"חנה ואני" או "עניין של נקודת מבט".

[eliii]

...יודע.)

 

[גיל גיל]

"חנה ואני" או "עניין של נקודת מבט".

מה הפחד הגדול שלכם? אני מתכוון לפחד הזה שאתם יודעים שאם יתגשם, פשוט תמותו במקום כי יותר גרוע לא יכול להיות? אז ככה... לפני כמה חודשים, ראיתי (לראשונה, בעוונותי) את סרט סרטי הסרטים, הסרט שהוכתר על ידי ללא עוררין כסרט הטוב ביותר בכל הזמנים, "מועדון קרב!!!" עשיתי זאת בהמלצת אשתי, (כמעט) שתחיה, יפעת!!! עם סיום הסרט (השעה בערך 5 בבוקר באותו רגע, רק כדי שתבינו את הקשרים), אני יוצא מהבית, לוקח את מפתחות הרכב, ויוצא לי לעמידר, שכונה ללא הפסקה, כדי להחזיר את הסרט לווידאומט. בינתיים, חושב על הסרט המדהים, הגדול, הנפלא, הענק, המהמם, המשגע שראיתי כרגע וחושב על השפעותיו על חיי. "מה יקרה אם יתקיפו אותי עכשיו חבורת בריונים?" עולה לו וצף פחד ראשון שלי... "שיבואו!!! נראה אותם!!! רק אחד ייצא חי, אם זה אני או לא אני, הזמן יאמר, אני בכל אופן מקבל עלי את האתגר!" אומרת התובנה החדשה שרכשתי. "ומה אם אותקף ע"י אריה/נמר/טיגריס/צ´יטה וכו?" עולה פחד גדול הרבה יותר (למעשה אחד הפחדים הגדולים ביותר שלי...). "אהה!!!!" מתעוררת לה התובנה החדשה, "תאבק בו! מה יש לך להפסיד? או שתחיה, או שתמות, החזק שורד, ואם זה גורלך, זה גורלך... שום דבר לא יעזור, אז אם זה יקרה, פשוט תמות בכבוד!!!". שאנן וטוב לב, אני ממשיך לי בדרכי אל המכונית, עדיין מתעטף בחמימות התחושות החדשות שנתן בי הסרט המדובר... "אהה!!!" מתעורר לו עוד פחד אחד קטן... "ומה אם יקפוץ עליך פתאום... ג´וק???!!! "... "אהההה..." מנסה התובנה החדשה לקום באומץ, "תשמע...." היא מנסה להתחזק, "אתה יודע איך זה..." היא מנסה להציל את כבודה האבוד... "אצרח כמו כלה בתולה בליל כלולותיה" מתעורר בי הצד שמפעיל את המטאפורות הגסות והשוביניסטיות. כן, מה לעשות, ג´וקים הם אחד הפחדים הגדולים ביותר שלי עוד משחר הבריאה... השבוע הגשמתי חלום. קניתי טרנטולה אדומת ברכיים!!!!!!!!!!!!!! עכביש ענק, שעיר, יפה ופרוותי, עם עיניים בוהקות, בטן גדולה, לסתות ענק, משושים שמתרוממים באיום למראה טרף, בקיצור? פשוט מותק!!! מכיוון שזו נקבה, נקרא שמה בישראל, "חנה" (כל הזכויות לארוסתי המקסימה, יפעת! קבלו אותה!!!). חנה, כמו בני מינה כולם, איננה צמחונית, וגם טבעול לא ממש מדבר אליה, היא אוהבת את האוכל שלה חם, בשרי, טרי, ורצוי חי ומפרפר כשהוא נקלע אל בין לסתותיה. הימים הראשונים היו קלים. בן דוד של יפעת סיפק לחנה חיפושיות, דגי כסף (הידועים גם בשמם "אורי כדורי"), צרצרים וחגבים מיניאטוריים, ושאר מפירות הגינה השופעת שלהם בבית שמש. אך אז, או אז, חזרתי אל ביתי וחנה עימי... מה תאכל חנה כעת? מה אעשה? כיצד אכלכל את אהובתי מתומנת הרגליים? ובכן, תאמינו או לא, אבל גיל גיל, על שתי רגליו ושתי ידיו, נכנס לחדר הזבל בבית מגוריו, והחל פותח פחים ומחפש את גיבורי סיוטיו משחר הילדות, התיקנים האמריקאים! או בשמם המדעי, "דיסקסטינג ג´וקוס ריפולסיב". מה תאמרו ומה תגידו? שישו ושמחו ממש! וכך, בעזרתה האדיבה של חנה, בת למשפחת הארכנואידים, קמה התובנה המבוישת, הרימה ראשה בגאווה, ויצאה לה בשיר ובזמרה אל המילניום החדש שרק חיכה לה!!! חנה, אני אוהב אותך!!! גיל גיל.

