא קשורים לדיון. ייתכם שרמת הבנתך בתלמוד היא גבוהה מאוד, אך האם אתה מתיימר להבין תלמוד טוב יותר מכל גדולי ישראל שציינתי בהודעתי הקודמת ? 3. על הסוגיה במסכת פסחים יש הרבה פרשנויות ומחלוקות. מה שבטוח זה שדעת אמת הם היחידים ש"הבינו" את הסוגיה כמו שאתה הבנת אותה. יותר נכון, הם ניסו לתעתע בכל החילוניים המשולהבים שקוראים את דבריהם. חז"ל ידעו מזמן שהארץ היא כדור. קרא את המענה של הרב סגל: עוד בזמן המשנה, לפני יותר מ1800 שנה, כתבו חז''ל מפורשות שכדור הארץ הוא ככדור ממש: ראה ירושלמי מסכת עבודה זרה תחילת פרק ג' לבאר את המשנה שם המדברת על צלם ובידו כדור שהוא מסמל את העולם הכדורי. וכן כתבו בפרקי דר''א ג' ופי' רד''ל ובמדרש רבה במדבר נשא פי''ג. והנה כבר מהפסוק באיוב: ''תולה ארץ על בלימה'' תראה שידעו הקדמונים שהארץ באויר ללא משען, ולא משטח מוצק שעליו הרקיע כמו שחשבו המדענים אז. וראה מד''ר בראשית פרק ו' מרשב''י תיאור שכדור הארץ מרחף באויר! גם בזוהר המפורסם בויקרא ח''ג דף י' ע''א [לפי תרגום הסולם] כתוב פלאי פלאות: כי כל הישוב מתגלגל בעיגול ככדור, אלו למטה ואלו למעלה וכו' וע''כ יש מקום בישוב שבעת שמאיר לאלו שבצד זה של הכדור, הוא חושך לאלו אשר בצד זה של הכדור, ונמצא שלאלו יום ולאלו לילה''. ושהעולם עגול נמצא ברמב''ם ובהרבה ראשונים, אך הזוהר גם חידש שכדור הארץ מסתובב סביב צירו, וזה שגורם ליום ולילה, ולא מה ש''רץ'' השמש ממזרח למערב [ואף שהמומחים מביאים מאיינשטיין שמבחינה מדעית ע''פ היחסיות אי אפשר להגדיר אם השמש סובב לארץ או הפוך, עם כל זה הגדיר הזוהר את מה שנראה יותר ע''פ חוש בעת החדשה!]. והאינצקלופדיה העברית [הרחוקה מלהיות דתית] כרך ד' עמ' 819 מוסיף בהתפעלות כשמצטט דברי זוהר אלה: ''בזוהר נמצאת פיסקה מפליאה שמדברת ברורות על סיבוב הארץ סביב עצמה כסיבת החילופים של היום והלילה, כ250 שנה לפני קופרניקוס" 4. לא מדובר באמונה מול מראה עיניים. אם אתה מדבר על הסוגיה בפסחים, אז כבר כתבתי שההסבר שלך אינו קשור. הויכוח אינו האם "הארץ שטוחה או כדורית". ברור שחז"ל ידעו מה שהמדענים יודעים היום. ועוד, דברי החיד"א היו מכוונים גם ל"גדולים" שלנו, אשר חשבו שחז"ל טעו. זה הרי פשוט. החיד"א לא היה טורח להתייחס לכל אפיקורס שפוער את פיו. 5. לא הבנתי. אולי תסביר למליוני הצופים מה כוונתך ? 6. אני לא שמתי אותה. מישהו מפורום "יוצאים בשאלה" פרץ לי לחשבון ומדי פעם משנה לי דברים. ואני עדיין רחוק מלהיות ירא ה'. 7+8. מליוני הצופים לא הבינו לקראת מה אתה חותר. אנא הסבר להם.

 

[Igra Rama]

The greeks knew it before

Already in the 4th century b.c. The greeks concluded that earth is spherical.

 

[Governor]

'עוד בזמן המשנה, לפני יותר מ1800

שנה, כתבו חז''ל מפורשות שכדור הארץ הוא ככדור ממש' ההשערה שהארץ ככדור הועלתה כבר ע"י פיתגורס במאה החמשית לפנה"ס על סמך נתוח צל הארץ על הירח בזמן לקוי ירח. ארתוסתנס השתמש אולי בהשערה זו, ועליה הסיק מסקנה מבריקה מדעתו, שהארץ עגולה ואף חשב בדיקנות מדהימה את הקפה. "בזוהר נמצאת פיסקה מפליאה שמדברת ברורות על סיבוב הארץ סביב עצמה כסיבת החילופים של היום והלילה, כ250 שנה לפני קופרניקוס" כאמור, היה זה ידוע ליוונים כבר במאה השניה לפנה"ס, פלוס, חסכת לנו את הויכוח הנצחי על מועד חבור הזוהר בכך שקבעת אותו במלים שלך למאה ה-13. הבנת תופעת יום-לילה, הבנת הסבה לעונות השנה כתוצאה של נטית ציר הסבוב העצמי של כדה"א ביחס למשור הקפתו את השמש, גלוי נקיפת ציר זה והשלמתו מחזור כל 26000 שנה, וחשוב המרחק של הירח מן הארץ, היו דברים שנמדדו ותועדו במאה השניה לפנה"ס ע"י היפארכוס (אף חשב בדיקנות מדהימה את ארך המולד הממוצע, 300 שנה לפני ר' גמליאל), והיוונים אף פעם לא טענו שהמידע האסטרונומי ניתן לאבותיהם ע"י זאוס במעמד הר-אולימפוס, אלא העניקו קרדיט לאסטרונומים הבבליים שקדמו להם. רק היהודים הפאגאנים הם יודוצנטריים... 972357O34IO20

 

[Governor]

היפארכוס אף חשב בדיקנות מדהימה את

ארך המולד הממוצע, 300 שנה לפני ר' גמליאל...

