אויש, באמת, כמה צביעות
האיש הזה שאת מתארת אותו בתור אומלל מסכן שאכלו לו, שתו לו, קלקלו, עשו לו פויה - אכן הרס לילדים שלו את התא המשפחתי, ביחד עם האמא שלהם ובשיתוף פעולה נלהב שלך. מאוד יתכן שזה קרה לפני שאת נכנסת לתמונה ואת רק היית הטריגר. אבל כן, בכך שהוא לא מצא לנכון לפתור את הבעיות עם האישה שהוא התחייב כלפיה הוא הרס לילדיו את המסגרת הבטוחה בה הם היו אמורים לגדול. לכל הפחות הוא היה צריך לסיים את הקשר בצורה מכובדת במקום לברוח מאישה א' לאישה ב' ואז להתפלא שאין סוף טוב לסיפור. אז כן, הוא לא בדיוק אב השנה. הכי מגוחך זו השנאה הזו שאת מבטאת כלפי הילדים שהם חסרי הישע והמסכנים היחידים בסיפור, הם אלה שאין להם שום יכולת להשפיע על גורלם, בניגוד אלייך. הם לא אשמים בהשתלשלות העניינים המכוערת בניגוד לשלושת המבוגרים בסיפור שכל אחד מהם לקח חלק פעיל בגועל נפש שאת מתארת - וכן גם את לא נקייה. והם הקורבנות האמיתיים פה ולא את את תחסכי את הרחמים העצמיים.