יעוץ פילוסופי בלתי אפשרי.

[מולוקו]

אזי ידיעת השקר אפשרית.

וזה מה שעמד למבחן.

 

[sparkls]

אך לפני שאנו "יודעים" את האמת

(שכמובן אין לגביה משמעות של "טוב" ו"רע") אין לנו כלים להבין את משמעות ה"שקר"

 

[מולוקו]

האם לדעת דבר מה אני צריך לדעת

את היפוכו. שאלה - היתהווה דבר מהיפוכו ?

 

[sparkls]

אם אינדוידואלית ידיעת ההיפוך מבהירה

במוחך את הנלמד, תוכל להשתמש בשיטה זו. אך העיקר הוא לאחד את מה שנדמה כסתירה.

 

[מולוקו]

אשאל בשנית,

היתהווה דבר מניגודו בניגוד לעצמו ?

 

[sparkls]

הידיעה מבררת גם את המושג ניגוד

הכל קיים ב"אחד"

 

[מולוקו]

האם זה דומה לאחד של פרמנידס ?

עליו אתה מדבר.

 

[sparkls]

עיינתי בדבר. אמנם פרמינדס

כולל ב"יש את העדר ה"יש", אך עדיין מתייחס אל ה"יש" בלבד, מעין פעולת מדמה משוכללת; ציטוט: "לפיכך הממשות, "זה אשר ישנו", חייבת להיות יחידה, אחידה, בלתי-מתחלקת, נצחית וחסרת תנועה. ... כסופית בחלל, כ"גוש מעוגל היטב". ב"מורה נבוכים" חלק שלישי, פרקים ט' י' מסביר הרמב"ם את השגתו על תפיסת ה"מתכלמין", הדומה לתפיסת פרמינדס. להלן ציטוט מהמקור: "... אלו ה"מתכלמין " כפי שהודעתיך אינם מדמים העדר כי אם ההעדר המוחלט, אבל העדר התכונות כולם אינם חושבים אותם העדר, אלא חושבים שכל העדר ותכונה דינם כדין שני נגדיים, כמו הסימאון והראות, והמות והחיים, והרי הם לדעתם בדרגת החום והקור..." "...ולפיכך כל זמן שחשב שכלנו להשיג את האלוה ... ימצא המסך הגדול חוצץ בינו לבין ההוא, ועל זה הוא הרמז בכל ספרי הנביאים שאנו מוסתרים בה' והוא נסתר ממנו בעב או בחושך או בערפל או בענן וכיוצא ברמז זה, כי אנו קצרי יכולת להשיגו מחמת החומר..."

 

[מולוקו]

חילול השם.

את פרמנידס צריך ללמוד כהלכה. העדר היש ? מה זה ? חלילה לך לחשוב כך.

 

[sparkls]

התואיל לבנות עבורי את גשרו של

פרמנידס (בהתמקדות על ה"אחד"). [העדר ה"יש", דוגמא: הפסקת פעילות השמש, תגרום לחושך, אך ה"חושך" הוא יצירה בפני עצמה ואינו נובע מפעולת השבתת השמש, כל העדר "יש" הוא בריאה בפני עצמה.]

 

[מולוקו]

אצל פרמנידס קיים היש בלבד,

על האין אסור לחשוב. עניין האחד זקוק לטעינה מדוקדקת יותר. באוניברסיטה עשיתי עבודה עליו אם תרצי ארחיב.

 

[sparkls]

אמנם אין ספק שחשיבה תפריע

לתפיסת ה"אין" כיון שחשיבה היא תהליך התלוי בזמן, וחלה רק על "יש". את ה"אין" ניתן לקלוט רק באמצעות השכל העיוני. אודה להרחבה על ה"אחד" של פרמנידס, מהו "אחד" ב"יש"?

 

[מולוקו]

אוי ווי איזמיר !!! גוועלד !!!

זמן ? אצל פרמנידס. מהו האחד ביש ? וואס איז דאס ? האחד הוא טוטאלי, לא שלם. אין לו ריבוי ולא חלקים, אינו נתון בזמן. אינו מתהווה, רק הווה צרוף וטהור.

 

[sparkls]

מהו ה"יש" אצל פרמנידס?