 

[גיל גיל]

מעבר לסיפור הרגיל,

שבו קאיוש נקבה בשמי החדש, גיל גיל, ישנו סיפור/פירוש נוסף. באותו זמן, החלטתי שאני נפתח בפני אנשי "להרגיש טוב!" ונותן להם להכיר, מעבר לגיל "מנהל הפורום" שאותו כבר הכירו, גיל נוסף, גיל האמיתי שיכול להפגע ומרגיש דברים כמו כולם, ולכן גיל גיל...

 

[deep ocean]

די גילגיל אני בשוק!

ג´וקים זה הפחד היחידי גם שלי ועדיין לא הצלחתי ממש להתמודד עם הפחד הזה, למרות שהחלטתי שבפים הבאה שאני אראה ג´וק אני רודפת אחריו והורגת אותו. נראה מה יקרה באמת בפעם הבאה

 

[גיל גיל]

מה זאת אומרת?

להרוג אותו? בשום אופן!!! את תופסת אותו חי, ונוסעת לרמת גן במהירות מופרזת כדי להאכיל את חנה´לה!!!!

 

[קיפודת ים]

גיל גיל.. באמת..

לא עדיף שהיא תהרוג אותו רק בשביל שחנה לא תצטרך לעבוד כל כך קשה? היא זקוקה למנוחה. לא????

 

[גיל גיל]

חנה אוהבת לשחק עם האוכל שלה...

 

[קיפודת ים]

חנה צריכה חינוך.

חשבתם על בי"ס פרטי? יקר אבל יחס אישי לכל מקק.

 

[גיל גיל]

הילדים האלה... רק הוצאות!!!

אחרי הפעם השלישית שתשיל, ניקח אותה. היא עוד צעירה מדי לביה"ס.

 

[Kaya]

שש-בש היא יודעת ../images/Emo35.gif ../images/Emo35.gif ../images/Emo35.gif

 

[גיל גיל]

שש בש עוד לא,

היא לומדת כרגע כדורגל, היא ממש טובה בזה... טוב, גם אני הייתי טוב עם היו לי 8 רגליים...

 

[Kaya]

../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif ../images/Emo6.gif

ענק !!!!! אל תשכח - רק הפועל ת"א !!!!!!!!!!!!!!!!!! דרך אגב, רק לא מזמן גיליתי שאבא שלי ניתח את משה סיני וטורק בזמנו.. כך שתמיד הייתי ´אדומה´ ובזכות גילגיל שלי גיליתי את זה...... אז תודה לגילגיל ולגילגיל

מרג.

 

[קיפודת ים]

תסלחו לי מאוד! אבל לדעתי טניס זה

הספורט בשבילה. 2 ידיים מחזיקות במחבט. אחת בכדור וכל השאר רצות לרשת. מה דעתנו?

 

[*יפעת*]

חשוב להוסיף...

שקניית העכבישה נעשתה מאחורי גבי! תחילה נשבעתי שימיה ספורים ודימיוני כבר החל לתור במרץ אחר רעיונות להשמדתה. אבל מהר מאוד, התחלתי לחבב את היצורה המכוערת והשעירה ואפילו קראתי את שמה בישראל - חנה! האמת היא שאני עדיין לא מבטיחה שהיא תחיה הרבה זמן כל עוד אני באיזור, אבל בינתיים אנחנו מסתדרות למרות שגיל לא מוכן להגיד לי שהוא אוהב אותי כשהיא נוכחת מחשש שתקנא... זהו סיפורה של חנה העכבישה (בינתיים), אם יהיו עוד התפתחויות מעניינות בקרוב אעדכן אתכם. לילה טוב!

יפעת ->

 

[chips]

אוי ג´וקים ../images/Emo5.gif

יש לי כמה סיפורי אימה על ג´וקים. אבל זה לא ללילה ורק לאנשים עם בטן חזקה

 

[eliii]

חן חן על "חנה" ... אולי מעשה

הומאניטארי יהיה להרוג במהירות ובקלות יחסית את הניצודים שנועדו לשולחנה של היפיפיה... ובכך לחסוך סבל מהיצורים העלובים.

 

[גיל גיל]

מנסיוני,

לחנה זה לוקח מהר יותר ממני... היא לוחמת אמיתית והומאניטרית (או אולי חרקוטארית?) גדולה...

 

[eliii]

טוב...אם גיל אומר גיל יודע

שנאמר גיל גיל(למה כפל הכתוב ?!

...אלא לומר שאם גיל א´ אומר גיל ב´ )

 

[בן טל-שחר]

אכן... רק למה "עלובים"...? ../images/Emo10.gif

 

[eliii]

לא "עלובים" מעצם מהותם......

(אלא אם מהאספקט של הוולדם למיתה בדיוק כמונו בני אנוש) אלא עלובים בשל דרך מיתתם. כלומר התכוונתי לפועל עלובים ולא לשם התואר.