חרבן מסיבות

[טרודי]

את אגנוסטית?

אוקיי. זכותך. גם אני, למרות שאני רואה את עצמו כאתיאיסטית, מוצאת את עצמי הרבה פעמים מנמקת דברים בניסוח של האגנוסטים המקוריים (הם טענו לא רק שאינם יודעים אם יש או אין אלים, אלא שהדבר איננו ניתן לידיעה. שאף אחד לא יכול לדעת.) אבל, אם תרשי לי רגע, אבחן את (חוסר?) אמונתך ב"מבחן התוצאה": את חיה כאילו שיש אלוהים, או כאילו שאין?

 

[een ogenblik]

אכן, אני כנראה אגנוסטית, רק שרוב

האנשים אינם מכירים את המושג, אז איני משתמשת בו (ואני לפעמים לא בטוחה שאני מבינה אותו, אז המילה כנראה משתלבת היטב). זה, והעובדה ש"חסרת אמונה" נשמע לי טוב יותר. לא יודעת כיצד להגיב למבחן התוצאה. אני חיה את חיי כמיטב יכולתי והבנתי. * אם יתברר שיש אלוהים, יש חיים אחרי המוות, יש שפיטה של החיים לאור המצוות, - אני מקווה שיש לי טיעונים טובים למשפט. * אם אין אלוהים, אין חיים אחרי המוות, אין שפיטה של החיים לאור משהו, - אני מקווה שאנשים ישפטו אותי לטובה. (בעצם, אני מקווה שהם עושים זאת כבר עכשיו.) גם כך וגם כך, אמונה אינה מניעה אותי למעשי טוב, או למעשי רע, אלא רק הבנתי את הטוב והרע.

 

[טרודי]

מבחן התוצאה

אני לא מדברת על מעשי טוב ורע ש"בין אדם לחברו". אני מדברת על מצוות שבין אדם לאלוהים. את צמה ביום הכיפורים? למה? את מתייחסת בכבוד מיוחד לספרי תנ"ך? למה? את שומרת כשרות? למה? את מתפללת, או עושה משהו לא-מדעי אחר כדי למנוע צרות או לעודד הצלחה? (חמסות, אנרגיות קוסמיות, וכו').

 

[een ogenblik]

אה. לא.

ובפירוט: צמה ביום כיפור - לא. מתייחסת בכבוד מיוחד לספרי התנ"ך - לא. שומרת כשרות - לא. מתפללת - לא.

 

[een ogenblik]

בינתיים

חשבתי, הלכתי לארוחה חגיגית, שבתי, נחתי, ויש לי השגות. השאלות על מבחן התוצאה הן שאלות פולחניות גרידא, ופולחניות יהודיות בעיקר. מבחינה פולחנית איני דתייה, ולכן שאלות במבחן התוצאה יענו בשלילה. אין זה אומר שמבחן התוצאה מצביע על כך שבשורה התחתונה אני חיי כאילו אין אלוהים, זה מצביע שאיני מקיימת את הוראות היהדות. ישנם אנשים המאמינים בקיום אלוהים, ועדין יענו את התשובות שאני עניתי. מה גם ששאלות פולחניות משרתות בעיקר אמונה באלוהים פרטני, בעוד שאני מאמינה שאלוהים אינו קיים בצורה פרטנית. ואם נחזור לתשובות ישירות לשאלות המקוריות: איני צמה ביום כיפור, אך אני חושבת שרעיון יום כיפור הוא נפלא. איני מתייחסת בכבוד רב לספרי התנ"ך, אך אני מאוד אוהבת אותם. איני שומרת על כשרות, אך איני אוכלת יצורים חיים בעודם בחיים. איני מתפללת, ולזה אין שום סייגים.

 

[טרודי]

ומה זה מראה על אמונתך?

