נעלבתי.
זאב בוים ובראון, ראשית, תמכו ברעיונות של שרון עוד מלכתחילה, ועוד לפני שהתחילו לחשוב על מקומם בכנסת הבאה. הרי ברגע שהם היו מתנגדים להתנתקות, אוטומטית על פי מה שעולה מדברייך מעמדם בליכוד היה גובר, לעומת ציפי לבני, נגיד. שאול מופז זכה ב-15% בסקרים, וזה יפה מאוד. עצם זה שהוא התמודד מקנה לו אולי שריון ואולי אחדות לצד המנצח, לדוגמא לצד ביבי, שלא היה מסרב לאחד שנחשב לביטחוניסט מושלם ולמקורב לשעבר לשרון, כמו שאול מופז. מבחינת האמירות של ביבי אחרי ניצחונו, נגיד, החישובים היו - אין כמו שאול מופז כדי לתת דוגמא לאדם שנשאר נאמן לליכוד, למרות קרבתו לשרון. ביטחוניסט שאין עליו עוררין, רמטכ"ל לשעבר. אדם שנחשב לישר. [מה שקרה אח"כ כמובן שינה בתיאוריה הזו חלק מהדברים, אבל אין ספק שזה היה רוח הדברים קודם לכן]. אם שרון היה נשאר בליכוד, אין ספק שציפי לבני הייתה בכנסת. אני גם לא בטוח שהיא הייתה נותרת מחוץ לכנסת אם שרון היה פורש, ולא הגענו להסכמה בנושא. היא אישה מאוד ישרה והציבור אוהב אותה, אני בטוח שהליכוד לא היה מוותר על אחת כמוה. אבל כפי שכתבתי בתגובה אחרת - אין שום מצב כזה, כי זה היה ברור שציפי לבני תלך עם שרון. עקרונותיו הם עקרונותיה, ולהפך. הנגבי מקומו בכנסת הבאה מובטח. אני בטוח שהוא היה מתמקם בעשיריה הראשונה, וזה לא אחד שאפשר לומר עליו שהלך לשרון בכלל שפחד מזה שלא יהיה בכנסת הבאה ברשימת הליכוד. דווקא סיכוייו להיות בכנסת מטעם קדימה פחותים מסיכוייו כשהיה ברשימת הליכוד, להערכתי.