כה ציפיתי ליום
New member
חלאה זכרית מכוערת
למה בחורים בימינו חושבים שהם יצלצלו למישהי ב 11 וחצי בלילה, היא פשוט תזנק באותה שנייה לאוטו, תיסע 20 דקות, היישר אל הדירה שלהם, רק כי " אין להם כוח לבוא עכשיו" או ש " בא להם בילוי שקט בבית" הבחור ישב כל הערב עם החברים שלו, ורק ב 11 וחצי בלילה נזכר שבא לו לראות אותי. ניסיתי להתעלם מזה שהשעה 11 וחצי. שזה אמור להיות "דייט" שני. אמרתי נו טוב, נגיד ואני באה לתל אביב. ובגישה חיובית! למרות שהוא צלצל ב 11 בלילה, שזה חוסר כבוד בעיצומו (ולמרות שאני כועסת עליו על הרבה דברים קטנים- פרטים בהמשך...) לפחות שיחשוב על משהו מהנה לעשות. טוב, משהו מהנה שלא כולל את הדירה שלו. ואז אמרתי לו, בקור רוח, וחיוך, ונחמדות (באמת שהייתי בהלם מעצמי) שמגיע לי מינימום של יחס יותר גבוה מזה, שיצלצל כמו בן אדם, ונצא אמרתי שנראה לי שאנחנו חושבים שונה מדי, שאנחנו לא מחפשים את אותו הדבר. אני יודעת שהוא לא ממש תמים.. אמרתי שאני לא פוסלת כלום. שבכיף, אני אכנס עכשיו לאוטו, ונעשה משהו כיפי. שיתקן אותי אם אני טועה, אבל לא נראה לי שזה מעניין אותו. הוא לא ממש תיקן. שאלתי אותו אם בא לו לעשות עוד משהו חוץ מלהיות בדירה...ואז אמרתי בלי לחכות לתשובה, שיחשוב על זה, ואם הוא יחליט שבא לו, שיודיע לי. אני שמחה שזה נעשה בחיוך ובטוב, סוג של התנשאות. העניין הוא שלא תמיד נפתחות העיניים בזמן. אני נורא מאמינה באנשים. הוא נראה כל כך איכותי, והוא באמת כזה... אבל הוא לא רציני, לא יעזור כלום. היו לי כל הסימנים. והתעלמתי. אני לא רוצה לעסוק בחינוך בחורים, ללמד אותם איך מתנהגים ומתי מצלצלים ומה אני שווה או לא שווה.. זה משהו שכל אחת צריכה לדעת בתוכה, והרבה פעמים שוכחים. לפעמים מתפתים, מתעלמים מזה שהוא צלצל, פיתח שיחה קטע אותך באמצע ואמר ביי, מתעלמים מזה שכבר בפגישה הראשונה הוא הודיע לך שהוא גר רחוק הוא לא מצפה ליותר מדי אחרי שאת אומרת לו שאת לא מנשקת אותו כל ההתחלה.... אה, ועוד מוסר השכל חשוב. אחרי שהולכים למסיבה, שותים המון אלכוהול ,רוקדים עם הבחור בטירוף ונתקעים בכולם...קצת קשה לצפות שהוא יחשוב שאת רצינית. אפילו אם את באמת כן
(שוק) לא יודעת מה הוא חשב לעצמו, בחורים בימינו הוזים, אין ספק.הם באמת חשים את עצמם. מה קרה לקצת כבוד? לקצת מאמץ? איפה הבחורים הבאמת טובים? נמאס לצאת עם עוד חלאה ועוד אחת....... אולי חלקכם יחליטו להכנס בי, לומר לי שזה אשמת הבנות..שאני יצורה (חהחהחה) אולי, אולי.אבל באמת שהבחורים שיצא לי לפגוש בשלושה חודשים האחרונים (הרבה לצערי הרב) לא היו רציניים. הם גם לא טרחו להסתיר את זה.הם מודיעים לך מהתחלה- " אני מניאק" קחי או עופי. אז אני עפה
למה בחורים בימינו חושבים שהם יצלצלו למישהי ב 11 וחצי בלילה, היא פשוט תזנק באותה שנייה לאוטו, תיסע 20 דקות, היישר אל הדירה שלהם, רק כי " אין להם כוח לבוא עכשיו" או ש " בא להם בילוי שקט בבית" הבחור ישב כל הערב עם החברים שלו, ורק ב 11 וחצי בלילה נזכר שבא לו לראות אותי. ניסיתי להתעלם מזה שהשעה 11 וחצי. שזה אמור להיות "דייט" שני. אמרתי נו טוב, נגיד ואני באה לתל אביב. ובגישה חיובית! למרות שהוא צלצל ב 11 בלילה, שזה חוסר כבוד בעיצומו (ולמרות שאני כועסת עליו על הרבה דברים קטנים- פרטים בהמשך...) לפחות שיחשוב על משהו מהנה לעשות. טוב, משהו מהנה שלא כולל את הדירה שלו. ואז אמרתי לו, בקור רוח, וחיוך, ונחמדות (באמת שהייתי בהלם מעצמי) שמגיע לי מינימום של יחס יותר גבוה מזה, שיצלצל כמו בן אדם, ונצא אמרתי שנראה לי שאנחנו חושבים שונה מדי, שאנחנו לא מחפשים את אותו הדבר. אני יודעת שהוא לא ממש תמים.. אמרתי שאני לא פוסלת כלום. שבכיף, אני אכנס עכשיו לאוטו, ונעשה משהו כיפי. שיתקן אותי אם אני טועה, אבל לא נראה לי שזה מעניין אותו. הוא לא ממש תיקן. שאלתי אותו אם בא לו לעשות עוד משהו חוץ מלהיות בדירה...ואז אמרתי בלי לחכות לתשובה, שיחשוב על זה, ואם הוא יחליט שבא לו, שיודיע לי. אני שמחה שזה נעשה בחיוך ובטוב, סוג של התנשאות. העניין הוא שלא תמיד נפתחות העיניים בזמן. אני נורא מאמינה באנשים. הוא נראה כל כך איכותי, והוא באמת כזה... אבל הוא לא רציני, לא יעזור כלום. היו לי כל הסימנים. והתעלמתי. אני לא רוצה לעסוק בחינוך בחורים, ללמד אותם איך מתנהגים ומתי מצלצלים ומה אני שווה או לא שווה.. זה משהו שכל אחת צריכה לדעת בתוכה, והרבה פעמים שוכחים. לפעמים מתפתים, מתעלמים מזה שהוא צלצל, פיתח שיחה קטע אותך באמצע ואמר ביי, מתעלמים מזה שכבר בפגישה הראשונה הוא הודיע לך שהוא גר רחוק הוא לא מצפה ליותר מדי אחרי שאת אומרת לו שאת לא מנשקת אותו כל ההתחלה.... אה, ועוד מוסר השכל חשוב. אחרי שהולכים למסיבה, שותים המון אלכוהול ,רוקדים עם הבחור בטירוף ונתקעים בכולם...קצת קשה לצפות שהוא יחשוב שאת רצינית. אפילו אם את באמת כן
מוזר, נראה שאת מצפה לסוג מסוים של בחורים ולכן את כה מתאכזבת.. מה רע בלפעמים לצאת ובלפעמים לבלות בבית? ואם באמת לא היה לו כוח לצאת, אז מה? אז פעם הבאה עושים משהו יותר מעניין.. זה ממש לא מראה על חוסר כבוד אלייך, אלא דווקא להיפך לדעתי 
