חצי שנה לאחר פתיחת הקו האדום, מספר הנוסעים הוא רק כשליש מהתחזיות

Ccyclist

Well-known member
הקו משרת אנשים המגיעים לאוניברסיטת בר אילן בית החולים תל השומר ובסיס תל השומר מכל הארץ. חייל שצריך להגיע מחיפה לתל השומר הייתי משאיר לו את הקו הישיר מרכבת מרכז לתל השומר, ולא מטרטר אותו לרכבת הקלה. דווקא קווים 68,69 הרעיון שלך מתאים אליהם.

חיפה לתל השומר דרך תל אביב עדיף שיהיה קו ישיר יותר מההגנה והתמח"ת דרך כביש 461 ומסוף אלוף שדה, וודאי יש קווים מצומת רעננה דרך כביש 4 או קווים אזוריים וארציים לאלוף שדה שאחריהם אפשר לקחת קו מקומי לתל השומר.

רשת תחבורה ציבורית מבוססת על תדירות והחלפות. לא כל דרישה מצדיקה קו של 11 ק"מ בצורת האות ר דרך צירים ראשיים עתירי תח"צ.

גם להמתין 20-30 דקות בדיוק לקו "שלך" זה טירטור.
לבטל אוטובוסים מהירים ונוחים יחסית כדי שאנשים יוכרחו לעבור לרכבת קלה שנוסעת במהירות של בימבה ומצריכה 15 דקות הליכה מהתחנה ליעדים חשובים? ועוד כל הטוב הזה בתנאי שאין היום את תקלת האיתות השבועית.
פעם בחלם בנו בית חולים גדול ויפה, אך האנשים היו בריאים, ובית החולים נשאר ריק. ישבו חכמי חלם וחשבו. בסוף החליטו להסיר את מחצית הקרשים של הגשר.

בהתחשב בעשרות קווי ז'בוטינסקי-בגין יש דרישה בליבת הקו. אני מבין שאת מדברת בעיקר על המקטע הדרומי שמשהו בתיאום מול עיריות ת"א ובת ים נכשל ואין עדיפות נורמאלית ברמזורים.

בליבת הקו החלמאות קצת אחרת: הבטיחו רק"ל כל 3 דקות, שזה קצת נמוך בהשוואה למטרו כל 2 דקות, ומריצים אותה בתדירות של אוטובוס. התוצאה שאין את היתרונות של המסיעה התת קרקעית כי ההמתנה ארוכה מדי. ב R3 בכלל היה סיוט בהשוואה למה שאני מכיר מהתחתית הלונדונית, 15 דקות זו לא תדירות ראויה לענף עירוני תת קרקעי דרך הליבה הראשית. (חניתי בקריית אריה במוצ"ש 30/9, החלפתי לקו השרון בקריית אריה באחד הימים ששהיתי תבל אביב).

חלמאות נוספת היא החיבוריות הגרועה לתחנות רכבת ישראל בשלום ובארלוזרוב. גם אם ישנה הצדקה ביטחונית לכך שלא מיקמו את תחנת שאול המלך בבגין גבעת התחמושת - היה די והותר זמן לבנות מעבר עילי או תחתי מסבידור הדרקונים לארלוזרוב וזמן ליצור מעבר כלשהו תואם גשר הקרייה מקניון עזריאלי לצד הדרומי של ששת הימים למי שמעדיף את יהודית.
 

Ccyclist

Well-known member
לונדון היא היוצאת מהכלל שלא מעידה על הכלל. התדירות בהרבה מערכות היא לא כזאת. בניו יורק התדירות היא רכבת כל 5,6 דקות למשל.

התדירות בלונדון לא שונה משמעותית מהתדירות בפריס, ברלין, מדריד או ברצלונה. הנוסע לא צריך להכיר את הלו"ז משום שבמקרה הגרוע ביותר, אפילו בשעות השפל, לא ממתינים יותר מכמה דקות ספורות.

זה לא דומה בכלום ל"שירות" האוטובוסים העלוב שיש בארץ שאפילו קו 4 בא כל 15 דקות בלבד, וקו שבא כל 20 נחשב "חזק". בלונדון קו אוטובוס חזק בא כל 6-8 דקות בערך כדי להשלים ולהזין את המערכת המסילתית.

