יאללה משחק-פורום

[בשורות טובות!]

../images/Emo127.gif

 

[א ה ב ת ישראל]

‏2

 

[מיקי*]

אני מהמר שהסיפור השני אינו נכון

 

[בחור כארזים]

א

 

[שרונס21]

ב

 

[טחג]

2

 

[בונבוני שלי]

3

 

[בשורות טובות!]

../images/Emo127.gif

 

[בסג]

../images/Emo62.gif

השלישי מומצא.

 

[בשורות טובות!]

יש../images/Emo70.gif סוף סוף צדקתי במשהו ../images/Emo6.gif

 

[א ה ב ת ישראל]

Well Well Well

א. בשמינית, יום לפני המתכונת בביולוגיה וחרף מחאות החברים האשדודים שנישן אצלם (למדנו באשדוד וגרנו ביישוב בשומרון), החלטנו, אני ודניאל, לישון באוהל על שפת הים. באמצע הלילה העיר אותנו תמהוני שביקש שנעזור לו לגרור את הג`יפ שנתקע בחולות וכך הגענו למתכונת בביולוגיה עייפים אך מרוצים /tapuzforum/images/emo13.gif. ב. לקראת הצבא, החלפתי את אימי למשך יום שלם (משמונה עד אחת!!) במשפחתון שהיא מפעילה בביתנו. כן, זה כלל החלפת טיטולים! לאחר כמה שעות הגעתי למסקנה שגננות אינה הייעוד שלי בעולם. ג. כאשר הייתי בן 3, אימי הלכה לנוח, ואני החלטתי לשתות את כל הבקבוק של הנוסידקס הורוד! התרופה האהובה עלי. לאחר שאימי קמה, היא מצאה את הבקבוק הריק על ידי ואותי רדום על ידו, ללא ניע! לאחר כמה נסיונות הערה מצידה שלא צלחו, היא החליטה להתייעץ עם אבי שליט``א שאמר לה: ``תני לילד לישון קצת, מה כבר יקרה...``. אימי לא ויתרה, התקשרה לדוקטור שאמר לה להטיס אותי למרפאה במהירות המירבית. אבי, שכבר הספיק לחזור מהעבודה, רץ איתי כמו מטורף למרפאה.. זה נגמר בהחדרת צינור דרך הפה לבטן ושאיבת התרופה יחד עם הנשמה שלי. ``אם הייתם מגיעים בעוד שעה, אמר ד``ר בן יהודה להוריי, ``כבר לא היה לכם ילד``.

 

[באהבה ואמונה]

מהמרת על הראשון

 

[ברוך שעשני אשה]

מהמרת על ה2

 

[בשורות טובות!]

../images/Emo127.gif

 

[מיקי*]

מהמר על השני

 

[בחור כארזים]

שיהיה מעניין.. השלישי

 

[שרונס21]

אין לי שמץ! שיהיה א.

 

[בשורות טובות!]

מהמרת על אחד

למרות שהוא כ"כ מתאים לאיש חסד כמוך

 

[ממתינה למתנה]

קשה אבל, נראה לי שא

 

[טחג]

נניח 2 לשם הדיון