 

[uuuaaa]

הדיון על הזוהר תם מזמן

והיפרכוס למד את החישובים שלו מאבות אבותיו של רבן גמליאל. הוא רק התבייש להגיד את זה. תשובת הרב סגל: תשובה בענין קדמות הזוהר איזה יהודי חמוד ורדוד פנה לאתר והטיף בארוכה לא להאמין לכל ''אמונה של פתיות'' כגון שהזוהר קדום מזמן הגמרא, מתלמידי רבי שמעון בר יוחאי. אלא להיות כמותו שחקר ''לעומקם ואמיתם'' של הדברים, כפי שלא עשה שום ''מאמין בקדמות הזוהר'' מלפניו. דהיינו: חמודנו העלה ב''עיוניו'' שכולנו פתאים. ולא רק אנחנו אלא ח''ו גם האר''י ז''ל, הבית יוסף, המהר''ל, הגר''א, הבעש''ט, החיד''א, הרמח''ל, האוה''ח, וכו' וכו'. כל אלה לא יוכלו להתחרות עם החמוד שלנו ב''עומק'' השגותיו ומסירותו לבקשת האמת... הבעיה היא שאותו חמוד ''משיג האמת'' אינו יודע בעצמו באיזה אמת הוא מאמין, אלא העתיק כפתי כמה ספרים ו''מסקנות'' של ''מחפשי אמת'' כמותו מאותם ''פרופסורים לקבלה'' אוכלי נבלות וטריפות, שמבינים בקבלה בערך כמו שעיוור מלידה מבין בעומק החויה הויזואלית של ציורי רמבראנט... והנה מסקנות החמוד: ''ולכל דבר בקש ראיה חותכת מופתית ללא ספק.כי בנפשנו הדבר.ולו יהיה אלא ספק.מן היושר הוא להעדיף שלא להאמין מאשר להאמין וליפול באמונה כוזבת.ואתה דע לך הוו מתונים בדין.גם אני אינני חורץ מילה לכולם אלא רק דעתי אני אומר שהיא האמת עד כמה שהשיגה יד ביקורתי.ואם תתעמק אתה תבין את ההשלכות החמורות מכל המסתעף מאמונה של פתיות.אינני רוצה להאריך עליך אבל דע לך שבגלל הפתיות הזאת נפלו רבים בקסמי השוא של מליצת המקובלים לאורך כל ההסטוריה [הדגש שלנו- י.ס.].ועם כל זאת דע שאני מאמין בחכמת הקבלה.אבל אינני מאמין שרשב''י כתב את הספר הזה בשום פנים ואופן''. דהיינו: למרות שהחמוד מעיד על עצמו שמשום מה גם הוא מאמין בחכמת הקבלה, אינו פתי בגלל זה, ואינו בכלל אלה ש''נפלו בקסמי השוא של מליצת המקובלים לאורך כל ההיסטוריה''. למה? כי ''חשף'' את הסוד הנורא שכולנו לא ידענו: רשב''י לא כתב את הזוהר... אמנם הוא מאמין בקבלה [המבוססת על הזוהר...] עם כל סודותיה העצומים והנוראים בעלות משמעות קיומית לעם ישראל, והעמקה בסוד ההויה של הבריאה. כולה אמת לאמיתה עם כל ההשלכות [הרי כך כותב: דע שאני מאמין בחכמת הקבלה], ועם כל זה הוא ניצל מליפול, כמונו, ב''קסמי השוא של מליצת המקובלים לאורך ההיסטוריה''. מאמין בקבלה או לא? כנראה שהתשובה ב''חכמת הנסתר'', גם אצלו... לגופו של ענין, החמוד מביא שמות כמה ספרים שחלקם התנגדו לזוהר בכלל וחלקם טענו שאינו מרשב''י, ואינו יודע שכל ספר מאלה שציין חוזר על טענות קודמיו, ועל כל ספר התחבר ספר המפריך כל טענותיו סעיף סעיף: על ספר ''בחינת הדת'' נכתב ספר מצרף לחכמה ליש''ר מקנדיא [שפ''ט] שסותר כל טענותיו אחת לאחת. על ספר ''ארי נוהם'' [שכותב המחבר בהקדמה שנאלץ לכתוב טענות נגד הזוהר כי הנוצרים משתמשים בו בסילוף כדי להוכיח משם את ה''שילוש''] כתב תלמיד תלמידו של הגר''א ר' יצחק אייזיק חבר ספר מגן וצינה [תרט''ו] בו סותר טענות ארי נוהם אחת לאחת. ועל ספרו של שד''ל ''ויכוח על חכמת הקבלה'' כתב ר' אליהו בן אמוזג ספר טעם לש''ד [ליורנו 1863] בו הוא סותר דברי שד''ל אחת לאחת. ועל ספר מלחמות ה' של יחיא קפאח התימני [י-ם תרצ''א] נכתב ספר ''אמונת ה''' ע''י חכמי תימן הכשרים [י-ם תרצ''ח] בו ציטטו סעיף סעיף את כל ספר ''מלחמות ה''' וסתרו כל דבריו אחד לאחד. [והחמוד בלבל לכתוב ''עיין בספר אמונת ה למהר''י קאפח טענות רבות נגד הזוהר''. ופשוט החליף את הספר התוקף את הזוהר בספר המגן עליו. וזה אחר מה שהעיד על עצמו: ''מה שכתבתי לך זו מסקנא של חקר אמיתי ברבות הימים כשאני נכנע אך ורק לאמת ולא לסיפורים והזיות''... וגם משאר מכתבו ניכר שאפילו לא הציץ בשום ספר ממה שציין, למרות ה''חקר אמיתי ברבות הימים'' שעשה... גם סותר עצמו בזה שכותב שהוא מאמין בקבלה בזמן שספרים אלה כותבים לא להאמין בה... אז להאמין לספרים ולחוקרים או לא?]. אחר כך, ברדידות אופיינית, כותב כך: ''ספר יוחסין למהר''א זכות בשם הר''י דמן עכו תלמיד הרמב''ן מביא עדות ממקור ראשון כי ספר הזוהר נכתב ע''י שם המפורש ואינו לרשב''י. מדובר שם בעד ראיה!'' אם היה החמוד קורא באמת את האיגרת של ר''י דמן עכו היה רואה שה''עד ראיה'' אינו אלא אדם שסיפר ששמע זאת מ... אשתו של ר' משה דיליאון שטענה שבעלה כתב אותו. וכותב שם עוד שרבי משה דיליאון עצמו פגשו בדרך והזמינו לביתו להראות לו את הכתב יד הישן של הזוהר שממנו העתיק, אך לפני שהגיעו לביתו נפטר ר''מ דיליאון ולא מצאו המחפשים את הכתב יד. [ויטען החוקר: בטח מת ''בכוונה'' כדי שלא יצטרך להראות...]. עוד יש באותה איגרת עדות של רבי יוסף הלוי בנו של רבי טודרוס המקובל המעיד שהיה הכתב יד הקדמון בידי ר''מ מדיליאון. הרבה חוקרים, גם לא דתיים, הודו שעדות זו של אשתו אינה קבילה, בפרט שהיא נגד עדות בעלה שזימן אנשים לראות את הכתב יד, ועוד עדות של אדם גדול. כי אולי רצתה כבוד או דבר אחר, ואולי בעלה לא גילה לה על כתב היד. מאידך כל גדולי דורו של רבי משה דיליאון הכירוהו כאיש צדיק ואמת מהמיוחדים שבדור, והוא העיד על שקיבל מרבותיו במסורת קדומה ורצופה את הזוהר, והיה לו כתב יד קדום. ויש שהטילו ספק באמיתות המכתב בשם ר''י דמן עכו עצמו [ראה מגן וצינה נ''א ע''ב. וכבר בדפוס ראשון של ספר יוחסין לעג המוציא לאור לעדות זו], ובהרבה מדפוסי ספר יוחסין לא העתיקו מכתב זה כלל. אך ''פרופסור לקבלה'' יגיד: יותר קשה לזייף את ר''י דמן עכו מלזייף את רשב''י... עוד ציין החמוד לעיין בשו''ת מהרש''ל ובשו''ת תשובה מאהבה, ואינו יודע ששניהם כותבים על הזוהר בהערצה מרובה ומייחסים אותו מפורשות לרשב''י, אלא שמוסיפים וכותבים שאין הלכה כזוהר נגד הגמרא, אלא רק להחמיר. וכך כותב גם הב''י, ואין זה מראה שום זלזול בזוהר ח''ו. נשאר עוד ספר שהביא: מטפחת ספרים ליעב''ץ, ושוב אינו יודע שהיעב''ץ מסיק בספר זה שהזוהר ודאי יסודו בקודש מזמן רשב''י, רק נתנסח ע''י תלמידי תלמידיו שקבלו מורשתו, כעבור 300 שנה, וחלקים שונים [רעיא מהימנא ותקו''ז ומדרש הנעלם] לא הועלו בכתב אלא בע''פ עד זמן הפצתו ע''י ר''מ דיליאון. ומכאן ביטויים ומושגים מזמן זה. ובביקורתו החדה גם גילה כמה קטעים לא מוסמכים שהכניסו לזוהר. אך כל ילד יודע שגם היעב''ץ כל הנהגותיו היו על פי הזוהר, וכתב הנהגות אלו בהלכותיו בסידור שהוציא. ועוד יש לדעת שעל ספרו זה כתב החיד''א ב''שם גדולים'' שכתב כמה מדברי ביקורתו בגלל כת שבתאי צבי שהסתמכה בסילוף על כמה דברים בזוהר, והיעב''ץ ביקש לערער אסמכתאות אלו. גם רבי משה קוניץ, רב באוברין שבהונגריה הוציא ספר בן יוחאי [ווין תקע''ה] בפרוט נפלא לחזק את כל בדקי הזוהר, גם מה שערער היעב''ץ. והנה קיצור הטענות נגד הקדמת הזוהר, ואחריהם נכתוב את הפרכת הטענות: 1. איפה נעלם הזוהר אלף שנה? [וטענה זו כתב גם החמוד]. 2. יש שמות אמוראים המאוחרים לרשב''י. 3. יש לשונות ומושגים המאוחרים יותר מזמן הגמרא. 4. לא דומה דמות רשב''י שבגמרא לדמות רשב''י שבזוהר.

