יגאל עמיר רוצה להתחתן

פרח7

New member
יש לי תחושה שאת בכלל לא קוראת

את מה שאני כותבת! את עונה למישהו דימיוני (ואולי דמוני) שהמצאת. וכי אני אמרתי שמרגלית הרשפי התחרתה על ליבו? וכי יש לדיון מי חיזר אחרי מי איזושהי משמעות? מה כבר אמרת? שבעצם היא הייתה יותר פופולרית ממנו והיו לה יותר מחזרים? את מי בכלל מעניינים חייה הפרטיים של הרשפי? אני אמרתי שני דברים: 1. יש הרבה אנשים שפויים שמעריכים את מעשהו של יגאל עמיר. דוגמא לכך נתתי אותו עצמו, את כלתו ואת מעריצותיו שהתחרו על ליבו. באשר לזה הבעתי צער שלא כל המנהיגות הדתית התנערה ממעשהו ע"י העונשים החמורים ביותר בצבור (ויש עונשים חברתיים שהיה אפשר להטיל ע"מ להפגין התנערות מוחצנת) 2. הדיון בלגיטימיות רצח ראש הממשלה לא היה כ"כ נדיר. מתברר שהיו דיונים בחלק מהישיבות על העניין עם רבנים מנהיגים רוחניים בעלי השפעה על נוער. לכן הרשפי לא יחסה לדיון "אני הולך לרצוח את ראש הממשלה" חשיבות רבה ולא הלכה ודיווחה, כיוון שדיון זה היה חלק מהדיון הציבורי בציבור שבו חייתה.
 
כי אני לא עונה רק לך

אני עונה לכל הטיעונים ששמעתי עד היום ברחוב די סליחה אני יורדת מהדיון הזה. ודרך אגב אחרון אני חושבת שהתנהגות הרבנים אז והיום בעייתית היותר. אבל יש הרבה דתיים שפויים. והרבה ילדים דתיים גם בגיל 22 שהולכים שבי אחרי המנהיגים.אז לפחות בזה אנחנו מסכימות.
 

פרח7

New member
מסכימה ש..

אנחנו מסכימות גם בזה.
 
"דין רודף" על יצחק רבין

היו רבנים שקבעו שבסמכותם להציא. ייכבדו ויודיעו ברבים מה לדעתם דין רוצח. אין צורך לטייח או להגן על שתיקתם.
 
והשאלה הגדולה היא?

האם יש מישהוא שמוכן יהיה להיתאמץ על מנת לשנותו? האם יהיה לזה רוב ציבורי? זוהי מהות הדמוקרטיה לא?
 
לא מבינה מה קורה במקום הזה.

מי שסבור שרצח רבין שונה מכל רצח אחר, אינו חושב שדמו של איש ציבור אדום יותר, או כחול יותר, או שווה יותר הספדים. אדם שנהרג הוא אדם שנהרג. ואין הבדל בין דם לדם. זה ברור, ואיני מכירה איש שחושב ההיפך. אבל בקביעת ענישה לרצח (וזה נושא הדיון, אם איני טועה) חש חשיבות רבה למניעי הפשע ומהאופן בו בוצע. אישה שרצחה את בעלה המכה, משום שהיתה בטוחה שאחרת תהיה היא זו שתירצח, צריכה להיכנס לכלא. עונשה יהיה שונה מאישה שתכננה את הרצח בדם קר. וכך ראוי. ולא משום שדמו של בעל אחד יקר יותר משל משנהו. שונה רצח אכזרי של אדם פרטי, מרצח של אזרח שהחליט שמדיניות הממשלה אינה לרוחו, ולכן ראש הממשלה הוא בן-מוות. זהו רצח שפותח פתח לרציחות עתידיות נוספות, על רקע זהה. זהו רצח שהופך אותנו למדינת עולם חמישי. שמחזיר אותנו אלפי שנים אחורה, עת החלפת שלטון באמצעות התנקשות היתה חזון נפרץ. וענישה אינה נקמה. ענישה באה להגדיר את יחסה של החברה לחומרת הפשע שבוצע. בית המשפט קבע שרצח פוליטי, החותר תחת אושיות המשטר, גרוע מרצח אזרח. מזל שכך פסק. אני מסכימה לחלוטין. לא הייתי רוצה שהמדינה תקבע למי מותר להתחתן ולמי לא. גם לא בהקשר לרוצחים מתועבים. לעניין הר-שפי, אין לי מושג מה באמת קרה. נראה לי שהענשת אדם על 'ידיעה', מחייב בהכרח 'משטרת מוחות', שגם מקומה במשטרים אפלים ולא במדינה דמוקרטית. אלא אם כן יש עדות ראיה/שמועה מוצקה ומהימנה. אם אין - המשפט וכן העונש הם בבחינת גועל נפש.
 
האם באמת מי שהרגה את

בעלה כיוון שפחדה שהוא הולך להרוג אותה זהו אכן רצח והיא צריכה להיכנס לכלא עבור זה?? לא נראה לי.
 

אבא גאה

New member
אתן לא חייבות לקרוא - זה מזעזע

היום אכלתי צהריים עם שיינה וחברה שלה. דיברנו שוחחנו וצחקנו ואז הן עברו לנושאים רציניים יותר. האישה הזאת סיפרה (לי, שיינה כבר ידעה כמובן) שלפני שנה וחצי בנה בן ה-17 התנפל על בתה בת ה-14 עם סכין..... הוא דקר אותה 30 ומשהו פעמים בין היתר העביר את הסכין על צווארה, חתך את כל הצד שלה ועוד תיאורי זוועה שאני אחסוך מכם (אבל לה כנראה היה חשוב לתאר...) חתך והלך. היא הגיעה הביתה במקרה באותו יום 20 דקות מוקדם יותר ומצאה את בתה על הרצפה בתוך שלולית דם....(ההגעה המוקדמת שלה מסתבר הצילה את חיי בתה). הבן יושב בכלא לקטינים, הבת "החלימה" מלבד בעיות נפשיות כמובן (אח שלה, שאהבה וסמכה עליו, התנפל עליה מאחור ללא כל סיבה.....איך מחזירים אמון במישהו בכלל???) בחודש הבא הוא משתחרר..... הילדה בפאניקה. המשפחה נקרעה לחלוטין, האבא נמצא בקשר עם הילד, האמא החליטה שעבורה הוא מת, הילדה מפחדת מהשיחרור שלו... בקיצור....אני עד עכשיו רועד. קוראים על כאלה דברים בצהובנים, רואים את זה בסרטים אבל לא אוכלים ארוחת צהרים עם האמא של הפסיכופת ושל הקורבן גם יחד. זוועה. תודה שהקשבתם. הייתי חייב לפרוק.
 
כי:

אימוץ אינה זכות יסודית העומדת בזכויות כבוד האדם וחירותו... בשעה שהזכות להיתיחדות דווקא כן ניכללת בחוק....
 
למעלה