אנסה להתייחס
ככל שאוכל באופן ענייני לדברים, שכן הודעותיך הרבה פעמים מתובלות בהמון נושאים וסיפורים שונים ומשונים עד שאינני מוצא את ידי ורגלי.
 
אפיסטמולוגיה לא כופרת באונטולוגיה, אלו שני תחומי עיסוק פילוסופים.
היה זה קאנט שאמר שזו שערורייה שאין לנו הוכחה לקיום העולם החיצון. למותר לציין שאת הפתרון של קאנט למפגש בין הסובייקט והעולם ותשובתו לסוליפסיזם רוב הפילוסופים לא אהבו, החל מהביקורות של היגל דרך האנליטיקה הבריטית והפרגמטיזם האמריקאי ועד היידיגר.
 
הטענה העיקרית שלי הייתה שאת העיסוק הדתי צריך להפריד מפילוסופיה, אין כאן התמכרות לאופן חשיבה אי רציונלי או שרירותי, אני לא מקבל את ה"ככה" הליבוביצ'יאני.
אלא שאת הנימוקים לאורח חיים דתי אין למצוא בעיונים מטאפיזיים ולכן גם אין לגונן על הדת מפני איומים כאלו.
קל וחומר כשהם איומים *מיושנים*, רק מישהו שמרגיש מחוייב בכל נימי נפשו לדוקטרינה כזו או אחרת (בין משל אריסטו בין משל קאנט) ירגיש עצמו מחוייב לתת דין וחשבון כזה.
וממה נפשך, אם האדם הדתי בחר לקיים אורח חיים מתוך כנות אינטלקטואלית אין הוא צריך לחשוש לשינוי נוסף, שהרי רק ה'אמת' היא נר לרגליו.
אם הוא בחר בחיים כאלה מנימוקים אחרים ש*אינם* פילוסופים, אין הוא צריך להרגיש מאוים על ידי נימוקים כאלו, שהרי אלו לא קשורים כלל לדרך חייו.
כפי שאדם שהתרשם מההגות הסקפטית לא יהרהר שמא המכונית הדוהרת לעברו לא תפגע בו, חייו אינם תלויים ב'טיעונים טובים'.
 
כשכתבתי "פוסט מודרנה" לא התכוונתי דווקא לזרם שאתה מכוון אליו, אני מתכוון באופן כללי לפילוסופיה שצמחה מקאנט ואילך.
 
פיזיקאים, לרוב, הם פילוסופים גרועים.
ככל שאוכל באופן ענייני לדברים, שכן הודעותיך הרבה פעמים מתובלות בהמון נושאים וסיפורים שונים ומשונים עד שאינני מוצא את ידי ורגלי.
 
אפיסטמולוגיה לא כופרת באונטולוגיה, אלו שני תחומי עיסוק פילוסופים.
היה זה קאנט שאמר שזו שערורייה שאין לנו הוכחה לקיום העולם החיצון. למותר לציין שאת הפתרון של קאנט למפגש בין הסובייקט והעולם ותשובתו לסוליפסיזם רוב הפילוסופים לא אהבו, החל מהביקורות של היגל דרך האנליטיקה הבריטית והפרגמטיזם האמריקאי ועד היידיגר.
 
הטענה העיקרית שלי הייתה שאת העיסוק הדתי צריך להפריד מפילוסופיה, אין כאן התמכרות לאופן חשיבה אי רציונלי או שרירותי, אני לא מקבל את ה"ככה" הליבוביצ'יאני.
אלא שאת הנימוקים לאורח חיים דתי אין למצוא בעיונים מטאפיזיים ולכן גם אין לגונן על הדת מפני איומים כאלו.
קל וחומר כשהם איומים *מיושנים*, רק מישהו שמרגיש מחוייב בכל נימי נפשו לדוקטרינה כזו או אחרת (בין משל אריסטו בין משל קאנט) ירגיש עצמו מחוייב לתת דין וחשבון כזה.
וממה נפשך, אם האדם הדתי בחר לקיים אורח חיים מתוך כנות אינטלקטואלית אין הוא צריך לחשוש לשינוי נוסף, שהרי רק ה'אמת' היא נר לרגליו.
אם הוא בחר בחיים כאלה מנימוקים אחרים ש*אינם* פילוסופים, אין הוא צריך להרגיש מאוים על ידי נימוקים כאלו, שהרי אלו לא קשורים כלל לדרך חייו.
כפי שאדם שהתרשם מההגות הסקפטית לא יהרהר שמא המכונית הדוהרת לעברו לא תפגע בו, חייו אינם תלויים ב'טיעונים טובים'.
 
כשכתבתי "פוסט מודרנה" לא התכוונתי דווקא לזרם שאתה מכוון אליו, אני מתכוון באופן כללי לפילוסופיה שצמחה מקאנט ואילך.
 
פיזיקאים, לרוב, הם פילוסופים גרועים.