 

[uuuaaa]

המשך

ועל זה ענו המשיבים: 1. תורת הנסתר עברה מיחידים ליחידים כדי שלא ילמדו אותה תלמידים לא הגונים, כי להבנתה צריך הרבה תנאים מוקדמים בצדקות ובחכמה בנגלה שבתורה, ובמידות מיוחדות, ככתוב ברמ''א יו''ד רמ''ו הלכה ו' ''ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות'', עי''ש ביאור הגר''א מהו פרדס. ועי' בספר תומר דבורה המעלות הנזקקות, ובמסכת חגיגה דפים י''א י''ג וי''ד על זה ש''אין דורשין במרכבה ביחיד'', והדברים פשוטים. על כן בכל דור היו חבורות נסתרות מצומצמות שמסרו שם רב לתלמיד הגון בלבד. ובגמרא יש הרבה דברים על ''מעשה מרכבה'' שעסקו בו התנאים והאמוראים, והיכן נעלמה כל החכמה הזו אם לא במסורת הזוהר שהעבירו היחידים מקבוצה אזוטרית נבחרת זו? [ואגב נוסיף הערה כואבת: כל ''לומדי הקבלה'' שאינם תלמידי חכמים ואינם צדיקים ומעולים במדות, אין לימודם בקבלה שוה כלום, אלא אדרבא, יכולים רק לקלקל על ידי הבנה שטחית מעוותת, כי אין זו חכמה כמתימטיקה, אלא תפיסה פנימית של הדברים שנכתבו במשל, שרק בעל לב קדוש וחכם יכול לתפוס בהבנה פנימית על ידי ציורי הרגשות הקודש הכי נעלים. כך הזהירו תמיד כל מורי הקבלה בלי יוצאים מהכלל. והוא דבר הגיוני לכל איש הנלבב. ועל כן כל ה''פרופסורים'' ו''חובבי הקבלה'' שלא נוהגים בדקדוק מצוות התורה, ואין להם התעסקות רצינית בנגלה שבתורה, הבנתם בקבלה היא פחות ממה שמבין ילד ישראלי הקורא ספר ביפנית. וכמו המשל שהבאנו לעיל: הבנת עיור בציור אמנותי והבנת חרש ביצירה קלאסית. על כן לצחוק יחשב מה שכתב החמוד בקורת שאנחנו לא מקבלים את מסקנות החוקרים החילוניים של הקבלה, כי צריך לקבל את האמת ממי שאמרה. וזה כאילו מטיף לנו לקבל את המסקנות של איזה חוקר גוי שכתב מאמר מחקרי על הלכות ריבית של היהודים, כשכל מסקנותיו מבוססות על טעם ה''געפילטע פיש'' שאוכל היהודי בשבת...]. 2. בודאי לא נכתב הזוהר בידי רשב''י עצמו, הרי הזוהר עצמו כותב על רשב''י ועל מותו ועל תלמידיו. אלא כתבוהו תלמידים ותלמידי תלמידים, עם הוספות יותר מאוחרות של בית המדרש של התלמידים שמסרו לדורות הבאים את מסורת הזוהר. דהיינו: משוקעות בזוהר מסורות מרשב''י ותלמידיו ואילך, שלמדו דבריו ופירשום ברוחו ושיטתו. 3. ודאי שחלק ממסירת הזוהר [שאינו ספר אחיד, אלא מהרבה חלקים] עבר בעל פה, כמו כל התורה שבעל פה שלא נכתבה עד זמן המשנה ועברה מפה לאוזן, והיה אפילו איסור לכתוב [דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכתבם] עד שביטלו האיסור בגלל ''עת לעשות לה'''. והיו ת''ח אפילו בדורות האחרונים: הגר''א והחת''ס, שנמנעו מלכתוב הרבה בגלל איסור זה. והחלקים שכתבו אחר הרבה דורות של תורה שבעל פה ודאי כתבו התלמידים ברוח ובלשון אותו הדור, וכמו הנביאים שכל אחד ניבא בסגנונו, כך בכל דור יש לשון שונה לבטא את התוכן הפנימי שעבר במסורת. ה''דמות'' השונה בין ר' שמעון של הגמ' לר' שמעון של הזוהר: כי נתעלה למאוד אחרי זמן הגמ' במערה, והזוהר אחרי כן. וכך מפורש הוא במסכת שבת ל''ג ע''ב ''אשריך שראיתני בכך כו''', עי''ש. והרחיב בנושא זה בספר ''בן יוחאי'' שציינו לעיל. ראיות ישירות לקדמות הזוהר: יש גם ראיות ישירות לקדמותם של קטעים מהזוהר, שנמצאו בתשובות הגאונים. ובכתבי ר' האי גאון נמצאים ציטטות מהזוהר מאות שנים לפני ר''מ דיליאון, וכפי שמביא במאמר קדמות הזוהר לרד''ל מפולין [תרט''ז]. [תגובת ה''פרופסורים לקבלה'': אולי תשובות הגאונים מזוייף...]