ניו יורק ייחודית בגלל רכבות האקספרס ומשום שהיסטורית היו בה שתי מערכות סאבווי פרטיות מתחרות. (קווי המספרים היו של מערכת אחת והאותיות של מתחרתה).

מה שייחודי ללונדון הוא ריבוי הענפים בקווי התחתית. למעט קו וווטרלו והסיטי - אין קו אחד שאין לו היסטוריה של ענפים (כולל להיות ענף), תוכניות לענפים או ענפים פעילים. כתוצאה - התדירות בפרברים מעבר לליבות יכולה להיות נמוכה יותר. יש גם "מפלצות" מרובות ענפים כמו הקו הצפוני וקו הדיסטריקט שהם יותר רשתות מקווים.
 

EHP12

Well-known member
זה לא דומה בכלום ל"שירות" האוטובוסים העלוב שיש בארץ שאפילו קו 4 בא כל 15 דקות בלבד, וקו שבא כל 20 נחשב "חזק". בלונדון קו אוטובוס חזק בא כל 6-8 דקות בערך כדי להשלים ולהזין את המערכת המסילתית.
התדירות של קו 4 היא כל 6 דקות. זה שיש בנצ'ינג זה משהו אחר. לכן בארץ אי אפשר להפעיל קו כל 5 דקות בקווים עורקיים. כי התדירות בפועל היא כל 10 דקות ואז שני אוטובוסים באים ביחד. וגם במושגים ישראליים 20 דקות זאת לא תדירות טובה. אבל כן כל 15 דקות.
 

Ccyclist

Well-known member
התדירות של קו 4 היא כל 6 דקות. זה שיש בנצ'ינג זה משהו אחר. לכן בארץ אי אפשר להפעיל קו כל 5 דקות בקווים עורקיים. כי התדירות בפועל היא כל 10 דקות ואז שני אוטובוסים באים ביחד. וגם במושגים ישראליים 20 דקות זאת לא תדירות טובה. אבל כן כל 15 דקות.

יש פתרון פשוט מאד לבאנצ'ינג וזה תחנות ויסות. בדרך כלל ממקמים אותן ליד תחנות רכבת או תחנות צומת חשובות כך שההמתנה שם תאפשר לנוסעים נוספים לתפוס את האוטובוס. על בסיס נתוני נסיעה - מגדירים לאוטובוס נקודה שאם הוא מקדים אליה - הוא יעמוד בה 2-3 דקות. זה שובר את הבאנצ'. בימינו זה נעשה לא רק על בסיס לו"ז אלא גם על בסיס מוקד מרכזי של המפעילה שרואה איפה האוטובוסים בקו ודואג שישמרו מרווחים ביניהם.

בדוגמה שאני נוטה להביא מ Archway בלונדון יש גם חניון אוטובוסים באזור והפסקת הויסות מצטרפת לשתי יכולות תפעוליות נוספות - היכולת להחליף נהגים באמצע המסלול, והיכולת לסיים נסיעות אוטובוס במקרה של באנצ'ינג קיצוני.

בקווי אוטובוס בתדירות גבוהה TFL לא מדפיסה זמני הגעה אלא תדירויות. המידע המדוייק נמצא בלוחות אלקטרוניים ובאפליקציות. הדפסת זמנים זה עניין לתדירויות נמוכות בקווים פרבריים או תדירויות בוקר מוקדם ומאוחר בלילה.

מצאתי לוחות זמנים של תחנות אוטובוס בשיטת התדירויות. שים לב לתדירות השיא של קו 38, 3-6 דקות. זה קו אלכסוני המחבר את "קופסאת האקני" (אזור ללא קווי רכבת תחתית בין קו הויקטוריה לקו המרכזי, כיום שני המסילות הפרבריות באזור מסומנות בכתום של האוברגראונד) לווסט אנד דרך האזור המשפטי בהולבורן. לצערי לא מצאתי רזולוציה גבוהה יותר. קו אחר שמגיע לתדירויות כאלו הוא קו 29 שמחבר כמה פרוזדורים מסילתיים בצפון העיר.
 

