משום שהלאטינית קדמה לרומנית ולרומאנית והיא היתה המקור לכל השפות האלה, אז מדוע לקרוא לשפות האלה ע"ש שפה שלא היתה המקור שלהן אלא ע"ש אחת השפות הלאטיניות שלא היתה המקור להן? למעשה אף שפה לא התפתחה מהרומאנית וכל השפות שהזכרת התפתחו מהלאטינית, אז מדוע שפות רומאניות?
השפות הרומאניות התפתחו מהלטינית של האנשים הפשוטים (למעשה, מהלטינית שבה דיברו החיילים שכבשו את כל המדינות האלה), ולא מהלטינית הספרותית שאותה אנחנו מכירים בתור השפה הלטינית. לכן יש דברים שמאפיינים את כל השפות הרומאניות ולא מאפיינים את השפה הלטינית הספרותית. אחד הדברים האלה הוא שהלטינית היא שפה המאופיינית בהטיות של כל דבר שזז, כולל שמות עצם, ואלו השפות הרומאניות מאופיינות במעט הטיות והרבה מלות יחס. לשני הסוגים האלה של שפות יש גם שמות בבלשנות, ואני מקווה שמישהו שלומד בלשנות יוכל להשלים את החסר כאן.
אבל נדמה לי שהמונח המקצועי לשפה שמשופעת בהטיות של כל דבר שזז היא 'שפה מסובכת לאללה'. אני אומנם רק בשלב התחלתי של לימוד השפה הלטינית, אך הספקתי להגיע למסקנה שטוב שבשפות של ימינו כבר אין את ההטיה הזו של שמות העצם. אגב, בגרמנית יש הטיה של מקדמי שמות העצם (der וחבריו) לפי תפקוד שם העצם אותו הם מקדמים (אקוזטיב, דאטיב וכו'). האם זה נובע מהלטינית? עד כמה שהספקתי להבין בלטינית אין את המקדמים האלה..
הסלאביות יש הטיות של שמות עצם (בגרמנית לא נשארו הרבה, אבל הן עדיין קיימות). זה נובע מהשפה הפרוטו-הודו-אירופית שממנה כל השפות האלה התפתחו. יש גם דמיון קל בין המוספיות של הטיות מסוימות בין שפה לשפה.
דקדוק הוא באמת החלק הקשה ביותר בשפה. אבל התפיסה ההסטורית, החשיבות והגורמים הם אלו שעוזרים לתפוס אותה. וכמו שאמרת, דקדוק הוא לא סצתם חוקים, זוהי צורת חשיבה.
http://www.tapuz.co.il/tapuzforum/main/Viewmsg.asp?forum=943&msgid=26388505 באנגלית משתמשים בכל האותיות שנחשבות היום חלק מהאלף-בית הלטיני. אנגלית היא אחת ממספר קטן מאד של שפות שבהן משתמשים באלף-בית לטיני טהור, ללא הוספת סימנים מעל ומתחת לאותיות (פרט לכמה מלים שהגיעו מצרפתית לאחרונה, כגון naïve או tête-á-tête, שגם בהן לא מקפידים על הסימנים).