זה שאת לא שומרת כשרות, מראה שאת חושבת שגם אם יש אלוהים (בהגדרה כלשהי של המושג), הוא לא כזה שדורש מבני-האדם טקסים ופולחנים. זה שאת אפילו לא צמה ביום-הכיפורים, מראה שאמונתך בחוסר-הדרישות של אלוהים היא חזקה מספיק שלא תרגישי צורך לכפר על עוונותיך just in case אלוהים בכל-זאת יעשה איתך חשבון בבוא היום. וזה שאת לא מתפללת מראה שלא רק שאת לא חושבת שלאלוהים יש דרישות מבני האדם, את גם לא חושבת שהיא מישהי שאפשר לבקש ממנה בקשות. כלומר, את אולי לא יודעת אם יש בורא לעולם או לא, אבל לפי איך שאת מתנהגת, די ברור שאת בטוחה שאין שום "כוח עליון" שמתעניין בחיי בני אדם יחידים. שזה, for all practical purposes, שווה-ערך לאתיאיזם.

 

[אבא גאה]

טרודי, זה לא קצת מוגזם

מבחן התוצאה הזה? דהיינו יש המון א/נשים (אולי הרוב) שמגדירים את עצמנם כא/נשים מאמינותים ועדיין לא מתפללים או צמים או אפילו שומרים כשרות.

 

[טרודי]

אז במה מתבטאת האמונה שלהם?

 

[אבא גאה]

נשגב מבינתי

ובעיני זה מגוחך, אבל איש באמונתו יחיה מקבל את המשמעות הכי רצינית בהקשר הזה. כל אחת מוצא דרך אחרת, נכונה ככל שתהיה ומגוכחת ככל שתהיה בעיני א/נשים אחרים. כאן בחו"ל היהודי נוהגים לשמור בבית כשר ולאכול בחוץ שרימפסים, ציזבורגרים וצלעות חזיר. הם נוהגים ביום כיפור ברכבם לביה"כ, מתפללים ובדרך הביתה עוצרים בסינית המקומית לאכול דים-סאם. ככה הם. אבל הם טוענים שהם מאמינים באמת ובתמים - ואני נוטה להאמין שאכן כך. תראי, לא יכול להיות שמישהו מאמין שיש אלוהים אבל חושב שכל החוקים והכשרות והתפילות ויום הכיפור כל זה זה בסה"כ פירוש עלוב של בני אדם ואלוהים עצמו(ה?) לא איכפת לו מכל זה? יכול להיות שיש כאלה, לא?

 

[טרודי]

בהחלט

הטקסים הספציפיים לא מוכיחים אמונה. מי שנוסע ביום כיפור לבית הכנסת, חושב כנראה שזה לא מפריע לאלוהים - אבל עצם זה שהוא מטריח עצמו לבית הכנסת ביום כיפור מוכיח שהוא מאמין שיש דברים שכן איכפת לאלוהים. שיש אלוהים, ויש עולם הבא, ויש שכר ועונש. על משהו. יש המוני אנשים שמאמינים שיש אלוהים, אבל אין לה דרישות מעבר ל"תהיו טובים אחד אל השני". ואולי אפילו זה לא. אבל. אנשים שמאמינים שיש אלוהים, אולי לא יעשו עם זה כלום ביום-יום, אבל במצבים מיוחדים הם כן "יתפללו" - יבקשו משהו או יודו לאלוהים. לא בהכרח בבית הכנסת, לאו דווקא מתוך סידור התפילה, אבל מתוך הלב. מי שלא מתחנן על חיי אדם יקר לו המאושפז בבית-החולים, כנראה שבאמת לא מאמין שיש אל מי להתפלל. מי שלא מודה לאלוהים כשנולד לו ילד, כנראה באמת חושב שזה קרה בלי עזרה מלמעלה. ואוחנבליק כתבה שהיא לא מתפללת אף פעם.

 

[een ogenblik]

ברור שאינני מתפללת אף פעם.

