יעוץ פילוסופי בלתי אפשרי.

[מולוקו]

נעיין בדבר.

מדבריך יוצא שהאדם הבן חורין לא מציית לחוקים, במקרה דנן לאמת. היש בעולם רצון חופשי ?

 

[sparkls]

"בחירה חופשית" מתבצעת באמצעות

הרצון. פוטנציאל השכל קיים באדם ככח (לא אצל כולם במידה שווה, ואכן לא כולם יכולים להגיע לדרגת נבואה) והוא יכול "לבחור" האם להוציאו אל הפועל, פעולת בחירה זו נעשית באמצעות הרצון. כשאדם מגיע ל"ידיעת ה'"/"ידיעת האמת" הוא תופס את מהות ה"ידיעה" עצמה, זו שהולידה את כל ה"נמצאות המשתנות" ואת "חוקיהם", ואז הוא גם יכול להבין מהותו של "רצון". (ידיעה חלקית, התלויה ברצף מחשבות היא "הכרה").

 

[מולוקו]

האם בחירתו של האדם, היא חופשית.

יש האומרים כי בחירתו של האדם מונעת על ידי גורמים נוספים מלבד רצונו. אשאל שאלה: חמור המגיע לצומת שבה מימין ומשמאל ערימת שחת באותו מרחק ובאותו משקל. החמור מורעב לא אכל שלושה ימים. לאן יפנה ?

 

[sparkls]

בחירתו של האדם היא הפעלת הרצון

על השכל. הרצון מחליט להפעיל את השכל. אין דין אדם כדין חמור, כיון שלחמור אין רצון (אלא אינסטינקטים מולדים) ואין שכל.

 

[מולוקו]

או שמה השכל מפעיל את הרצון ?

דין חמור אינו כאדם אבל מקרה חמורו של ברודיאן מובא כדוגמא לבחירה החופשית. מה יעשה החמור ? לא ענית.

 

[sparkls]

מהותו של הרצון מתבררת עם

ה"ידיעה". כדי שהשכל יפעיל את הרצון צריך "לדעת" שאין דבר שאני "לא יודע". בדרך אל הידיעה נותר לנו לדעת ש"איננו יודעים" ועם רצון אקטיבי לברר לעצמנו מהו השכל. שאלתי לברודיאן; האם חמורו היה מוכן לותר מרצונו על תבן שלא שייך לו.

 

[מולוקו]

וכיצד מושגת הידיעה ?

הרי לפי מה שאתה אומר, צריך להיות בעל ידיעה. אגב, החמור מת מרעב הוא לא יוותר על כלום. הוא פשוט רוצה לאכול.

 

[sparkls]

כשהאדם מבין בשכלו שקיימת ידיעה

והוא מעוניין להשיגה, עליו "לבחור" להפעיל את רצונו בכל פעולותיו (הנובעות מהחלקים השונים בנפשו) "לצד תכלית אחת" והיא השגת הידיעה. כגון; הזן - לאכול בריא כי הנפש "אחת" ושלמות הגוף נחוצה לשלמות ה"שכל", המרגיש - ללמוד לפענח את האמת מאחורי התמונות שהחושים מראים לנו, לחקור אותם ולהבין את סיבותיהם, המדמה - ללמוד לעבוד איתו באופן מבוקר, המתעורר - מוקדש לתכלית הידיעה והשכלי - מתעמק בחקירת ה"נמצאות שאינן משתנות". אם החמור היה מסוגל לשלוט ב"רצונותיו" ולכוון אותן לתכלית שבחר (מת מרעב? לך תטעם משהו, קודם כל), אזי יש משמעות ל"בחירתו" ולא היינו מגזימים אילו היינו עורכים לרמב"ם היכרות איתו. אך אם אינסטינקט ה"זן" מפעיל אותו הרי הוא פשוט חמור, ובמקרה זה, תנוח דעתך, יבוא חמור אחר.

 

[מולוקו]

אם אדם מבין בשכלו שקיימת ידיעה

הרי הוא בבחינת בעל ידיעה. אז לשם מה לחפש ידיעה, אם הוא כבר יודע ? ואם התכלית היא השגת הידיעה,כיצד יודע הוא את התכלית לפני הידיעה. שהרי לפניה הוא בבחינת לא יודע. ומכאן יוצא שאינו יודע גם את התכלית. יפים דבריך בחקירתך אולם אנו נשארים בלא הבנה כיצד אפשר לדעת ללא ידיעה, ומדוע לחפש ידיעה אם אדם יודע ? בעניין החמור, ננסה לדון קצת. אם יפנה החמור שמאל מבחינה לוגית זהו כשל. מדוע שלא יפנה באותה מידה לימין ?