קבצים מצורפים

  • 147898b617e188e5246e2f30d80ab0a8bd5a5b70.jpeg.jpg
    147898b617e188e5246e2f30d80ab0a8bd5a5b70.jpeg.jpg
    KB 65.9 · צפיות: 1
  • 9cae60fb-2f15-478a-b722-793b55213d85.jpg
    9cae60fb-2f15-478a-b722-793b55213d85.jpg
    KB 33.5 · צפיות: 1
  • Screenshot_20240224-094942_Maps.jpg
    Screenshot_20240224-094942_Maps.jpg
    1.2 MB · צפיות: 1
  • Screenshot_20240224-094930_Maps.jpg
    Screenshot_20240224-094930_Maps.jpg
    1.1 MB · צפיות: 1
נערך לאחרונה ב:
זה לא דומה בכלום ל"שירות" האוטובוסים העלוב שיש בארץ שאפילו קו 4 בא כל 15 דקות בלבד, וקו שבא כל 20 נחשב "חזק". בלונדון קו אוטובוס חזק בא כל 6-8 דקות בערך כדי להשלים ולהזין את המערכת המסילתית.
לפחות בירושלים נדיר לחכות יותר מ10 דקות לאוטובוס לנוסע שמוכן להחליף קווים. תדירות מצטברת של רוב הקווים מצוינת.
 
חיפה לתל השומר דרך תל אביב עדיף שיהיה קו ישיר יותר מההגנה והתמח"ת דרך כביש 461 ומסוף אלוף שדה, וודאי יש קווים מצומת רעננה דרך כביש 4 או קווים אזוריים וארציים לאלוף שדה שאחריהם אפשר לקחת קו מקומי לתל השומר.

רשת תחבורה ציבורית מבוססת על תדירות והחלפות. לא כל דרישה מצדיקה קו של 11 ק"מ בצורת האות ר דרך צירים ראשיים עתירי תח"צ.

גם להמתין 20-30 דקות בדיוק לקו "שלך" זה טירטור.


בהתחשב בעשרות קווי ז'בוטינסקי-בגין יש דרישה בליבת הקו. אני מבין שאת מדברת בעיקר על המקטע הדרומי שמשהו בתיאום מול עיריות ת"א ובת ים נכשל ואין עדיפות נורמאלית ברמזורים.

בליבת הקו החלמאות קצת אחרת: הבטיחו רק"ל כל 3 דקות, שזה קצת נמוך בהשוואה למטרו כל 2 דקות, ומריצים אותה בתדירות של אוטובוס. התוצאה שאין את היתרונות של המסיעה התת קרקעית כי ההמתנה ארוכה מדי. ב R3 בכלל היה סיוט בהשוואה למה שאני מכיר מהתחתית הלונדונית, 15 דקות זו לא תדירות ראויה לענף עירוני תת קרקעי דרך הליבה הראשית. (חניתי בקריית אריה במוצ"ש 30/9, החלפתי לקו השרון בקריית אריה באחד הימים ששהיתי תבל אביב).

חלמאות נוספת היא החיבוריות הגרועה לתחנות רכבת ישראל בשלום ובארלוזרוב. גם אם ישנה הצדקה ביטחונית לכך שלא מיקמו את תחנת שאול המלך בבגין גבעת התחמושת - היה די והותר זמן לבנות מעבר עילי או תחתי מסבידור הדרקונים לארלוזרוב וזמן ליצור מעבר כלשהו תואם גשר הקרייה מקניון עזריאלי לצד הדרומי של ששת הימים למי שמעדיף את יהודית.
כן. דיברתי על בת ים ויפו. וגם על החיבוריות לתחנות השלום וארלוזורוב.
 

כשלוגי

Active member

משבוע הבא: קו חדש ושיפור תדירות ינסו להחזיר נוסעי הקו האדום​

מיום חמישי הבא יושק חדש חדש מקריית אריה לתחנת קוממיות, וזמן הנסיעה הכולל יתקצר. נת"ע מאשרת את הפרסום בוואלה: רק 75 אלף נוסעים ביום כעת לעומת 230 אלף שתוכננו. שיא הביקוש המפתיע: אחר הצהרים

 

Ccyclist

Well-known member

משבוע הבא: קו חדש ושיפור תדירות ינסו להחזיר נוסעי הקו האדום​

מיום חמישי הבא יושק חדש חדש מקריית אריה לתחנת קוממיות, וזמן הנסיעה הכולל יתקצר. נת"ע מאשרת את הפרסום בוואלה: רק 75 אלף נוסעים ביום כעת לעומת 230 אלף שתוכננו. שיא הביקוש המפתיע: אחר הצהרים