אלוהים, שאיני יודעת אם קיים אם לאו, אינו אמור לטפל בכל אחד מאיתנו פרטנית. תפילת תחנונים היא משהו שאני מסרבת לערוך, לא מתוך אמונה שאלוהים אינו קיים, אלא מתוך מחשבה שאם הוא קיים, אין להטרידו בזוטות (וכן, דברים הרי גורל עבורי, אמורים להיות זוטות בעיני אלוהים). דווקא כאן, כאשר אני מסרבת לכל דרך של בקשת טובות מכוחות עליונים כלשהם, נמצא החלק הגדול מתוך ה"יש" במאזן של היש והאין האמונתיים שלי.

 

[פרח7]

סליחה?

גיחוך על מנהגי האחר ו/או על תרבותו ו/או על אמונתו כמוהו כפטרונות, ומעיד על צרות יכולת הקבלה האמיתית (לא קבלה מהפה ולחוץ אלא קבלה אמיתית של איש באמונתו יחיה). משום מה הזרם האורטודוקסית עדיין נתפס ע"י חלקים נרחבים בצבור הישראלי (אולי כי זה מה שלמדנו בבית הספר), כזרם שיודע מהן המצוות הנכונות לקיום ומי שלא מקיים מסורת לפי הקו האורטודוקסי, פתאום זה לגיטימי לגחך על אמונתו. למה מה? אגב, גם אנשים דתיים מאוד לא מקיימים את כל המצוות. ככה זה כל אחד מבין/מפרש/מקיים אחרת את טקסי הדת. אחרת איך תסביר את כל המנהגים בזרמים השונים. בחצר אחת ישימו דגש על מנהג אחד ובחצר אחרת על מנהג אחר. ועל הקשר בין אמונה לפולחן דתי... טוב על זה אפשר לנהל דיון מעניין.

 

[אמא של אייל ואלון]

../images/Emo45.gif

 

[טוסברהינדא]

גם אני - סליחה!

גם אני סבורה שתגובתך פטרונית ונודפת ריח רע. רוב האנשים שאני מכירה כולל אותי עצמי חיים במסגרת איזשהו 'אני מאמין' המושתת על אידאלים כאלה ואחרים, אלא שאינם מסוגלים לעמוד בדרישות האידאל שהם עצמם מציבים. רוב האנשים האלה, כולל אני עצמי, חיים בפשרה, שחלקה בפירוש מושפע משיקולי נוחות. שלא לדבר על ההבדל בין אמונה לבין מסורת, שהוא גדול מאד ולפיכך אין ניגוד בין אי-קיום מסורת ככתבה וכלשונה לאמונה. אני, אגב, מגדירה את עצמי כאתיאיסטית, אך נהנית ממנהגי מסורת שונים (רק אלה שמתאימים לי כמובן), ובהדלקת הנר היום, שרתי לילדים, אותם אלה ששואלים אותי אם אלוהים ברא את העולם: "ברוך אתה אדוני, אלוהינו מלך העולם...וגו'). מה אתה שר עם הדלקת הנרות?

 

[אבא גאה]

סולח לשתיכן ../images/Emo24.gif

לא התכוונתי שהא/נשים מגוחכים או שאמונתם מגוחכת, התכוונתי שאני עצמי בעיני עצמי נראה לי מגוחך שאני אקיים אי אלו חוקים ואוותר על אחרים, אבל זה אני. אני מקבל בלב שלם את אמונתם של אחרים ואת הדרך שבה הם בחרו לעבוד את אמונתם. ונדמה לי שגם את כתבתי, לא? אני מקווה שההבדל ברור, אם כי ברור לי שנורא קשה לי להסביר אותו... ואני גם מגדיר את עצמי כאתיאיסט אשר נהנה ממנהגי מסורת שונים - ושר בדיוק את אותו העיבוד בהדלקת הנרות, אז???

 

[דרורית דרור]

וגם אני סליחה - לשתיכן!