 

[sparkls]

ידיעתו היא ש"איננו יודע" וכדי לדעת

עליו לשים את הידיעה כתכלית חייו, איש אמת יסמוך על שיקול דעתו רק כשהוא "יודע" שהוא "יודע", לא נותרת איפה אפשרות אחרת מלבד החתירה לידיעה. מטרת ה"שכר ועונש" המקורית היא כדי ש"מתוך שלא לשמה יבוא לשמה", אדם יתחיל ללמוד, יקלוט את העקרון וימשיך מרצונו "לדעת". כיון שלחמור אין שכל, אין לגביו "כשל לוגי" ואת היכולת השכלית הזאת על האדם לנצל, שאם לא כן אין הבדל בין אדם לבהמה, ואפשר שהבהמה עדיפה על האדם כשהיא מקיימת את כוחותיה.

 

[מולוקו]

אני יודע שאינני יודע דבר...

או אני יודע שאינני יודע, זו בהחלט ההתחלה. וזה היה המוטו של המרטיר של הפילוסופיה. ובכל זאת זה אירוני כי הרי מי שיודע אינו יכול להיות לא יודע בעת ובעונה. הלוגיקה היא לא לחמור, אלא לאדם. על פי שפינוזה העולם מחוייב למציאות ,אבל הוא גם לוגי. המציאות לגבי החמור שהוא רעב, אבל מה הלוגיקה ?

 

[sparkls]

בשל אירוניה זו מתאפשרת לאדם

בחירה חופשית, רק בעניין זה. הוא יכול "לדעת שאיננו יודע" ולהתעלם מכך. הידיעה מבררת למה העולם מחויב למציאות (ואפילו איך אפשר לבטל את זה ולמה זה בכל זאת ממשיך...). ה"חמור" נוהג כפי שנפשו ה"חמורית" מתוכנתת ורק "ידיעה" תוכל להסבירו לנפש "אנושית".

 

[מולוקו]

נותרה שאלה פתוחה.

כיצד מתבררת הידיעה מתוך חוסר הידיעה ?

 

[sparkls]

מכיון שה"ידיעה" שיכת ל"אין" קשה

להצביע על דרך ההתבררות, דרך ה"אמונה" מזמנת לאדם ה"בוחר" צירופי מקרים טקסטים ודברים ש"מגיעים" אליו ממש כדי להסביר לו. המאמץ הוא בעיקר לשמור על הכיוון הנכון בחשיבה. מ"השגחה כללית", כעוד פרט ב"מין" האנושי אתה עובר ל"השגחה פרטית" ממש תכנית לימודים אישית ואין "ידיעת אדם אחד כ"ידיעתו" של אחר. כשאתה יודע אתה חלק מ"ההשגחה".

 

[מולוקו]

את סוברת מין האין.

וכך אין ידיעה. ידיעה חלה על היש בהווה הטהור.

 

[sparkls]

השכל העיוני מאפשר לנו לקלוט

את האמת כשאנו ניצבים בפניה, מתוך חקירת המציאות וחידוד השכל יתבררו לנו דברים שנדע שהם שייכים להכל, לאמת.

 

[מולוקו]

אסנציאליזם.

יש להבדיל בין חקירת המציאות לבין התוצא שלה כפי שאת מרמזת. חקירת המציאות לא תניב הכרח תבואה. ואנו לא נדע לעולם מה שייך למה. תיאורית נוסחאת הכל נפלה וכשלה כי הטבע לא צפוי. מהו חידוד שכל ?

 

[sparkls]

ה"יודע" מסוגל לשנות את הטבע

הלא צפוי-הנמצאות המשתנות, וזאת בשל הסתכלות אמפירית-חיצונית על ה"מציאות". אדם חוקר באמצעות שכלו וככל ששכלו מתורגל בהסתכלות מעמיקה יותר כך תהינה גם התוצאות.

 

[מולוקו]

נעיין בדבר.

היודע מסוגל לשנות את הטבע - מהי ידיעה, ומיהו היודע ? אדם החוקר באמצעות שכלו , יהיה שכלו מחודד מעצם התירגול ? בטח נסית פעם לחדד עיפרון שקו העופרת שלו היה נשבר ברגע הקריטי. הרי לפי דבריך העיפרון היה צריך להיות מחודד יותר כשמחדדים אותו. אבל הוא נשבר ככל שמחדדים אותו. איך את מסבירה את זה ?

 

[sparkls]

תכלית האדם "לדעת"

באמצעות הכוח השכלי העיוני מסוגל האדם להשיג את האמת בפועל. עלינו לפתח כישורים לחשיבה בהירה וחדה (המכוונת ל"אחד") כדי שנוכל להשיג באמצעותם את הידיעה. אם תכליתנו בחידוד העיפרון היתה ה"חידוד" כשלעצמו, אזי השגנו את מבוקשנו.