R2 הוא קו דפו. בהנחה שהמקטעים הקרקעיים מוגבלים כל אחד ל 10 רק"לות בשעה / תדירות של 6 דקות - אין באמת מקום לרק"לות קרקעיות נוספות מעבר ל R1 בשעות השיא. מה ש R2 מאפשר אלו רכבות בוקר מוקדמות שיגיעו מקריית אריה לפני הרק"לות הראשונות ממרכזית פ"ת, ורכבות ערב אחרונות מקוממיות לקריית אריה אחרי הנסיעות האחרונות לפתח תקווה. במעברים בין תדירויות שיא ושפל יש מקום לכמה נסיעות של R2, אבל זה לא יהיה שירות קבוע במשך כל שעות היום. אני מניח שבפורום יפרסמו לוחות זמנים שלו כי הוא יהיה שירות נדיר יחסית מהסוג שיוצר עניין אצל חובבים.
 

יעיש התימני

Well-known member
R2 הוא קו דפו. בהנחה שהמקטעים הקרקעיים מוגבלים כל אחד ל 10 רק"לות בשעה / תדירות של 6 דקות - אין באמת מקום לרק"לות קרקעיות נוספות מעבר ל R1 בשעות השיא. מה ש R2 מאפשר אלו רכבות בוקר מוקדמות שיגיעו מקריית אריה לפני הרק"לות הראשונות ממרכזית פ"ת, ורכבות ערב אחרונות מקוממיות לקריית אריה אחרי הנסיעות האחרונות לפתח תקווה. במעברים בין תדירויות שיא ושפל יש מקום לכמה נסיעות של R2, אבל זה לא יהיה שירות קבוע במשך כל שעות היום. אני מניח שבפורום יפרסמו לוחות זמנים שלו כי הוא יהיה שירות נדיר יחסית מהסוג שיוצר עניין אצל חובבים.
R2 הוא הרק"ל הישיר מפתח תקווה לבת ים?
חבל
תיאטרון גשר, תיאטרון יפו, שוק הפשפשים כולם במסלול שמתחיל בשדרות ירושלים.. אז להישאר עם התחב"צ המסורתי, קו 40, 42 וכו'
 
R2 הוא הרק"ל הישיר מפתח תקווה לבת ים?
חבל
תיאטרון גשר, תיאטרון יפו, שוק הפשפשים כולם במסלול שמתחיל בשדרות ירושלים.. אז להישאר עם התחב"צ המסורתי, קו 40, 42 וכו'
אין מסלול שמתחיל בשדרות ירושלים, יש את r1 שהוא כל הקו המלא מפתח תקווה לבת ים, r3 שהוא מקריית אריה לאליפלט, וr2 שהוא בין קריית אריה לבת יום שכיום פועל רק מבת ים בלילה. החל משבוע הבא הוא יעבוד כל היום. גם r1 וגם r2 עוצרים בכל התחנות ביפו.
 

יעיש התימני

Well-known member
אין מסלול שמתחיל בשדרות ירושלים, יש את r1 שהוא כל הקו המלא מפתח תקווה לבת ים, r3 שהוא מקריית אריה לאליפלט, וr2 שהוא בין קריית אריה לבת יום שכיום פועל רק מבת ים בלילה. החל משבוע הבא הוא יעבוד כל היום. גם r1 וגם r2 עוצרים בכל התחנות ביפו.
אז לא הבנתי את התגובה שלך.
למה ביום שני האחרון בלי הודעה מוקדמת, הצטרכנו לרדת את כל המדרגות עד אולם הכניסה והתיקוף, ולשמוע שהרכבת לא מגיעה ליפו אלא רק עד אליפלט? כבר לא ברור לי כלום.
R2 זה לאליפלט ו- R1 זה לקוממיות?
 

Ccyclist

Well-known member
R2 הוא הרק"ל הישיר מפתח תקווה לבת ים?
חבל
תיאטרון גשר, תיאטרון יפו, שוק הפשפשים כולם במסלול שמתחיל בשדרות ירושלים.. אז להישאר עם התחב"צ המסורתי, קו 40, 42 וכו'

הקו הראשי מפתח תקווה לבת ים הוא R1. התדירות המקסימלית בקטעים במפלס הרחוב היא פעם ב 6 דקות.

