לך,
תקשיבי, אחרי מחשבות רבות אני אומרת לך (ואחרי שנה בצבא) צבא זה חשוב, אם כל הפצפסטיות וכו'. אני בגילך הייתי כמוך, התגייסתי לצבא בידע שאני מנצלת אותו ולא הוא אותי. אמנם זה מה שקורה, אבל מעבר לזה, אחרי 3 חודשים בבית בגימלים הבנתי שאין מה לעשות המידנה שלך נוצרה על ידי הצבא- הצבא מורכב מילדים כמוני כמוך - אנחנו כעם כל כך נרדפים על ידי העולם, כל אחד רוצה להרוג אותנו ומה? בלי הצבא לאן? אז כן, "זרקי" שנתיים מחייך המלאים תובנות היישר למדינתך, לא יקרה כלום. מעבר? החלטת שאת לא רוצה צבא, ואת שלמה עם ההחלטה, לא משנה מה יגידו ההורים,החברים, במורה בתיכון... העיקר שתיהיה שלמה עם ההחלטות שלך (ואם את שואלת את זה, כנראה שאת לא שלמה). אני אישית מציעה לך, תתגייסי...(ואת זה אני כותבת לך אחרי 13 שעות בבסיס מול מחשב עריכה, מעייף נורא)