ואם אפשר להרחיב על הביטוי "הווה צרוף וטהור"

 

[מולוקו]

פרמנידס היה בעצם אבי הפילוסופיה.

הוא מופיע בכתבי אפלטון כפרמנידס אבינו. פרמנידס לא השאיר הרבה מלבד חיבור יחיד שיר דידאקטי בהקסאמטרים. תורתו מוצגת כהתגלות , הוא מתאר בשירתו את דרכו מן החושך אל האור. ואת קבלת הפנים אשר הוא זוכה לה בידי אלה בלתי מזוהה. שמגלה לו את האמת. את דבריה היא פותחת במילים הללו - "בוא אפוא, אני אגיד ,ואתה שמור את דברי מששמעתו, מהן דרכי החקר היחידות להכרה: האחת שהוה ואי אפשר לא להיות, האחרת שאיננו וחיוב הוא לא להיות... כפי שאת רואה דרך יחידה היא להכרה הוא ההוה ומה שאינו חיוב שלא נחשוב עליו אפילו. פרמינדס לא מתעסק באין כי הוא פשוט לא קיים בעבורו.בכרך השלישי של כתבי אפלטון יש דיאלוג בשם פרמנידס. שם אנטיפון מעלה בפני אורחיו שיחה ששמע בין סוקרטס, פרמנידס וזיינון, מאהבו תלמידו. תקצר היריעה לדבר על האונטולוגיה של פרמנידס. אפשר עוד להאדיר ולהרחיב. הווה טהור הוא מושאו הטוטאלי, אינו מתהווה אינו משתנה. אינו תלוי בזמן. הידיעה חלה על היש בהווה הטהור.

 

[sparkls]

נהניתי לקרוא את התקציר. תודה.

לדעתי, האלה איננה מצביעה על דרך אחת ויחידה להכרה, אלא על שתי דרכים בהן, בלבד, אפשר להגיע להכרת המציאות; היא מדברת בלשון רבים: "מהן דרכי החקר היחידות להכרה" 1. האחת היא שהוה ואי אפשר לא להיות 2. האחרת, שאיננו וחיוב הוא לא להיות היא מציעה לבחור נקודת מבט אחת מהשתיים ולראות הכל דרכה; או הכל "יש" או הכל "אין". נקודת ההסתכלות על הכל כ"יש" איננה מובנת לי, אם הכל בתודעה, מנין לנו ממשות ה"יש"?

 

[מולוקו]

...איננו וחיוב הוא לא להיות - האין.

המשמעות של הווה בשיר קשורה לאמת. שאר המשמעויות משניות. יש כאן חוסר הבחנה בין מהות לקיום וזה מקרב את המטפיסיקה לעניין שגם שם אין הפרדה בין מהות וקיום. מתכוון לכך שאין הפרדה בן היותו של דבר לבין היותו למשהו מסויים. תואם את המטפיסיקה היוונית. מבחינה פילולוגית חוסר ההבחנה בין המשמעויות השונות של ההווה מצריכות דיון מעמיק יותר, אולם כפי שאמרתי צריך להבין את המטפיסיקה של היוונים שהייתה בנויה כך. אגב, אין בחירה בין ההתבוננות אלא הפרדה וזיהוי.

 

[sparkls]

אי ההבחנה שבין מהות וקיום

נדונה לעיל בפרק "החיים יפים" משנה "תמימות".

 

[מולוקו]

את חייבת לצאת מתוך המילים

אל תוך הדרך. את מזכירה לי נהגת שיושבת במכונית חונה וחושבת שהיא נוסעת בדרכים.

 

[sparkls]

מה שרואים מכאן, לא רואים משם.

בדומה למטוס-שאם נביט עליו מהקרקע יראה לנו שהוא לא זז. השינוי הרוחני המתחולל באדם, הוא פנימי. חיצונית יכול להיראות שהוא "לא מתקדם" אך לא כל מה ש"נראה" הוא אכן נכון. אם נדמה את סיפור חיינו לנסיעה במכונית, הרי שאנו מתנהלים בתנאים נתונים, שאין לנו שליטה עליהם; איננו יכולים לבחור את ה"מסלול", או את ה"מכונית" ואפילו לא בחרנו בתפקיד ה"נהג", כל שנותר לנו הוא לנסות להבין את ההקשרים בתוכם אנו נתונים-פועלים.