. יש גם מובאות מהזוהר בכתבי קראים משנת 990, שהביאו הקראים בשם ''הרבנים'' כדי לדון בהן. גם חוקרים חילוניים מובהקים הודו שיש קטעים מהזוהר שהם קדומים עוד מזמן חז''ל, ראה למשל מה שכתב מי שנחשב מגדולי החוקרים של הקבלה אדולף פרנק בצרפתית: פריס 1843. ובעיבוד מ. רבינזון נקרא: ''הקבלה או הפילוסופיה הדתית של היהודים'', וילנא תרס''ט. [שם משוה דעות מהזוהר לדת הפרסית עפ''ל]: ומסיק שחלקים מהזוהר קדומים על יסוד מסורות של רשב''י ותלמידיו, וחלקו ממסורות קדומות עוד יותר מרשב''י! ראה עוד את ההוכחות לקדמות הזוהר בספרים מהדור האחרון: קדמות המיסתורין בישראל מהחוקר הלל צייטלין שכתב גם מפתח לס' הזוהר. והזוהר והרמב''ם לר' ראובן מרגליות המראה היאך הקדמונים עוד לפני ר''מ דיליאון בנו דבריהם על דברי הזוהר. והיו הקדמונים קוראים לזוהר בשמות שונים: מדרשו של רשב''י, מדרש ירושלמי, מעשה בראשית לחכמי המשנה. הרד''ל בספרו הנ''ל הביא כמה דברים שר''מ דיליאון כתב דברים הפוכים לזוהר, ועוד הביא כמה מקומות שטעה בהבנתו בזוהר, כך שלא יכול להיות שהוא כתבו. והאמת היא שהראיה הגדולה מכולן לקדמות הזוהר ומסורתה מסיני וקדושתה האבסלוטית, היא ראיה שרק היהודים הנוהגים כיהודים יכולים להבין. איש בער לא ידע וכסיל לא יבין את זאת. שהרי גמדים בעלי עיניים טרוטות אינם יכולים לראות מעבר לגובה הנמוך שלהם לראות בדמות הענקים. רמאי חושב שכולם רמאים. זייפן בטוח שכולם מזייפים. צבוע משוכנע שכולם צבועים. אין להם כלים לראות מעבר למה שהם עצמם. כל הפוסל: במומו פוסל. אנחנו הרי מכירים את רבותינו, את טהרתם וצדקתם ואת מידת האמת שלהם. שמעתי שעורים מהג''ר מיכל פיינשטיין שליט''א, ולפעמים היה מספר סיפורים מבית בריסק, החותן הגרי''ז, הסבא הגר''ח ואבי הסבא בית הלוי. באיזו חרדת קודש היה מספר כל סיפור עם מילים שקולות ומדודות, בשחזור מדוייק היאך ששמע הוא בעצמו. לפעמים היה נעצר ומקמט מצחו לחשוב ואומר למשל: איני זוכר אם אמר חמי זצ''ל שהבית היה גבוה או שאמר שהבית היה גבוה מאוד. וכך כל גדולי ישראל, כל מכיריהם יודעים על קריטריונים מוסריים ומסירת נפש למען האמת שלא בתפיסה שלנו בכלל. גם זכינו לראות אצלם הנהגות ניסיות משמים. היאך הסטייפלר זצ''ל או הגרא''מ שך זצ''ל היו מתפללים על מחלה ומיד נענו נגד הטבע. והיאך יבלחטו''א הגר''ח קנייבסקי שליט''א זוכה שעף אליו לחלון סוג של ארבה באמצע לימודו על אותו הארבה והתקשה במשהו במבנהו. והיאך הוא אומר בבטחון במלחמת המפרץ שלא יפול שום טיל בבני ברק, ואין צריך לא מסכה ולא מקלט. ונפלו טילים סביב סביב, ברמת גן וכל האיזור, אך לב''ב לא נכנסו. והיאך אמר עכשיו במלחמת עירק שלא יפלו שום טילים בא''י ואף אחד לא זקוק למסכות גז. קיבלנו מגדולי ישראל אלה עצות לכל צרה שפעלו בצורה מופתית. ואלה הגדולים מסרו לנו על רבותיהם שעלו עליהם בכל מידה נכונה, ועל ההנהגה המופתית של הבורא עמם. והרי גם אנחנו, הקטנים, טועמים מעט או הרבה השגחה פרטית במעשינו, בתפילה ובבטחון, ונושעים ישועות פלאיות ללא הרף. מי שלא מביט בהשגחה המופתית שיש לכל יהודי, ובפרט לאלה המצפים ומתפללים לישועתו, לא יבין בכלל במה המדובר, עד שבעזרת ה' יתברך יזכה אף הוא להיות מאותם המאושרים. במאות השנים האחרונות היו הרבה מגדולי ישראל שזכו להשגות שמיימיות על-טבעיות, בגילויי סודות משמים, כפי שנתקיים בכל הראויים לכך, וכמו שכתבו הקדמונים, עיין למשל בנפש החיים ד' כ''א: ''ולכן אמר בפרק התורה: 'כל העוסק בתורה לשמה זוכה לדברים הרבה כו'', רמז להעדון וצחצוח הנפש באור הגנוז, אשר גם כל מלאכי מעלה וחיות ושרפי קודש ושום נביא וחוזה לא השיגוהו כלל עצם ענינו, וכמאמרם ז''ל (ס''פ אין עומדין) 'כל הנביאים כולן לא נתנבאו אלא כו' אבל ת''ח עצמן עין לא ראתה כו'', והוא העדן והיין המשומר בענביו שאמרו שם מאי עין לא ראתה וכו', והכל אחד, סוד הטעמי תורה הגנוזים שלא נתגלו עדיין כו'''.

