פירוט לגבי עמידה בתור
האדם שהתרשם מאי כיבוד התור מסייג את דבריו לתורים שבהם המיקום נקבע על פי יחסי העמידה אחד אחרי השני ולא מדובר בתורים שבהם לוקחים מספר והמיקום הוא על פי הצג בו מופיע המספר.
הטענה היא שיש הבדל בין תורים בישראל לתורים בחו"ל. התורים בחו,ל מסודריםן היטב כך שניתן לדעת בבירור מי אחרי מי. לעומת, זאת התורים בישראל מקבלים צורות גיאומטריות מוזרות מעין אליפסה כך שלא ברור מי אחרי מי.
צורה זו של עמידה בתור יוצרת אי וודאות לגבי המיקום. את אי הוודאות הזאת בני אדם מנצלים ע"י כך שהם פשוט נעמדים במקום נוח להם ולא שואלים מי אחרון.
לדעתו התופעה הזאת קורית כל פעם ואפילו לא כמעט כל פעם אבל לצורך הזהירות מפני הכללה גורפות הוא אומר "כמעט כל פעם"
לדעתו מדובר ברושם ולא בעובדה פשוטה מפני שלדעתו הרבה ישראלים לא רואים בתופעה הזאת בכלל בעיה מפני שהם התרגלו לסוג כזה של תור ולכן כאשר אדם, פשוט נעמד במקום כלשהו בבלגן הזה הם לא מסווגים את זה כגניבת תור ולכן לא פלא שהם לא מבינים על מה מדברים כאשר אומרים שבישראל גונבים תורים ולא מנומסים. זה עניין של רושם ופרשנות כי בני אדם לא יודעים לזהות מצבים שבהם גונבים להם את התור כי נורמת הנימוס שלהם מלכתחילה שגויה. הם שופטים בעיניים של ישראלים ולכן לא פלא שבעיניהם אין בעיה של נימוס.
לגבי השירות הציבורי יש הבדל אחד שייתכן וישראלים ימצאו בו יתרון. השירות הציבורי בישראל הוא פחות פורמאלי, יותר מה שנקרא סחבקי. השירות הציבורי בחו"ל יותר פורמאלי. ייתכן וישראלים יראו בזה יתרון לישראל, אבל מי שאוהב פורמאליות ולא רוצה שהפקיד יהיה סחבק איתו אלא רוצה שישרת אותו בהגינות, יראה בזה חיסרון בשירות הציבורי הישראלי.
אבל עדיין הטענה היא שיש הבדלי שמיים וארץ בין השירות הציבורי בישראל לחו"ל מבחינת הנימוס והכבוד לאזרח. הנה עוד התרשמות חולקת. אותו אדם אמנם הוא אישית לא התגורר בקליפורניה, אבל יש לו חברים בקליפורניה והוא שומע מהם שאין מה להשוות את השירות הציבורי בישראל לקליפורניה לטובת קליפורניה כמובן.
יש לנו סיטואציה של רשומון.