יום השואה, אקדמיה ומערכת החינוך

משוש30

New member
אחותי! חוש הומור יש באנגליה או אבד?

את לא רואה שאני עושה פראפרזה על ההכללה הצפויה שלך?!
 

d a p h n a

New member
איפה אמרתי שהם לא מרגישים נרדפים?

ורק להבהיר - אני לא "מתעלמת" מהנקודות שאת מעלה על מדינת ישראל. אני פשוט לא מוכנה לדבר איתך עליהן בגלל שדעתך ברורה וידועה וחד-צדדית, ואת מזלזלת באופן בלתי נשלט בכל מי שדעתו שונה ממך. אני פשוט בוחרת שלא להשתתף בחלק של הדיון שבו אני לא רואה שום טעם להשתתפות.
 
כמו שמשוש כתבה

יש ויכוח גם על רצינות תוכנית ד', וגם יש הסכמה שבחלק מהמקומות אנשים ברחו גם מבלי שהייתה אלימות בכפר. היו גם ניסיונות לדו קיום ורצון לשיתוף פעולה עם הפלסטינים (מעבר למה שיכול להיות רק מוגדר כמשיכה לאוריינט) אני לא בדיוק יודעת איזה מסמכים יש לך גם של הצד השני - אני בטוחה שאם יש בכלל כאלו מסמכים ויש נגישות אליהם, גם בהם אפשר יהיה למצוא "פנינים" גזעניות. ודרך אגב - כן, אם הייתי פלסטינית הייתי מקבלת את תוכנית החלוקה (אפילו אם בליבי הייתי חושבת איך מחר אני פועלת נגדה). אני חושבת שהטרגדיה האמיתית של הפלסטינים זה שלא הייתה להם הנהגה שיכלה לחשוב במובנים יותר פרגמטים. גם הנצחת הפליטות (ואת בטח יודעת שרק לגבי הפלסטינים גם דור שני ושלישי מוגדר משפטית כפליטות)- גם אם היא עזרה למאבק לטווח ארוך של הפלסטינים, היה לה מחיר בעיני נוראי.
 

משוש30

New member
כי לערבים היה ברור שהם אוכלים את היהודים

בלי מלח אז למה להסכים?
 
אני דובקת בעמדתי

בודאי בהסתכלות בראיה לאחור. ככה דרך אגב בדיוק מקריוס נהג (שהיה מנהיג 80% היוונים-הקפריסאים) - היה ברור לו ששיתוף מלא של הטורקים קפריסאים בשלטון הוא מופרך, היה ברור לו שבטווח הארוך היוונים קפריסאים רוצים איחוד עם יוון, אבל הוא בכל זאת חתם על הסכמי ציריך-לונדון, שבהם נקבע למשל שסגן הנשיא יהיה טורקי-קפריסאי,עם זכות וטו, שעל אף שהטורקים הם רק 20% מהאוכלוסיה הם יהיו 30% מהסקטור הציבורי ו40% מהצבא. בזמן שקפריסין קיבלה עצמאות, ניתנו לבריטניה שני בסיסים אקסטרא-טריטוריאלים על האי וכו' וכו' פגיעות בריבונות הקפריסאית ובמעמד היוונים קפרסאים. ונכון שהוא שבר את הכלים אחרי שלוש שנים, אבל עדיין קפריסין קיבלה עצמאות, קפריסין היוונית התפתחה בצורה מרשימה, והיא היום חברה באיחוד האירופאי ומדינה די משגשגת.
 
ועוד כמה דברים מעניינים מקפריסין

שדרך אגב הייתה להם את החוקה הכי מפורטת לגבי power-sharing ולכן הסיפור שלה די מדכא לגבי מי שחושב על מדינות דו-לאומיות. אמרו שהיה לה את הדגל הכי טוב בעולם, כי אף אחד לא היה מוכן להילחם עבורו. הם לא הצליחו להגיע להימנון מוסכם ולכן כל קבוצה הייתה שרה את ההמנון של טורקיה/יוון. ההסדרים בחוקה עוגנו כל כך חזק שנקבע שאסור לשנותה. כמובן שזה הוביל לגמישות אפסית - ולמצב של או המשך הקיים או שבירת הכלים. הם ניסו להקים עיריות לכל קבוצה אתנית בערים המשותפות והדבר הביא לכאוס מוניציפאלי מוחלט.
 

משוש30

New member
כי כמו שאני אומרת אי אפשר ליצור בכוח "עם"

וכרגע מתגוררים במדינת ישראל שני עמים ולא ברור איך אפשר לפתור את הבעיה הזאת. ולא, הפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה לא תפתור את הקונפליקט. השינוי יהיה בעיקר סמנטי והקונפליקטים הפנימיים ימשיכו כמובן.
 