R2 נוסע גם הוא לקוממיות בבת ים, אך מתחיל בקריית אריה. זה קו נדיר יחסית כי התפקיד שלו הוא להחזיר רכבות לדפו במקום שיסעו לפתח תקווה. תראה אותו בשעות מוקדמות מאד או מאוחרות מאד - הרכבות הראשונות לכיוון בת ים בבוקר והאחרונות ממנה בערב. תראה גם נסיעות בודדות בקו במעבר בין שעות השיא לשעות השפל ולהיפך.

R3 הוא הקו המקוצר מקריית אריה לאליפלט. כרגע יש נסיעות כאלו פעם ברבע שעה. אם אתה עולה עליו בטעות בקטע התת קרקעי ויעדך בבת ים - רד ברגע שאתה רואה שהקו הוא R3 או ברגע שאתה שומע שהרק"ל מסתיימת באליפלט. כל שעליך לעשות הוא לעלות לרק"ל הבאה באותו הרציף שתהיה בקו R1 ויעדה יהיה קוממיות. אל תטרח לנסוע עד אליפלט כדי להחליף.
 

יעיש התימני

Well-known member
הקו הראשי מפתח תקווה לבת ים הוא R1. התדירות המקסימלית בקטעים במפלס הרחוב היא פעם ב 6 דקות.

R2 נוסע גם הוא לקוממיות בבת ים, אך מתחיל בקריית אריה. זה קו נדיר יחסית כי התפקיד שלו הוא להחזיר רכבות לדפו במקום שיסעו לפתח תקווה. תראה אותו בשעות מוקדמות מאד או מאוחרות מאד - הרכבות הראשונות לכיוון בת ים בבוקר והאחרונות ממנה בערב. תראה גם נסיעות בודדות בקו במעבר בין שעות השיא לשעות השפל ולהיפך.

R3 הוא הקו המקוצר מקריית אריה לאליפלט. כרגע יש נסיעות כאלו פעם ברבע שעה. אם אתה עולה עליו בטעות בקטע התת קרקעי ויעדך בבת ים - רד ברגע שאתה רואה שהקו הוא R3 או ברגע שאתה שומע שהרק"ל מסתיימת באליפלט. כל שעליך לעשות הוא לעלות לרק"ל הבאה באותו הרציף שתהיה בקו R1 ויעדה יהיה קוממיות. אל תטרח לנסוע עד אליפלט כדי להחליף.
תודה רבה.
אגב, השימוש ברק"ל מקצר זמנים בתוך תל אביב - הייתי במכון מור, עליתי בתחנת בן גוריון או אחת לפניה, לא זוכר. ירדתי בארלוזורוב, עליתי לתחנת האוטובוס - בקושי 10 דקות. בתחב"צ אוטובוסים - לפחות חצי שעה.
אני בעד הרק"ל
.
 

Ccyclist

Well-known member
לפחות בירושלים נדיר לחכות יותר מ10 דקות לאוטובוס לנוסע שמוכן להחליף קווים. תדירות מצטברת של רוב הקווים מצוינת.

בירושלים של שנות ה 80 וה 90 היו שני סוגי קווים - 10 דקות ו 30 דקות.

קווים חזקים במערכת ההיסטורית כמו 4, 9, 18, 31, 32 היו באים בתדיאות שהיה אפשר להגיע לעמק רפאים מגילה או ניות בתדירות גבוהה תוך החלפה אחת, אף שלא היו אז מתכנני נסיעות והמידע היחיד היה זמן יציאת האוטובוסים מתחנות המוצא.

קווים חלשים כמו 17, 23, 30 - מי שרצה להשתמש בהם היה צריך להכיר את זמני הנסיעה המשוערים ולהגיע לתחנה 10-5 דקות מראש כדי לדעת שהקו לא הקדים לו. כתושב העיר היה אפשר להשתמש בהם, אבל לתייר או מבקר הם לא היו נוחים במיוחד.

המעבר כיום לקווים של 20 דקות במקומות רבים מחליש את הקווים שהיו חזקים במודל הישן שהיה מקובל בארץ, הורס את היכולת להתבסס על החלפה, וריבוי הקווים יוצר רמה של סיבוך שמקשה על הנוסעים להתמצא.

