חמות שעושה מה בא לה
כבר ממש קשה לי. בעלי מת מפחד מאימא שלו כי הוא מכיר אותה, אז תמיד אני בקו האש. והוא לא כל כך ממהר להגן עליי או להסכים איתי אם הוא יודע שאימא שלו תתעצבן עליו.
אני אתחיל קודם בזה שאזכיר לכם שאני וחמותי זה רק שלום ולהתראות, לא סובלת את ההתנהגות שלה באופן כללי והיא השפעה רעה על הילדה שלי. אהה והיא לא בדיוק מתה עליי כי אני מנסה לא להישבר מולה כמו שהיא רגילה מאחרים.
בעבר הסברתי לבעלי שהיא מרגילה את הבת שלי לדברים שלא מתאימים לי, ומלמדת אותה דברים שעליי לא מקובלים. (אבל הם כיפים לילדה או לסבתא, אז מי שואל אותי, אני אוויר שלפעמים קשה להם לעכל). מסיבה זו הסבתא והילדה שלי פחות מתראות, מה גם שהיא עסוקה בעזרה לגיסתי ששורצת אצלה בבית 24 שעות ולמעשה מגדלת את הנכדים האחרים אצלה.
ושלא תבינו לא נכון, אין אצלי שום קנאה בזה שהיא עוזרת לה, אני רואה את זה דווקא לחיוב כי ככה היא עסוקה בהם במקום בלהתעסק בלהגיד לי מה נכון עבורי ועבור הילדים שלי. (כן יש לי בן נוסף, שהיא כמעט ולא מתייחסת אליו, בטענה שהיא נפגעה ממני ונזהרת עם הבן הנוסף. לי אין בעיה עם זה כי הוא לא יקבל ממנה כל מה שאני מנסה להרחיק אותם מהבת שלי).
בכל מקרה עכשיו חנוכה, היא החליטה לקחת את הבת שלי להצגה. בעלי טוען שחמותי שאלה אותו קודם אם אפשר ולאחר שדיבר איתי, ואמרתי שלא מתאים לי!, אמר לה שזה בסדר ושיהנו.
אז קודם כל אני לא ממש מאמינה שחמותי באמת שאלה, אלא יותר קבעה לו עובדה ולא היו לו ביצים להגיד לה משהו. דבר נוסף שבואו נגיד שבאמת שאלה אותו לפני קניית הכרטיסים, למה אם אמרתי לא הוא בסוף אומר לה כן?!!
ממש מרתיח אותי, ואמרתי לו שזה שהן נהנות ביום כיף שכזה, אני סובלת אחר כך. לבת שלי יש בעיה קשה עם דחיית סיפוקים וגבולות, ואצל חמותי בכלל אין דבר כזה. אז אם אחרי יום שלם של כיף אני באה עם גבול כזה או אחר, הבת שלי עוד יותר לא סופרת אותי.
הסברתי לו שכמו שכולם סביבי אגואיסטים ודואגים לתחת שלהם, אז גם אני אהיה ככה. נמאס לי לרצות את כולם, כי בסוף אני נהפכת לסמרטוט של הסביבה, וממש לא בא לי על זה.
אז אם זה אומר שהוא צריך להעמיד את אימא שלו במקום, שייעשה את זה. אם זה אומר שישנאו אותי, שישנאו. לא מעניין אותי אף אחד כבר.
עכשיו בעלי כועס כי הוא העמיד או עומד במצב לא נעים. וחס וחלילה שיגיד לאימא שלו לא (כבר ציינתי דחיית סיפוקים במשפחה?!).
לי ולו היו לא מעט ויכוחים בנושא אימא שלו, וכל פעם שמתי לב שהוא המסכן שבאמצע ולא נעים כי זאת אימא שלו. זה שאימא שלו עושה דברים שלא מקובלים בחברה, או על אימהות צעירות לא מעניין אותו בכלל... יעדיף להכאיב לאישתו ולזרוק מילים באוויר שפוגעות, ואחר כך יגיד שכשהוא עצבני הוא אומר דברים שהוא לא לוקח עליהם אחריות.... רק לא להתעמת פעם אחת ולתמיד מול אימא שלו.
מה הבעיה של גברים בני 30 פלוס שרצו להתחתן עם מי שהם אמרו אהבת חייהם, הביאו איתה ילדים, רצו לבנות איתה משפחה, אבל בסוף נותנים דין וחשבון לאימא. ישמרו על קשר עם אימא שלא עושה להם טוב, גם אם זה להרוס את העתיד שלהם.
כמה אגואיסטיות יש באימא כזאת, שלא מוכנה לתת לבן שלה לחיות את החיים שלו. להרעיל אותו מול אישתו (ושמעתי שיחות כאלה בין שניהם) ולתת לו רעיונות כאילו אנחנו במאה הקודמת...