חייבת לשים ציטוט נפלא מהספר של חיים קאופמן

Modern Hatreds: The Symbolic Politics of Ethnic War The Seven Rules of Nationalism: A Beginner's Guide to Ethnic Politics if an area was ours for 500 years and yours for 50 years, it should belong to us - you are merely occupiers if an area was yours for 500 years and ours for 50 years, it should belong to us - borders must not be changed if an area belonged to us 500 years but never since then, it should belong to us - it is the cradle of our nation if a majority of our people live there, it must belong to us - they must enjoy the right of self-determination if a minority of our people live there, it must belong to us - they must be protected against your oppression All the above rules apply to us but not to you Our dream of greatness is Historical Necessity, yours is Fascism
 
../images/Emo163.gif הציטוט הוא מהספר של סטוארט קאופמן

חיים קאופמן הוא דווקא מהתומכים המודרנים (ושקיבלו הרבה ביקורת) בחלוקה בין קבוצות אתניות גם אם פירוש הדבר העברת אוכלוסייה. ודרך אגב - זאת עוד האשמה שהופנתה כלפי ההסיטוריונים החדשים - שהם בוחנים את המדינאים של אז באמות המוסר (והידע) של היום. כלומר בקונטקסט של סוף מלחמת העולם השניה - העברת אוכלוסיות-טרנספר הייתה יותר מקובלת (היוונים והטורקים קיבלו על זה פרס נובל לשלום בשנות העשרים, אבל גם אחרי מלחמת העולם השניה זה עוד נעשה בין השאר כלפי הגרמנים בחבל הסודטים). כך ששוב יש ויכוח לגבי מידת הרצינות של תוכנית ד', אבל גם אם היא נהגתה, זה לא היה שונה במידה כזאת גדולה מהתפיסות שהיו באותה תקופה (לא הופך את זה לדבר נוח לעיכול עדיין, אבל בכל זאת קצת פרספקטיבה חשובה).
 
בגן?

גם אחרי שתיקנת כמה מהפרטים, אני עדיין חושבת שילדי גן לא צריכים ללמוד כך על הנושא (אם בכלל). צריך ללמד על השואה בהקשר רחב יותר, היסטורי. צריך לדבר עליה ועל מערכות מוסר. צריך ללמוד מה היה גם כדי לשמר את זכר הנספים וגם כדי שנוכל לשאול את עצמנו מה אנחנו עושים, היום, כדי למנוע רציחות עם וגזענות. צריך ללמוד על השואה כחלק ממורשת העם היהודי, אבל גם כחלק מהמורשת האנושית. אני לא חושבת שילד בגן מסוגל לתפוס את כל זה. אני לא יודעת אם הוא צריך. זה בסדר לרחם קצת על ילדי הגן. מחכות להם שנים רבות כדי ללמוד את כל זה ולחיות את זה.
 

מעיןבר

New member
לא מצליחה להבין את הרעיון

נשמע כמו משהו שמגיע ממישהו שלא מבין דבר בילדים
יש לי ידה אחת בגיל הגן, אוטוטו בת 5. רק בסביבות גיל 4 היא התחילה להבין את העניין הזה של מוות ולנסות להתמודד איתו (וזה קשה). זה מבלי לדבר על מה גורם למוות ועל המושג רצח. איך הילדה אמורה להתמודד עם הרעיון של השמדת עם? הרי אפילו את מראות היומיום כמו תאונות דרכים אנחנו עדיין חוסכים ממנה....
 
חברתי סיפרה לי שהיום בבוקר

שאלה אותה הילדה שלה: אמא, אם תהיה שוב שואה, לאן אנחנו נברח מכאן? הילדה בת 10. הצליח לנו העניין עם החינוך והקניה של השואה לילדים, לא?
 
מאד בעייתי בעייני

אני דווקא חושבת שיש מקום לדבר על השואה בגן הילדים, בעיקר משום שרוב הילדים חשופים לטלויזיה ולעיתונים ובוודאי שמעו על יום השואה. כמובן שלא צריך להכנס לפרטים וסיפורי זוועות (את אלה הם יישמעו עוד הרבה, וגם ככה אני לא יודעת כמה מהם אפשר בכלל להכיל), אבל כן לציין את ה"סיפור" בגדול. לכל עבודות היצירה המשונות, של הכנת הדרגשים וכו' אני חושבת שאי כלל מקום, מפני שאין להם שום ערך. מה ירויח ילד מכך שיכין דרגש שינה? האם זה ייתן לו הבנה רחבה יותר של השואה? כל עניין עבודות היצירה נראה לי קשור לניסיונות פאטתיים "לקרב" את השואה לילדים צעירים.
 

bp20

New member
לפי דעתי

צריך להתאים את נושא השואה בהדרגתיות ובהגבלה לכל קבוצת גיל ולפי היכולות שלהם לא להנחית להם " בבום" את הנושא השואה הוא נושא קשה וצריך להתאים בהרגתיות לכל קבוצת גיל לפי דעתי הסרטים בטלויזיה ביום השואה הם כבדים מידי ובעלי תמונות קשות לצפייה בגלל זה קשה לי ביום השואה לפתוח ולצפות טלויזיה אני מעדיף לשמוע רדיו. בני.
 
למעלה