 

[uuuaaa]

המשך

והרבה גדולי ישראל זכו לגילויים פלאיים משמים ע''י ''שרים של מעלה'' וגילויי סודות תורה בחלום וע''י אליהו הנביא ושאר ''מגידים'', והיו מגדולי החכמים שכתבו ספרים שלמים עם גילוייהם הפלאיים ע''י מלאכי שמים או אליהו הנביא, כגון מרן הבית יוסף והרמח''ל ואור- החיים הקדוש ועוד. ועשרות עדים ראו לרמח''ל היאך בעצימת עיניים כותב במהירות פנטסטית תוך דקות ספורות כמות עצומה של חידושי קבלה נשגבים, שגדולי המקובלים התיגעו להבינם, עי' למשל בספר ''ירים משה'' הרבה מכתבים ועדויות בזה [וספר זה הוא לקט מכתבים מהספר ''אגרות הרמח''ל ובני דורו'' שנאספו ע''י חוקרים משכילים, לא רבנים, מזמן הרמח''ל]. ועי''ש עמוד צ''ד עדות אחד מגדולי ישראל: רבי רפאל ישראל קמחי, שהתארח כמה ימים אצל הרמח''ל: ''...ובעיני ראיתי היחודים שעשה בנפילה על פניו, סמוך על ידיו על השולחן כמו חצי שעה, ואחר כך עמד והקולמוס בידו מהיר, כותב בזמן מועט, פחות מחצי שעה, פוליו או פוליו וחצי מסודות התורה, דברים עליונים בתכלית, והכל בלשון זוהר, מה שאין כח בשכל, ולא ביד וקולמוס אנושי. וכן עשה כמה פעמים וכו'''. ויש במכתבים שם תיאורים חיים מה שמגלה לאנשים סודות הנוגעים להם ולנשמתם, דברים שאף אחד לא ידע. וכתב הרמח''ל עשרות ספרים עם גילויים נוראים, עד שחלק מחכמי דורו יצאו נגדו על שמגלה כל כך הרבה. וראה היאך ספר פופולרי קטן במוסר שכתב: מסילת ישרים'' גרם למהפכה בלימוד המוסר וההשתלמות בו, ומה נאמר על עשרות ספריו שהוא וגדולי דורו מעידים שהם גילויים נוראים משמים שלא שייך לחשבם במח אנושי. והרי כל שורה מקפלת המון. וכך היו עשרות גדולי תורה עם השגות נפלאות ורוח הקודש, ונכתוב רק כמה מהם: הבית יוסף [רבי יוסף קארו מחבר השולחן ערוך] העידו הרבה מחכמי דורו שהם עצמם שמעו במשך 35 שנה היאך נתגלה אליו מלאך-מגיד מהשמים לגלות לו סתרי תורה, שאת חלקם כתב בספר נפוץ: ''מגיד מישרים''. ומפורסם המכתב שכתב רבי שלמה אלקבץ [מחבר לכה דודי] בו מתאר בפרוטרוט עם כל המילים ששמעו, היאך הוא והבית יוסף ועוד בני חבורא ישבו ולמדו בליל שבועות, ובא מלאך משמים והשמיע להם דברי תורה ודברי מוסר במשל שני לילות רצופים, עם הרבה עדים. ועל האר''י ז''ל ותלמידו ר''ח ויטל אין צורך להאריך בגילויים הנוראים שלהם, שהאר''י מסר בכמה חודשים לרח''ו את כל היסוד לחכמת הקבלה עם כל הגילויים הנוראים שמקובלי כל דור ודור יונקים מהם: השמונה שערים. וידוע שידע סתרי דברים ולהגיד לכל אדם את עוונותיו הכמוסים ואת התיקון לנשמתו. והעידו כל מכיריו שהכל קיבל מאליהו שלמד עמו בקביעות. ועל הגר''א מי ימלל תהילתו, שתלמידיו שלא היו מגזמים במילה אחת, כפי שרואים אצל תלמידי תלמידיו עד דורנו אנו, וכידוע למי שקורא דברי תלמידו הגדול הגר''ח מואלוזין שתיאר בדברים מבהילים עוצם השגות רבו שנתגלו לו באקראי, ושיצר ע''פ ספר היצירה גולם עוד לפני היותו בר מצוה, ועי' בהקד' לפירוש הגר''א לספד''צ בה כתב הגר''ח מואלוזין מה שגילה לו הגר''א אחר הפצרות, ואלה דברי הגר''א אליו: ''מוכרחני לגלות לכם מה שאין דרכי מעולם בזה, לקיים מה שכתוב דאגה בלב איש ישיחנה לאחרים, כי הלילה בא אלי אליהו וגילה לי ענינים וחידושים נוראים אין חקר בשם י''ב על פסוק 'עלו זה בנגב וכו'' והרהרתי בהם קודם ברכת התורה ונענשתי שתיכף נתעלמו ממני ואינם וכו' וב''ה שנתגלו לי שנית והמה 2,260 אופנים וכו' שבאופן אחד מהם אני יודע כוחות כל הבריות וכל איבר מה עניינו...''