בפברואר 2019, במקרה שהעלתי בפורום שהנהג אמר לי לעלות מהדלתות האחוריות ואלו נסגרו בפניי כשהגעתי - הסיבה היתה נוסעת שעמדה מול הכניסה לאוטובוס ותישאלה אותו לגבי הקווים השונים בתחנה. זה התארך כל-כך שהנהג המליץ לעלות מאחורה. מדובר בתחנת המת"צ בטליתא - קומי / המלך ג'ורג', שיש בה 13 קווי יום רגילים.
 

יעיש התימני

Well-known member
בירושלים של שנות ה 80 וה 90 היו שני סוגי קווים - 10 דקות ו 30 דקות.

קווים חזקים במערכת ההיסטורית כמו 4, 9, 18, 31, 32 היו באים בתדיאות שהיה אפשר להגיע לעמק רפאים מגילה או ניות בתדירות גבוהה תוך החלפה אחת, אף שלא היו אז מתכנני נסיעות והמידע היחיד היה זמן יציאת האוטובוסים מתחנות המוצא.

קווים חלשים כמו 17, 23, 30 - מי שרצה להשתמש בהם היה צריך להכיר את זמני הנסיעה המשוערים ולהגיע לתחנה 10-5 דקות מראש כדי לדעת שהקו לא הקדים לו. כתושב העיר היה אפשר להשתמש בהם, אבל לתייר או מבקר הם לא היו נוחים במיוחד.

המעבר כיום לקווים של 20 דקות במקומות רבים מחליש את הקווים שהיו חזקים במודל הישן שהיה מקובל בארץ, הורס את היכולת להתבסס על החלפה, וריבוי הקווים יוצר רמה של סיבוך שמקשה על הנוסעים להתמצא.

בפברואר 2019, במקרה שהעלתי בפורום שהנהג אמר לי לעלות מהדלתות האחוריות ואלו נסגרו בפניי כשהגעתי - הסיבה היתה נוסעת שעמדה מול הכניסה לאוטובוס ותישאלה אותו לגבי הקווים השונים בתחנה. זה התארך כל-כך שהנהג המליץ לעלות מאחורה. מדובר בתחנת המת"צ בטליתא - קומי / המלך ג'ורג', שיש בה 13 קווי יום רגילים.
מת"צ = מ? ת"צ = תחבורה ציבורית.
איי ירושלים, עזבתיה בראשית שנות ה- 80, השתנתה ללא הכר. הרק"ל עמוסה תמיד במהלך שעות היום, חבל.
 

Ccyclist

Well-known member
מת"צ = מ? ת"צ = תחבורה ציבורית.
איי ירושלים, עזבתיה בראשית שנות ה- 80, השתנתה ללא הכר. הרק"ל עמוסה תמיד במהלך שעות היום, חבל.

מסלול תחבורה ציבורית.

קיים בירושלים על ציר דרך חברון - קרן היסוד - המלך ג'ורג' - שטראוס - יחזקאל - גולדה מאיר.

ברחובות רחבים: נתיב לכל כיוון באמצע הכביש, התחנות על איי תנועה. עוברים שם בעיקר אוטובוסים מפרקיים של קווי 7X.

ברחובות צרים ומרכזיים כמו המלך ג'ורג בין המשביר הישן לצומת האיקסים -הכניסה לרכב פרטי אסורה והרחוב הוא לתחבורה ציבורית בלבד כחלק ממסלול המת"צ. בדוד רמז מול החאן ותחנת הרכבת הישנה המסלול צפונה אסור לרכבים פרטיים.

המת"צ קיים מאמצע שנות האלפיים ותמיד היה אמור להיות מוחלף בקו הכחול של הרק"ל- שעדיין מתמהמהה.
 

יעיש התימני

Well-known member
מסלול תחבורה ציבורית.

קיים בירושלים על ציר דרך חברון - קרן היסוד - המלך ג'ורג' - שטראוס - יחזקאל - גולדה מאיר.

ברחובות רחבים: נתיב לכל כיוון באמצע הכביש, התחנות על איי תנועה. עוברים שם בעיקר אוטובוסים מפרקיים של קווי 7X.

ברחובות צרים ומרכזיים כמו המלך ג'ורג בין המשביר הישן לצומת האיקסים -הכניסה לרכב פרטי אסורה והרחוב הוא לתחבורה ציבורית בלבד כחלק ממסלול המת"צ. בדוד רמז מול החאן ותחנת הרכבת הישנה המסלול צפונה אסור לרכבים פרטיים.

