חנונים יקרים

[אדםלבארי]

למה מסר כאשר יש מסנג'ר?

ואין לי כוח.

 

[Im A Believer]

כי למסנג'ר אני לא עונה.

 

[אדםלבארי]

זאת כבר בעיה שלך...

 

[hopefulman]

אני דווקא רוצה

השאלה אם את רוצה להשמיע... . דניאל.

 

[Im A Believer]

הממ... בעיקרון:

הכון יש את כל החנונים החביבים האלו בטלוויזיה שכולם מתעללים בהם, ואין להם אף חבר, ובסוף הם יוצאים נורמלים לגמרי? אז זהו, שבמציאות זה הרבה יותר נורא וזה שורט לגמרי את השכל.

 

[אדםלבארי]

והם לא יוצאים נורמלים לגמרי ../images/Emo8.gif

 

[Im A Believer]

דההה זה מה שאמרתי.

וני לא רוצה או צריכה חיבוק.

 

[אדםלבארי]

לא מה שאמרת

ואם את לא רוצה ולא צריכה, לא תקבלי

 

[Im A Believer]

"וזה שורט לגמרי את השכל."

 

[אדםלבארי]

השאלה מה את מחשיבה נורמלי ../images/Emo3.gif

 

[וינסטון סמית]

המ,

עד כיתה ט' הייתי ילד חכם, עם הרבה ידע כללי, בעיקר בתחומים כמו אקטואליה, היסטוריה וגיאוגרפיה. יחד עם חבר שלי, מוקפים בטיפשים, חשבנו שאנחנו הכי חכמים בעולם. בערך באותה תקופה גם קראתי את הספר הרציני הראשון שלי (עד כמה שאפשר לקרוא לזבל הזה "רציני", אבל זה היה קצת יותר רציני מרם אורן) - האלכימאי, ומרוב שהוא היה כ"כ גרוע, החלטתי שאני חייב לקרוא עוד כדי לטשטש את הרושם, אז קראתי את שר הטבעות ו-1984, ומאז אני לא מרפה מהספרים. מכל מקום, עדין לא הייתי חנון, אלא סתם ילד חכם שעוסק בעיקר בספורט בשכונה. המפנה הגיע בתיכון, כשלפתע הכיתה שלי התמלאה בחנונים (שמרובם סלדתי מאוד, ובחלקם אפילו התעמרתי בחטיבה. כן כן, הייתי בצד הבריוני בעברי) ופתאום הבנתי שיש אנשים הרבה יותר חכמים ממני. לא יכלתי להשלים עם זה, ומחוסר ברירה, פשוט הצטרפתי אליהם (אז הבנתי את משמעות המשפט "אם אתה לא יכול להביסם, הצטרף אליהם"). לקח לי שנה או שנתיים להשלים את הפער, אבל בסופו של דבר הדבקתי את רובם, שלא לומר עקפתי. יש לציין שבעקבות ההתחננות המאוחרת שלי, אני חסר לא מעט מאפיינים חנוניים - אמנם הגברתי מחשבים, ואמנם אני יושב על המחשב שעות רבות, אני מבין קטן מאוד בתחום (אפילו HTML הספקתי לשכוח כבר). שיחקתי פעם אחת בחיי DND, מעולם לא ראיתי אף סרט מסדרת מלחמת הכוכבים (כן, כן...) ובאופן כללי אני מבין קטן מאוד בספרי/סרטי פנטזיה ומד"ב.

 

[אדםלבארי]

אוהבים אותך ../images/Emo24.gif

סתם נשמע מתאים

 

[hopefulman]

../images/Emo6.gif

אני מחבב לפעמים את חוש ההומור שלך

. דניאל.

 

[hopefulman]

נחמד

נשמע שהצד הזה היה קיים בך , אך כנראה בצורה חבויה עם פוטנציאל התפתחותי שמומש בהמשך. עכשיו רק צריך לגשר על הפערים , אם כי אני לא מסכים לגמרי עם הגישה לפיה כל חנון ראוי להיות בקיא בכמה תחומים ספציפיים מסוימים... בסופו של דבר גם התעמקות רצינית בנושאים אחרים יכולה להעיד על כך. דניאל.