!! וכן הרבה מגדולי ישראל כבעש''ט הקדוש ובני חבורתו, וגדולי ישראל עד דורנו אנו,כגון הגימטריות המבהילות שנתגלו לאוסטרובצער ופירסמם בספרו אור תורה, ורמזי מקראות פלאיים שנתגלו לרבי וייסמנדל ופרסמם ב''תורת חמד'', וגימטריות פלאיות שנתגלו בהעברה בעלמא לסטייפלער וכתבם בסוף ספרו ''ברכת פרץ''. [שלא להזכיר את הקדמונים עוד יותר שכתבו ספרים שלמים מגילויי שמים, כגון: תנא דבי אליהו ע''י אליהו מזמן חז''ל. ''שו''ת מן השמים'' מזמן הראשונים, ששאל רבי יעקב ממרויש מבעלי התוספות מן השמים בצורה מיוחדת, וענו לו על כל שאלה ושאלה תשובות הלכתיות מעמיקות בלשון מליצית נשגבה. אפשר לקנות ספר זה, מומלץ מהדורת הרב ראובן מרגליות הכותב הקדמה ארוכה עם המוני גילויים שמימיים במשך הדורות!]. וכל גדולים אלו השיגו מעלתם בלימוד הזוהר הקדוש ובלימוד פרשניו הגדולים האר''י והרש''ש והגר''א והרמח''ל, שכל אחד מהם העיד על גילויים עליונים, של אליהו, יעקב אבינו ושל... רבי שמעון בר יוחאי בעצמו: עיין באותה הקדמה של ר''ח מואלוזין לספרא דצניעותא עם ביאור הגר''א על עדות שהגר''א בהקיץ למד תורה עם רבי שמעון בר יוחאי מימינו והאר''י ז''ל משמאלו. וזה יספיק לכל איש הנלבב שאינו כאלה הסובלים מפרנויה מכל דבר קדוש, וסבורים, כרעים שבגויים רודפי ישראל מעולם, שהיהודי הוא שקרן ורמאי וכו'. לשכאלה אין לנו שום עיצה ושום תרופה. ואנחנו בשם ה' אלוקינו נלך, כפי שהלכנו בס''ד שלושת אלפים ושלוש מאות שנה, עם התורה האלוקית שמחיינו ומקיימנו ומעצבנו, ונותן תעצומות נפש פלאיים לכל העוסק בה כראוי. ונסיים במה שכתבנו על אחת ממעלות התורה בקונטרס ''בדרך לאמת האבסלוטית: · הדרגות הגבוהות וההשגות הגדולות והגילויים הגדולים שיכול כל מתבונן לראות אצל כל אחד מהעמלים בתורה והשומרים מצוותיה: רבבות נביאים בעבר, תנאים ואמוראים וגדולי ישראל עד ימינו בעלי רוח הקודש והשגות וכוחות פלאיים, עד שלגדולים בתורה באים המוני היהודים, ואפילו הגויים, להתברך ולקבל עיצה ותיקון כמו האר''י ז''ל ותלמידו מהר''ח ויטל ז''ל, והבעש''ט הקדוש והגאון מוילנא והבן איש חי והחפץ חיים. זאת רואה כל יהודי על גדול בתורה, מלבד העידון והקדושה שמרגיש בעצמו כל עמל בתורה כראוי וכל עוסק במצוותיה, כהרגשת קדושת שבת-קודש, יום כיפור ומועדים, בנוסף להרגשת מציאותו ית' בעמדו בתפילה וכדומה. וראה בפרקי אבות בתחילת פרק ששי רק חלק מהדרגות [''ולא עוד וכו'''] שמבטיח התנא שמשיג כל מי שלומד תורה, גם אתה, אם תלמד אותה כראוי: ''מלבשתו ענוה ויראה, ומכשרתו להיות צדיק חסיד ישר ונאמן, ומרחקתו מן החטא [וזהו פלא גדול בסגולת התורה שאי אפשר לנצח את פיתוי היצר הרע בלי לימודה!], ומקרבתו לידי זכות, ונהנין ממנו עצה ותושיה בינה וגבורה וכו' ונותנת לו מלכות וממשלה וחקור דין, ומגלין לו רזי תורה, ונעשה כמעין המתגבר וכנהר שאינו פוסק, והוה צנוע וארך רוח, ומוחל על עלבונו, ומגדלתו ומרוממתו על כל המעשים!''. הלומד תורה ועמל בה כראוי נהיה בן אדם אחר המרומם והמתנשא מעל ומעבר לחיים הרדודים בהם כבול האדם הרגיל. ה' גם נוהג עמו בהנהגה על-טבעית של מופתים כמו אצל הרבה מגדולי ישראל שבכל דור. ועוד אמר רבי פנחס בן יאיר בע''ז כ' ע''ב תורה מביאה לידי זהירות כו' זריזות כו' נקיות כו' פרישות כו' טהרה כו' והלאה עד קדושה ורוח הקודש ותחיית המתים! הכל מכוחה של התורה האלוקית! ולא נשארו הבטחות אלו ב''תאוריה'' בלבד, אלא בכל דור יש אלפים המתנסים בזה לפרטי פרטים! אין לנו אלא לברך אתכם בפסוק מתהילים ל''ד: ''טעמו וראו כי טוב ה''', שתזכו לטעום בעצמכם את עינוגה של תורת ה' עם הדרגות הנפלאות אליהן היא מביאה!

 

[Governor]

המשך

הראיות...

 

[Governor]

המשך

הראיות...

 

[Governor]

אכן, הדיון על הזוהר תם מזמן

והא ראיה...