המת"צ קיים מאמצע שנות האלפיים ותמיד היה אמור להיות מוחלף בקו הכחול של הרק"ל- שעדיין מתמהמהה.
תודה רבה ♥
 
זה לא דומה בכלום ל"שירות" האוטובוסים העלוב שיש בארץ שאפילו קו 4 בא כל 15 דקות בלבד, וקו שבא כל 20 נחשב "חזק". בלונדון קו אוטובוס חזק בא כל 6-8 דקות בערך כדי להשלים ולהזין את המערכת המסילתית.
לפחות בירושלים נדיר לחכות יותר מ10 דקות לאוטובוס לנוסע שמוכן להחליף קווים. תדירות מצטברת של רוב הקווים מצוינת.
בירושלים של שנות ה 80 וה 90 היו שני סוגי קווים - 10 דקות ו 30 דקות.

קווים חזקים במערכת ההיסטורית כמו 4, 9, 18, 31, 32 היו באים בתדיאות שהיה אפשר להגיע לעמק רפאים מגילה או ניות בתדירות גבוהה תוך החלפה אחת, אף שלא היו אז מתכנני נסיעות והמידע היחיד היה זמן יציאת האוטובוסים מתחנות המוצא.

קווים חלשים כמו 17, 23, 30 - מי שרצה להשתמש בהם היה צריך להכיר את זמני הנסיעה המשוערים ולהגיע לתחנה 10-5 דקות מראש כדי לדעת שהקו לא הקדים לו. כתושב העיר היה אפשר להשתמש בהם, אבל לתייר או מבקר הם לא היו נוחים במיוחד.

המעבר כיום לקווים של 20 דקות במקומות רבים מחליש את הקווים שהיו חזקים במודל הישן שהיה מקובל בארץ, הורס את היכולת להתבסס על החלפה, וריבוי הקווים יוצר רמה של סיבוך שמקשה על הנוסעים להתמצא.

בפברואר 2019, במקרה שהעלתי בפורום שהנהג אמר לי לעלות מהדלתות האחוריות ואלו נסגרו בפניי כשהגעתי - הסיבה היתה נוסעת שעמדה מול הכניסה לאוטובוס ותישאלה אותו לגבי הקווים השונים בתחנה. זה התארך כל-כך שהנהג המליץ לעלות מאחורה. מדובר בתחנת המת"צ בטליתא - קומי / המלך ג'ורג', שיש בה 13 קווי יום רגילים.
ברקלת וגם בציר הכחול (דרך חברון\הר חוצבים) הנוסעים מכירים את הקווים, בנוסף גם תחנות כמו קניון מלחה, וגולומב מול עמק הצבאים ידועות כתחנות החלפה, למי שלא מכיר אפליקציות או לשאול נוסעים אחרים\ נהג עובד טוב. חוץ מזה שלטי מסלול הקווים וכל התחנות כאשר התחנות הבאות מסומנות בצהוב\צבע אחר לפי המחיר גם שימושיים לנוסעים. (ב1990 ברוב התחנות לא היו שלטים, זמן אמת לא היה קיים, ולפי לוז היה בטוח רק קרוב לתחנת המוצא, ממש לא מתגעגע לתדירות והמסלול של 17, תראה עכשו בניות כמה השתפר שם למרות שהשכונה כמעט זהה)
עוד כמה שנים כאשר יפתח גם הקו הירוק יהיה יותר פשוט.
 

Ccyclist

Well-known member
לפחות בירושלים נדיר לחכות יותר מ10 דקות לאוטובוס לנוסע שמוכן להחליף קווים. תדירות מצטברת של רוב הקווים מצוינת.

ברקלת וגם בציר הכחול (דרך חברון\הר חוצבים) הנוסעים מכירים את הקווים, בנוסף גם תחנות כמו קניון מלחה, וגולומב מול עמק הצבאים ידועות כתחנות החלפה, למי שלא מכיר אפליקציות או לשאול נוסעים אחרים\ נהג עובד טוב. חוץ מזה שלטי מסלול הקווים וכל התחנות כאשר התחנות הבאות מסומנות בצהוב\צבע אחר לפי המחיר גם שימושיים לנוסעים. (ב1990 ברוב התחנות לא היו שלטים, זמן אמת לא היה קיים, ולפי לוז היה בטוח רק קרוב לתחנת המוצא, ממש לא מתגעגע לתדירות והמסלול של 17, תראה עכשו בניות כמה השתפר שם למרות שהשכונה כמעט זהה)
עוד כמה שנים כאשר יפתח גם הקו הירוק יהיה יותר פשוט.

