לא משנה מה נעשה - כל מה שלא נעשה
נמגר האפליה, הגענות ניתן בונוסים שמנים לערביי ישראל...
הם לא ירצו ולא יחגגו את יום העצמאות של ישראל, לא עכשיו ולא אף פעם! ואת יודעת, סבבה לגמרי, אף אחד לא מכריח אותם, כל עוד הם לא יפריעו לי לחגוג, אני בסדר לחלוטין עם זה, באמת. יום העצמאות הוא לא רק של היהודים אלא של גם ציונים שאינם יהודים שתומכים ושמחים על עצמאותה של ישראל. אני אסביר לך למה: מבחינת רוב רובם של ערביי ישראל ליהודים אין זכות על השטח בין הים לירדן, מבחינתם השטח הזה הוא פלשתין ולא ארץ ישראל, מבחינתם היהודים הם אפילו לא עם אמיתי ולא לאום אמיתי אז אין להם זכויות לאומיות, בטח ובטח שלא כאן. מבחינת ערביי ישראל היהודים הם לא יותר משודדי אדמות זרים, קולוניאליסטים בשליחות האימפריאליזם המערבי. מבחינת ערביי ישראל המדינה הוקמה "על חשבונם" (טיעון מגוחך שמופרך בקלות לוגית אך בזה הם מאמינים ומשוכנעים) מבחינת ערביי ישראל היהודים-ציונים הם האחראיים הבלעדיים להשלכות על הערבים במלחמת 48', מבחינתם, הם - אחיהם "גורשו" באופן שיטתי במהלך מלחמת 48' ולפיכך הם קורבנות באופן בלעדי של היהודים-ציונים. חוץ מזה...ישראל בהגדרה היא מדינה יהודית - הם לא, אז מבחינתם זו אפליה. הדגל הוא בעל מגן דוד - לא מייצג אותם, ההמנון "נפש יהודי הומיה..." - הם לא יהודים, זה לא מייצג אותם - אפליה. חוק האזרחות אינו מאפשר איחוד משפחות בין פלשתינים אזרחי ישראל לאלה בשטחים, הם קוראים לזה, כמו לכל דבר....
, גזענות. חוק השבות מאפשר לכל בוריס או יבגני להתאזרח כאן (פלוס מענק קליטה) למרות שבקושי שמע על ישראל ואינו יודע מילה בעברית
רק כי הוא יהודי ואילו דוד אחמד שהוא ומשפחתו ברחו/גורשו מכאן ב48' אינו מורשה לחזור כאשר הוא ומשפחתו עיבדו כאן אדמה במשך נגיד 300 שנה, את יודעת כמה זה בלתי נתפס ומרתיח את ערביי ישראל?, איך בדיוק "נקרב לבבות" כאשר זו המציאות מבחינת ערביי ישראל? קירוב הלבבות צריך להעשות קודם כל ולפני הכל מבחינת ערביי ישראל: - להפנים ואחר כך גם להחצין את העובדה שהם אינם אדוניה הבלעדים של השטח. - להפנים ואחר כך להחצין שלא רק להם יש זכויות על השטח אלא גם ליהודים ובאופן שווה. - להפנים ואחר כל להחצין את הרעיון של
2 מדינות לאום ל2 העמים. - לוותר לחלוטין על השאיפות הלאומיות שלהם בתוך מדינת ישראל, לקבל את העובדה שזו מדינה יהודית וימות העולם היא מתכוונת גם להשאר כזו,
בכל מחיר! עכשיו, כל עוד הם יהיו מיעוט ולא יסכנו את הרוב היהודי, נוכל להגיע לקירוב לבבות דו קיום ושלום. אם זה לא יקרה, גם אם נבנה ערים, נזרים כספים לכל התחומים, נעשה כבוד לערבים, נביא להם גם את נינט גם את סקעת ואפילו את מרינה מקסימליאן-בלומין זה עדיין לא יביא קירוב לבבות כי Face it - ישראל לא תשנה את הדגל, המנון, חוק האזרחות, חוק השבות, היא לא תפסיק להגדיר את עצמה כמדינה יהודית, היא לא "תיקח אחריות" על הנכבה, היא לתפסיק "לייהד" את ישראל ויותר מכל היא לא תתנצל על קיומה, היא תחגוג את זה ואם זה מה שימנע את "קירוב הלבבות" אז אהלן וסהלן, שימנע!