 

[uuuaaa]

אתה כל-כך עלוב

לא טרחת לקרוא את ההוכחות של הרב סגל, וכמובן שלא התייחסת אליהם. הוא מפריך את כל ה"הוכחות" המדומות שלך ומביא ראיות חדשות. הבעיה שאתה חושב שכל החילונים מעריצים שלך, אבל הם נוטשים אותך לאט לאט, בסוף רק אישתך תעריץ אותך.

 

[Governor]

"עלוב" הוא שמך האמצעי, רפה שכל

בן 36 עם גיל מנטלי של בן 3, הזקוק להשגחת אפוטרופוס מלאה. סגל רפה השכל כמוך, אינו מתיחס לטענותי אלא, כהרגלו, מנסה להטביע את מתנגדיו באשד מלים הנוזל, זב, זולג, מטפטף, דולף מפיו מבעבע הקצף, על סנטרו ולתוך זקנו בו ניתן להבחין בפרטי תפריט משבוע שעבר, תוך התזת שאריות מזון מרקיבות שנלכדו בחדש שעבר בין תותבותיו ומותזות כעת החוצה בלהט אקסטטי. על כל משפט של דעת-אמת (איני מצטט מדעת-אמת או מחפש כלל, לעולם, והוא עונה להם. לא לי) יש לו 39 נמוקים, לא קוהרנטיים. משהו לדעתו יתפוס, או הצופים יסברו שתפס. לא חשוב מה. אם לא נמוק א' אז שליש מנמוק ז' ואם זה לא לענין, אז אולי שביעית מנמוק ט', ואם נרכיב טענה צולעת, על פיסחת, על חיגרת, אז אולי יצא משהו. העקר לנפנף בשפתים ללא הרף, למען ידמו הצופים כי יש לו מה לומר ולא נסתתמו טענותיו, כיוון שלהבין, כבר נואשו מזמן. שים לב שבאותה שטה עצמה נסה סגל להגן על ראשוניות קביעת המולד ע"י ר' גמליאל כנגד היפארכוס. ר' דב מאיר שטיין, לעומתו, אשר אף הוא עוסק בכתיבת הפרכות לדעת-אמת, קרא חמר נוסף, קלט שאני צודק והודה בכך. לא סגל. יכלת חשיבה אין לו, שכן, ברי שאין לו קליפת מח. כל פרכוסיו מקורם באותות אוטונומיים אוטומטיים של גזע המוח... 972357O34IO21

 

[uuuaaa]