אני מחבב את מה שקו 90 עושה, קו חוצה אלכסוני דרך בקעה, קטמון וניות.

את מה שעשו לקו 9 אני פחות אוהב, לא מבין למה הוא חייב להכנס לשכונות החרדיות במקום להגיע לתחנה המרכזית דרך הנביאים ואגריפס. החיבור הישיר מהתחנה המרכזית לגבעת רם ולמוזיאון ישראל קצת חסר מהקו, אף שהיה קו כלשהו (72?) שעלה לי בחיפוש ועשה חיבור דומה.

מה שהיה יפה בקו 17 ההיסטורי היה איך שהוא בדרך כלל התגנב דרך רחובות צדדיים (מהעיר לצומת פת / מלחה) דרך רחביה, גבעת רם, ניות וגבעת מורדכי. בפעמים הראשונות שנסעתי בו אחרי המעבר מגילה הוא הרגיש קצת כמו רכבת הרים בירידה ממטודלה לעמק המצלבה ובירידה המפותלת ממוזיאון ישראל לכניסת אצטדיון קמפוס גבעת רם.

הייתי משתמש בקו 17 לחזור לניות ממרכז העיר, אמצע המסלול שהיה מתחיל בעין כרם ועולה את הרצל ליפו. בשנות ה 90 היתה לו אמינות שהיה אפשר לדעת בערך מתי הוא אמור לבוא ולהמתין לו, פלוס מינוס 5 דקות. אמנם לא היה מידע שימושי לנוסע מזדמן עצמאי, אבל הקבועים יכלו לדעת. באותה תקופה, בברייטון, זמני הנסיעה של האוטובוסים היו כוללים זמני הגעה לתחנות מפתח לאורך המסלול, והמידע בתחנות כלל זמני הגעה משוערים לתחנות עצמם. גם לפני העידן הדיגיטלי - חברות תח"צ שרצו לתת מידע לנוסע יכלו לעשות זאת.

הקו הירוק לא הכי רלבנטי לניות כי צריך אוטובוס משלים אליו בכיוון ההפוך לכיוון הנסיעה לעיר.

אגב גולומב מול עמק הצבאים - בשנתיים האחרונות של היסודי הייתי מחליף אוטובוסים בצומת פת בחזור מבית הספר בגילה הביתה. תחנת האוטובוס הצמודה לתחנת הדלק היתה מקום עם מסחר ונוכחות ציבורית מסויימת, לא המתנה בצומת ריקה חוץ מנוסעים אחרים. אני מקווה שלמקומות החלפה אחרים כמו הר הרצל או צומת רמות יש משהו דומה שתורם לשהות. במערכות מטרו לא נדיר למקם קיוסקים בתחנות הומות, אבל במבני תחנה של מערכות אוטובוס זה נדיר יותר.

בסוכות כשנהגתי לירושלים פעמיים התרשמתי בפעם השנייה מהמהירות שבה מנהרות כביש 16 מחברות לאזור מחלף גבעת מורדכי. היתה לי איזו שליחות בניות בנסיעה הראשונה שבה התעקשתי לנהוג דרך הכניסה לעיר לראשונה בחיי בגלל הסמליות של הכניסה לעיר (וושלט ה"ברוכים הבאים" הסתמי שכבר לא מזכיר את ירושלים) ואמרו לי שהכניסה החדשה מגיעה ממש עד לשם - מה שנכון ברכב פרטי שקילומטר וחצי זה כלום עבורו, אבל רציתי לנצל את השבת לנהוג בכבישים הראשיים שאני מכיר - הזז, הרצוג, פת, דב יוסף עם תנועה מופחתת של שבתות. את החיבור החדש ניצלתי ביום ראשון שלמחרת. נסעתי בכביש 16 בשני הכיוונים ואינני חושב שהבחנתי באזור נוח לשהייה במחלף גבעת מורדכי, אף שבצד של גבעת מורדכי נראה שיש בנייה חדשה שאולי יש בה מסחר.
 
למעלה