Ccyclist
Well-known member
מסכים שהמרחק עצמו בין התחנות סביר לחלוטין. הבעיה היא שבניגוד לרק"ל הירושלמי הרק"ל הגוש דני לא נבנה עם תפיסה של מעברים נוחים.
כמו כן - בלונדון (או כמעט בכל עיר מחוץ לסין) אין בנוסף בידוק ביטחוני נצרך אך חודרני ומעיק, ולרוב גם מעקב (גם שמדובר בתפיסה סוביקטיבית).
בעיר גדולה ועמוסה כמו לונדון או ניו יורק שיקול הזמן וחוסר הנוחות (לרדת לתחנה, ולידטורים, מסדרונות, המתנה ברציף) שוות ערך לנסיעה האיטית המקבילה באוטובוס. רוב נוסעי הרכבת התחתית מגיעים ממרחק יחסית גדול, ואין להם חלופה ראויה אחרת. אני גם מזכיר שבמקרים רבים משתמשי המטרו בחו"ל מתגוררים במרחקים של 10-15 מהתחנה או מבצעים מעברים בתחנות רכבת מקווים פרוורים אל רשת עירוניות יותר אל סמוך למקום היעד. הקו האדום לא מגיעה ליעדים בסיסים רבים ואם צריך לבצע מעבר אוטובוס- רכבת- אוטובוס זו כבר פרוצדורה שהנוסע הממוצע אם יש לו חלופה נוחה לא יבחר לעשות.
בחלקים של ניו יורק בעקבות הקלה על עומסי התנועה ברחוב (בעקבות סגירת רחובות ונתיבים, חסמי חניה ושעות פריקה, ואגרות גבוהות), הקמת נת"צים שכוללים העדפה ברמזורים והפעלת קווי אקספרס תדירים ואמינים שלא עוצרים בכל תחנה - יש תופעה של מעבר לשימוש באוטובוסים המפרקיים המהירים הללו, במקום ירידה מעיקה לרכבת התחתית.
פעם היו עמדות בידוק ביטחוני בתחנת הרכבת התחתית בבריקסטון בגלל תופעת הסכינאות בקהילה השחורה. זה לא היה לכל הנוסעים אלא בידוק אקראי. הרעיון היה הרתעה. בגוש דן שמתי לב שהיו מאבטחים, אבל הבידוק לא היה כוללני כמו בתחנות רכבת ישראל.
בלונדון היחס בין תחנות הרכבת התחתית לתחנות האוטובוס הוא שיש 3-4 תחנות אוטובוס על כל תחנת רכבת תחתית. במקטע של 8 תחנות תחתית יש 24 תחנות אוטובוס אזגם אם בדרך פלא כל המסלול היה נת"צים וכל הצמתים היו בעדיפות לאוטובוסים- ריבוי התחנות לא היה מאפשר לאוטובוס להיות מהיר כמו הרכבת התחתית.
עריכה (אחרי מחיקת התגובה שהופיעה פעמיים):
עשיתי את כל המעברים הלא נוחים מהרכבת לרק"ל בתל אביב, בכולם הליכה של מאות מטרים, והלנתי על כך בפורום.
נערך לאחרונה ב: