יעוץ פילוסופי בלתי אפשרי.

[מולוקו]

לא מתהווה, לא שלמה , אין לה ריבוי.

אחת היא האמת. אחת היא לאדם ולחיה ? אחת היא ליקום ולנפש ? אחת החלה על היש בהווה הצרוף ?

 

[sparkls]

האמת מוחלטת, שכן אם היא תשתנה

לגבי אדם, חיה, יקום וכל פרט אחר, הרי שאינה אמת לאמיתה. הרמב"ם מכנה את האמת "הנמצאות שאינן משתנות", לכן הדרך אל "ידיעתה" מחייבת את תודעתנו להתנקות מכל מה שיש לנו ב"הכרה" הטבעית, כאלמנטים נפרדים; יקום, נפש, הווה, עתיד, חיה, וכיוצא "יש" באלו.

 

[מולוקו]

האמת : בלתי נעדרת, בלתי נפסדת.

הווה, חלה על היש. לא שלמה ואין לה ריבוי או חלקים. טוטאלית. לחשוב על האמת כהווה זה לחשוב על משהו אל זמני. הדרך אל ידיעתה מחייבת את תודעתינו להתנקות... לפי דבריך. שאלה: היוכל אדם זמני ליצור אידאה אלזמנית ?

 

[sparkls]

האדם יוכל ליצור אידאה אל זמנית

באמצעות שכלו ולא באמצעות גופו הזמני.

 

[מולוקו]

מהיכן הראייה כי השכל הוא אלזמני

אם הוכח באופן אוודנטי כי הכל כלה ?

 

[sparkls]

את "שמונה פרקים" בחר הרמב"ם

לפתוח במשפט שמשמעותו עקרונית ומהפכנית מאוד; "דע שנפש האדם אחת, ויש לה פעולות רבות חלוקות... שחלקי הנפש הם חמישה: הזן - והוא נקרא צומח; והמרגיש, והמדמה, והמתעורר, והשכלי" להלן תקציר הדברים מתוך "שיחות על שמונה פרקים" / פרופ' ישעיהו ליבוביץ; הזן-הצומח; יכולת העיכול, ההולדה וכו' (משותף לצומח, חי ואדם) המרגיש-חושים (משותף לחי ולאדם) המדמה-דמיון וזיכרון, "... יכור רישומי המוחשים אחר העלמם מקרבת החושים אשר השיגום, וירכיב קצתם אל קצתם ויפריד קצתם מקצתם", הרמב"ם טוען כאן שהדמיון הוא פונקציה ביולוגית הנמצאת באדם ושום דבר שהאדם לא קלט בחושיו לא יוכל להופיע בדמיונו, לדוגמא: "סוס ירוק" הכרתי סוס וגם ירוק והדמיון הרכיב קצתם לקצתם, יצא סוס ירוק. (קיים באדם וכנראה גם בבע"ח) המתעורר-הרצון (קיים רק באדם) השכלי-נחלק ל"מעשי" ו"עיוני" (קיים רק באדם, כל שאר הכוחות הם רק הכנה ומקבלים "צורת" אדם רק אם האדם מימש את הכוח השכלי) מעשי- לימודי מקצוע, שיקולי דעת וכו', ועיוני-"... אשר בו ידע האדם הנמצאות שינן משתנות... והן אשר יקראו "חכמות" סתם". באמצעות השכל העיוני האדם יכול לתפוס את האמת, לברור רק את מה שלעולם לא יכול להשתנות, דוגמא לכיוון הזה היא נצחיות הביטוי: 4=2+2

 

[מולוקו]

אתה טוען מתוך הטענה, וזו פרודיה.

אתה טוען לאל זמניות מתוך הזמניות של האדם. ולכן לא הוכח דבר.

 

[sparkls]

המדמה הוא הכוח המאפשר לאדם

לקלוט תמונות, לפענח "צורות", אך כדי שנוכל לקלוט תמונות "אמת" "מראות אלוהים" אנחנו צריכים להשליט את השכל על המדמה וזאת באמצעות הרצון.

 

[מולוקו]

האם הכוח המדמה מעל השכל ?

או שהוא בבחינת מושכל ?

 

[sparkls]

כח המדמה הוא כח ביולוגי הטבוע

באדם ובאופן טבעי האדם משתמש בו ככלי להבנת המציאות. אך מרגע שהוא נעשה מושכל, עבודתינו היא להצליח להשליט עליו את השכל. שיאה של פעולה זו מתבטאת בנבואה, המשתמשת במדמה רק לצורך המחשה, אך התוכן המתקבל טהור. זה חידוש שהוסיף הרמב"ם על רבו "סוקרטס" שלא הבדיל בין "מדמה" ל"שכלי".

 

[sparkls]

תיקון טעות: על רבו אריסטו

 

[מולוקו]

טוב שתיקנת, למרות שאפלטון אף

היא תורם לאריסטו.

 

[מולוקו]

אז השכל מעל הכל ?

צריך ליישב את זה.

 

[sparkls]

הכל בשכל.

 

[מולוקו]

ומה בדבר החושים ?

 

[sparkls]

נקודה מעניינת, החושים הם היפוך

המדמה, הם קולטים רק את המוחש (חוש) ומעדכנים את המוח בתמונת המציאות שהם קולטים, אך כיון שחושינו שונים מחושי בע"ח למשל, או בין אדם לאדם, מובן שאי אפשר לסמוך עליהם כנותני תמונת "אמת", לכן ב"נבואה" החושים מושבתים והיא נמסרת בחלום. גדולתו של משה רבינו שהיה גדול הנביאים היא שהיה יכול לחיות בשתי הסיטואציות בו זמנית; מציאות טבעית ונבואה.

 

[מולוקו]

וכיצד נוכל לבטוח בחלום,

הרי כבר נאמר שחלומות שווא ידברו ?

 

[sparkls]

חוית החלום הנבואי שונה מחלומות השוא

בספר מורה נבוכים יש פרקים רבים המרחיבים בעניין הנבואה. אך כיון שהמדמה כשלעצמו איננו מסוגל להמציא דבר אלא רק לחבר קצתם אל קצתם, פעולות הנעשות לצורך ניקוי המוח, הרי שהחלום הנבואי מעביר מסרי אמת, שלא נתקלת בהם בעבר או יזמת אותם.

 

[מולוקו]

מדבריך יוצא, שחלק מן החלומות שווא

וחלקם אמת, אז כיצד נבדיל בינהם ?

 

[sparkls]

חלק בלתי נפרד מחלום האמת

היא הידיעה שהחלום "אמיתי".