החלטתן לקראת החנוכה לנהל מלחמה נגד היוונים (צפון אמריקאים במקרה שלנו)? תגובה פטרונית? נודפת ריח רע? לא הייתי מגדירה ככה את התגובה של אבאגא אבל את התשובות של שתיכן - כן!. הגדרת היהדות כאן גם לי נראתה מגוחכת. היום כבר לא אבל זה ענין אחר. וזו זכותו של אבאגא. בכל הדתיוUת יש משהו מגוחך לדעתי. אנחנו רגילים לסט מסויים של מנהגים שהולכים עם הדת ואם סוטים מהדרך לפעמים זה נראה לנו מגוחך או מוזר. וזה לא משנה כלום באם אנו בעצמנו סוטים מהסט הקבוע (אם זה סטייה חלקית ואם זו דחייה כוללת.) וכן, טוסבר, זה מוזר בעיני שאת שרה עם הילדים ברוך אתה אדוני, כשאת מגדירה את עצמך כאתאיסטית. זה לא נראה לי פטרוני וזה לא נודף ריח רע. סתם צבוע.

 

[אבא גאה]

למה צבוע?

גם אני אתיאיסט וכשאני שר "ברוך אתה אדוני" אני שר כי ככה המסורת וככה נהוג לשיר ואלו הברכות על הנרות....אז בשם המסורת אני מברך, אבל איני מאמין שקיים אדוניי.... אני לא חושב שזה צבוע. אני לא עושה שום דבר שמטרתו לעבוד את האלוהים, כל שאני עושה מטרתו היא מסורת. גם כשהייתי במצבים קשים מאוד של בן משפחה גוסס לא מצאתי את עצמי מתפלל לאלוהים, קיוויתי נורא שהכל יהיה בסדר, אבל לא התפללתי. ו...לסיום, אני חושב שלא הובנתי נכון ע"י טוסבר ופרח, כך נראה לי, אבל תיכף הן יתעוררו ונראה....

 

[דרורית דרור]

"הודעה פטרונית ונודפת ריח רע"

צרם לי. ודי הרגיז למעשה. אז נעלבתי עבורך... ולא משנה שלא הובנת. אפשר לברר ולשאול שאלות לפני שתוקפים. ובקשר לצביעות. אף פעם לא יכולנו להביא את עצמנו לבקר בבית הכנסת כאן כמקור לחיי קהילה. כשאנחנו שרים שירי חנוכה אנחנו שרים אותם בגירסאות שלנו בלי מילים גסות. בסדר פסח אני מחכה בחוץ עד לסיום קריאת ההגדה תוך הסבר לילדים על התנגדותי לקריאה. ויש עוד המון כאלה. אני אישית ארגיש צבועה אם אעשה את הדברים הנ"ל.

 

[פרח7]

מבינה שנעלבת בעבור אבא

אז מבקשת סליחה גם ממך. שואלת, האם אין מקום למנהגים גם ללא האמונה? האם היהדות היא רק דת או שמא היא תרבות ולאום?

 

[דרורית דרור]

תלוי איזה מנהגים.

מנהגים ללא דתיוUת מקובלים עלי. לעץ האשוח שאנו מקשטים ושמים בבית אין שום משמעות דתית עבורנו. סתאם סממן יפה. וכך גם לחנוכיה. פסח וראש השנה (שני החגים האחרים שאנו איך שהו חוגגים) נחגגים על ידינו כארוחות חגיגיות לציון מאורעות היסטוריים. פסח כשחרור מעבדות וראש השנה כתחילתה של שנה (סמל חקלאי). והיהדות עבורי היא כולה תרבות ולאום. לא ראיתי את זה כך עד שהגענו לפה. רציתי להתנתק מהכל. אבל לאט לאט ראיתי שיש הבדלים בינינו לבין הנוצרים. הבדלים תרבותיים שלא ניתן למחוק אותם בפשטות על ידי מעבר ממקום למקום. והתחלתי גם לאהוב את ההבדלים האלה. בייחוד בדרך שבה הם מכינים את הסופגניות...