 

[noname202]

נמ, שאלה טובה ../images/Emo2.gif

איפשהו בימי היסודי העליזים, נראלי שבסביבות כיתה ג'-ד'..איך זה קרה זה קצת יותר מורכב :O ואין לי ממש כוח לחפור :$

 

[hopefulman]

רעיון נחמד ../images/Emo13.gif

למעשה , בתקופת הילדות המוקדמת נחשבתי לילד פעלתן ואפילו שובב... (קשה לומר שהגננת השניה שהיתה לי רוותה ממני נחת , אם כי גם בה האשמה תלויה בשל קשיחותה המחמירה.) למרות זאת , כבר אז החלו להופיע ניצנים של סימנים מחשידים שהוכיחו כי "משהו מתחולל פה" - שעות על גבי שעות נהגתי לצפות ולעקוב אחר התנהגותם בטבע של מיני יצורים חיים ובעיקרם - נמלים וחלזונות... וברגעים אלה כל צדדי הסוערים כאילו נדמו להם . די סבלתי במסגרת הפורמאלית של הגן עד כדי כך שאזרתי אומץ וניסיתי לברוח באחד הימים חזרה לביתי וכך עשיתי (יתרה מזאת , לאחר צאתי באותו יום דאגתי לנעול את הדלת מבחוץ... בכל אופן , בדיעבד , זה נראה לי די עצוב ותמוה שהגננת כלל לא שמה לב לכך... אפילו שחזרתי מאוחר יותר). שנה אח"כ , בגן חובה , די התמתנתי ומאז החל תהליך הדרגתי ויציב של הפיכה ל"חנון" . בתקופת ביה"ס נחשבתי לילד (ובהמשך גם כנער...) שקט , נוח , ממושמע ומנומס - חלומה של כל מורה (ביחוד אלה שגילו אוזלת יד ביכולתן לשמור על משמעת...). הישגי הלימודיים אומנם היו מעל לממוצע , אך עצלנותי עמדה לי לרועץ ומנעה ממני להצטיין ממש. מאוד התקשיתי למצוא את מקומי בחברה בגלל התעניינותם של האנשים בנושאים טפלים (לכל הפחות לטעמי...) ומנגד , גם אני לא ממש עוררתי בהם סקרנות רבה - אז חוויתי על בשרי את המשמעות של להיות חנון . בסתר ליבי כמהתי נורא לקשרים חברתיים באותה תקופה , אולם התקשיתי לאתר אנשים דומים לי וכפיצוי נהגתי להתעמק בקריאה (אבל לא בנושאי מד"ב...) ולהבין באופן אינטואיטיבי את הגורמים הנסתרים והגלויים להתנהגותם של האנשים הסובבים אותי תוך כדי צפייה בהם (רבים מהם נהגו לסבור בטעות כי ברגעים אלה אני שרוי בתוך עולמי הפנימי , מנותק לגמרי מהמתרחש סביבי...כשבפועל ההפך היה נכון...). "חוויה מתקנת" לתקופה זו התרחשה כאשר התחלתי לתת שיעורים פרטיים לתלמידי ביה"ס. עם הראשונים שבהם נרקם קשר טוב שכלל שיחות נפש והתפלספויות למיניהן מעבר לשעת הלימוד הפורמאלית באופן כזה ששני הצדדים נתרמו (מבחינתם - ניתנה להם אוזן קשבת והכוונה , מבחינתי - השלמת חסכים רגשיים). אהמ... אפשר לומר שזהו... בתמציתיות רבה יחסית. דניאל.

 

[שוקולד מריר שולט]

נראה לי שתמיד הייתי כזאת

אחרי שסיימתי בית ספר כבר נהייתי פחות חנונית אבל זה אצלי בגנים אין מה לעשות ...

 

[אדםלבארי]

אז קדימה לחזור לחיק המשפחה ../images/Emo24.gif

חנונים עדיפים מהמון תת-קבוצות חברתיות אחרות

 

[שוקולד מריר שולט]

נו ברור ../images/Emo9.gif

אחרת למה אני פה

 

[אדםלבארי]

ואני חשבתי להציק לנו ../images/Emo8.gif