פסיכופט

אתה בטח יושב עם אשתך ואוסף פרטים על אנשים מהאינטרנט. ומצאת לך פאב עם חיבור לאינטרנט ? צאצא של קאפו. בטוח. תקלוט, התשובות של הרב שטיין לא מעניינות אותי. הוא לא ראש ישיבה. תענה לי על זה, פסיכופט: ברדידות אופיינית, כותב כך: ''ספר יוחסין למהר''א זכות בשם הר''י דמן עכו תלמיד הרמב''ן מביא עדות ממקור ראשון כי ספר הזוהר נכתב ע''י שם המפורש ואינו לרשב''י. מדובר שם בעד ראיה!'' אם היה החמוד קורא באמת את האיגרת של ר''י דמן עכו היה רואה שה''עד ראיה'' אינו אלא אדם שסיפר ששמע זאת מ... אשתו של ר' משה דיליאון שטענה שבעלה כתב אותו. וכותב שם עוד שרבי משה דיליאון עצמו פגשו בדרך והזמינו לביתו להראות לו את הכתב יד הישן של הזוהר שממנו העתיק, אך לפני שהגיעו לביתו נפטר ר''מ דיליאון ולא מצאו המחפשים את הכתב יד. [ויטען החוקר: בטח מת ''בכוונה'' כדי שלא יצטרך להראות...]. עוד יש באותה איגרת עדות של רבי יוסף הלוי בנו של רבי טודרוס המקובל המעיד שהיה הכתב יד הקדמון בידי ר''מ מדיליאון. הרבה חוקרים, גם לא דתיים, הודו שעדות זו של אשתו אינה קבילה, בפרט שהיא נגד עדות בעלה שזימן אנשים לראות את הכתב יד, ועוד עדות של אדם גדול. כי אולי רצתה כבוד או דבר אחר, ואולי בעלה לא גילה לה על כתב היד. מאידך כל גדולי דורו של רבי משה דיליאון הכירוהו כאיש צדיק ואמת מהמיוחדים שבדור, והוא העיד על שקיבל מרבותיו במסורת קדומה ורצופה את הזוהר, והיה לו כתב יד קדום. ויש שהטילו ספק באמיתות המכתב בשם ר''י דמן עכו עצמו [ראה מגן וצינה נ''א ע''ב. וכבר בדפוס ראשון של ספר יוחסין לעג המוציא לאור לעדות זו], ובהרבה מדפוסי ספר יוחסין לא העתיקו מכתב זה כלל. אך ''פרופסור לקבלה'' יגיד: יותר קשה לזייף את ר''י דמן עכו מלזייף את רשב''י... והנה קיצור הטענות נגד הקדמת הזוהר, ואחריהם נכתוב את הפרכת הטענות: 1. איפה נעלם הזוהר אלף שנה? [וטענה זו כתב גם החמוד]. 2. יש שמות אמוראים המאוחרים לרשב''י. 3. יש לשונות ומושגים המאוחרים יותר מזמן הגמרא. 4. לא דומה דמות רשב''י שבגמרא לדמות רשב''י שבזוהר. ועל זה ענו המשיבים: 1. תורת הנסתר עברה מיחידים ליחידים כדי שלא ילמדו אותה תלמידים לא הגונים, כי להבנתה צריך הרבה תנאים מוקדמים בצדקות ובחכמה בנגלה שבתורה, ובמידות מיוחדות, ככתוב ברמ''א יו''ד רמ''ו הלכה ו' ''ואין לאדם לטייל בפרדס רק לאחר שמלא כריסו בשר ויין והוא לידע איסור והיתר ודיני המצות'', עי''ש ביאור הגר''א מהו פרדס. ועי' בספר תומר דבורה המעלות הנזקקות, ובמסכת חגיגה דפים י''א י''ג וי''ד על זה ש''אין דורשין במרכבה ביחיד'', והדברים פשוטים. על כן בכל דור היו חבורות נסתרות מצומצמות שמסרו שם רב לתלמיד הגון בלבד. ובגמרא יש הרבה דברים על ''מעשה מרכבה'' שעסקו בו התנאים והאמוראים, והיכן נעלמה כל החכמה הזו אם לא במסורת הזוהר שהעבירו היחידים מקבוצה אזוטרית נבחרת זו? 2. בודאי לא נכתב הזוהר בידי רשב''י עצמו, הרי הזוהר עצמו כותב על רשב''י ועל מותו ועל תלמידיו. אלא כתבוהו תלמידים ותלמידי תלמידים, עם הוספות יותר מאוחרות של בית המדרש של התלמידים שמסרו לדורות הבאים את מסורת הזוהר. דהיינו: משוקעות בזוהר מסורות מרשב''י ותלמידיו ואילך, שלמדו דבריו ופירשום ברוחו ושיטתו. 3. ודאי שחלק ממסירת הזוהר [שאינו ספר אחיד, אלא מהרבה חלקים] עבר בעל פה, כמו כל התורה שבעל פה שלא נכתבה עד זמן המשנה ועברה מפה לאוזן, והיה אפילו איסור לכתוב [דברים שבעל פה אי אתה רשאי לכתבם] עד שביטלו האיסור בגלל ''עת לעשות לה'''. והיו ת''ח אפילו בדורות האחרונים: הגר''א והחת''ס, שנמנעו מלכתוב הרבה בגלל איסור זה. והחלקים שכתבו אחר הרבה דורות של תורה שבעל פה ודאי כתבו התלמידים ברוח ובלשון אותו הדור, וכמו הנביאים שכל אחד ניבא בסגנונו, כך בכל דור יש לשון שונה לבטא את התוכן הפנימי שעבר במסורת. ה''דמות'' השונה בין ר' שמעון של הגמ' לר' שמעון של הזוהר: כי נתעלה למאוד אחרי זמן הגמ' במערה, והזוהר אחרי כן. וכך מפורש הוא במסכת שבת ל''ג ע''ב ''אשריך שראיתני בכך כו''', עי''ש. והרחיב בנושא זה בספר ''בן יוחאי'' שציינו לעיל. ראיות ישירות לקדמות הזוהר: יש גם ראיות ישירות לקדמותם של קטעים מהזוהר, שנמצאו בתשובות הגאונים. ובכתבי ר' האי גאון נמצאים ציטטות מהזוהר מאות שנים לפני ר''מ דיליאון, וכפי שמביא במאמר קדמות הזוהר לרד''ל מפולין [תרט''ז]. [תגובת ה''פרופסורים לקבלה'': אולי תשובות הגאונים מזוייף...]. יש גם מובאות מהזוהר בכתבי קראים משנת 990, שהביאו הקראים בשם ''הרבנים'' כדי לדון בהן. גם חוקרים חילוניים מובהקים הודו שיש קטעים מהזוהר שהם קדומים עוד מזמן חז''ל, ראה למשל מה שכתב מי שנחשב מגדולי החוקרים של הקבלה אדולף פרנק בצרפתית: פריס 1843. ובעיבוד מ. רבינזון נקרא: ''הקבלה או הפילוסופיה הדתית של היהודים'', וילנא תרס''ט. [שם משוה דעות מהזוהר לדת הפרסית עפ''ל]: ומסיק שחלקים מהזוהר קדומים על יסוד מסורות של רשב''י ותלמידיו, וחלקו ממסורות קדומות עוד יותר מרשב''י! ראה עוד את ההוכחות לקדמות הזוהר בספרים מהדור האחרון: קדמות המיסתורין בישראל מהחוקר הלל צייטלין שכתב גם מפתח לס' הזוהר. והזוהר והרמב''ם לר' ראובן מרגליות המראה היאך הקדמונים עוד לפני ר''מ דיליאון בנו דבריהם על דברי הזוהר. והיו הקדמונים קוראים לזוהר בשמות שונים: מדרשו של רשב''י, מדרש ירושלמי, מעשה בראשית לחכמי המשנה. הרד''ל בספרו הנ''ל הביא כמה דברים שר''מ דיליאון כתב דברים הפוכים לזוהר, ועוד הביא כמה מקומות שטעה בהבנתו בזוהר, כך שלא יכול להיות שהוא כתבו.

 

[Governor]

חבל על זמננו היקר, רפה-שכל.

בקורת טקסטואלית (Textial Criticism) היא מדע. עם כלים מדוייקים. כאשר אתה בוחן טקסט, אתה יכול לגלות רבות מבדיקת, למשל, תחביר, שמוש בבטויים לשוניים, בחינת תאורים גאוגרפיים וטענות בעניני-טבע והשוואתם למקורות הסטוריים בני תקופות שונות, למצב התפתחות השפה הכתובה, המידע הגיאוגרפי על מקומות, הידע הכללי בעניני-טבע של האנושות בתקופות שונות. השוואה זו מסגירה את מועד הכתיבה האמיתי ואת מקורות הידע של המחבר, שכן המחבר לא כתב באויר, אלא בתקופה מסוימת, ונעזר בחמר ספציפי, או בן תקופה מסוימת. ר' משה דה לאון התפרנס מכתיבת חבורים מיסטיים, וחבוריו נחטפו כלחמניות טריות. את הזוהר לא העז ליחס לעצמו ולכן יחסו לרשב"י. תחילה כתב את הזוהר וערכו בספרדית, השפה בה שלט, ואח"כ, בעיינו בחבורים רביניים (rabbinic) בארמית תרגם את חבורו לארמית. זו הסבה שפרופ' גרשום שולם ועמיתים יכלו להצביע על תחביר והטית פעלים ספרדית מחד, ותחביר ובטויים ארמיים לא תקניים מאידך, שכן לא היתה לו לר' משה דה לאון גישה לחבורים כתובים ארמית של המאה הראשונה, אלא השתמש בספרים רביניים בארמית מאוחרת יותר, של ימי הביניים, מועד בו היתה הארמית המקורית כבר מתה. ומיותר להזכיר את עשרות מנהגי ימי הביניים, שכמובן לא היו קיימים במאה הראשונה. יענה נא סגל ענינית לנקודות (1) עד (4) כאן, או שיזחל חזרה למלונתו. ראש ישיבה, אמרת? הוא נשמע יותר כמנהל מחראות הישיבה... 972357O34IO23

 

[Igra Rama]

Low morales idiot

Using terms from the holocaust to smear your opponent is suggestive of a very sick personality with feeble mind.