כבר ממש קשה לי. בעלי מת מפחד מאימא שלו כי הוא מכיר אותה, אז תמיד אני בקו האש. והוא לא כל כך ממהר להגן עליי או להסכים איתי אם הוא יודע שאימא שלו תתעצבן עליו.
אני אתחיל קודם בזה שאזכיר לכם שאני וחמותי זה רק שלום ולהתראות, לא סובלת את ההתנהגות שלה באופן כללי והיא השפעה רעה על הילדה שלי. אהה והיא לא בדיוק מתה עליי כי אני מנסה לא להישבר מולה כמו שהיא רגילה מאחרים.
בעבר הסברתי לבעלי שהיא מרגילה את הבת שלי לדברים שלא מתאימים לי, ומלמדת אותה דברים שעליי לא מקובלים. (אבל הם כיפים לילדה או לסבתא, אז מי שואל אותי, אני אוויר שלפעמים קשה להם לעכל). מסיבה זו הסבתא והילדה שלי פחות מתראות, מה גם שהיא עסוקה בעזרה לגיסתי ששורצת אצלה בבית 24 שעות ולמעשה מגדלת את הנכדים האחרים אצלה.
ושלא תבינו לא נכון, אין אצלי שום קנאה בזה שהיא עוזרת לה, אני רואה את זה דווקא לחיוב כי ככה היא עסוקה בהם במקום בלהתעסק בלהגיד לי מה נכון עבורי ועבור הילדים שלי. (כן יש לי בן נוסף, שהיא כמעט ולא מתייחסת אליו, בטענה שהיא נפגעה ממני ונזהרת עם הבן הנוסף. לי אין בעיה עם זה כי הוא לא יקבל ממנה כל מה שאני מנסה להרחיק אותם מהבת שלי).
בכל מקרה עכשיו חנוכה, היא החליטה לקחת את הבת שלי להצגה. בעלי טוען שחמותי שאלה אותו קודם אם אפשר ולאחר שדיבר איתי, ואמרתי שלא מתאים לי!, אמר לה שזה בסדר ושיהנו.
אז קודם כל אני לא ממש מאמינה שחמותי באמת שאלה, אלא יותר קבעה לו עובדה ולא היו לו ביצים להגיד לה משהו. דבר נוסף שבואו נגיד שבאמת שאלה אותו לפני קניית הכרטיסים, למה אם אמרתי לא הוא בסוף אומר לה כן?!!
ממש מרתיח אותי, ואמרתי לו שזה שהן נהנות ביום כיף שכזה, אני סובלת אחר כך. לבת שלי יש בעיה קשה עם דחיית סיפוקים וגבולות, ואצל חמותי בכלל אין דבר כזה. אז אם אחרי יום שלם של כיף אני באה עם גבול כזה או אחר, הבת שלי עוד יותר לא סופרת אותי.
הסברתי לו שכמו שכולם סביבי אגואיסטים ודואגים לתחת שלהם, אז גם אני אהיה ככה. נמאס לי לרצות את כולם, כי בסוף אני נהפכת לסמרטוט של הסביבה, וממש לא בא לי על זה.
אז אם זה אומר שהוא צריך להעמיד את אימא שלו במקום, שייעשה את זה. אם זה אומר שישנאו אותי, שישנאו. לא מעניין אותי אף אחד כבר.
עכשיו בעלי כועס כי הוא העמיד או עומד במצב לא נעים. וחס וחלילה שיגיד לאימא שלו לא (כבר ציינתי דחיית סיפוקים במשפחה?!).
לי ולו היו לא מעט ויכוחים בנושא אימא שלו, וכל פעם שמתי לב שהוא המסכן שבאמצע ולא נעים כי זאת אימא שלו. זה שאימא שלו עושה דברים שלא מקובלים בחברה, או על אימהות צעירות לא מעניין אותו בכלל... יעדיף להכאיב לאישתו ולזרוק מילים באוויר שפוגעות, ואחר כך יגיד שכשהוא עצבני הוא אומר דברים שהוא לא לוקח עליהם אחריות.... רק לא להתעמת פעם אחת ולתמיד מול אימא שלו.
מה הבעיה של גברים בני 30 פלוס שרצו להתחתן עם מי שהם אמרו אהבת חייהם, הביאו איתה ילדים, רצו לבנות איתה משפחה, אבל בסוף נותנים דין וחשבון לאימא. ישמרו על קשר עם אימא שלא עושה להם טוב, גם אם זה להרוס את העתיד שלהם.
כמה אגואיסטיות יש באימא כזאת, שלא מוכנה לתת לבן שלה לחיות את החיים שלו. להרעיל אותו מול אישתו (ושמעתי שיחות כאלה בין שניהם) ולתת לו רעיונות כאילו אנחנו במאה הקודמת...
את רואה? אלוקים נותן אגוזים למי שאין שיניים כנראה