יעוץ פילוסופי בלתי אפשרי.

מולוקו

New member
כופר ברישא שלך.

תכלית האדם אינה יכולה להיות הידיעה. האדם אינו מסוגל להגיע לאמת כי הוא מוגבל בזמן ואין לו ידיעה. ומה זה לפתח כישורים ? כיצד עושים את זה ? הראי דוגמא : איך הגעת אל הידיעה.
 

sparkls

New member
נולדנו לתוך טבע, למדנו להכיר

את הסביבה מפורטת לפרטיה; צורות, מילים, רעיונות, פרצופים וכו'. כל פירורי המציאות האלה כשהם כלולים ב"אחד", אין ביניהם "גבולות", הכל "אחד". ה"ידיעה" היא הכרת ה"אחד", הכל מסתדר; אין סתירות, אין גבולות, אין שאלות. ה"ידיעה" היא ידיעת הכל יחד כ"אחד", בו זמנית, ואינה כרוכה בזמן כתהליך למידה. פיתוח כישורים; פיתוח הסתכלות מבחוץ על המציאות, העמקה בספרי מקור והבנת ה"סודות" הרמוזים בהם, וחשוב - יישום הנלמד בחיי היומיום.
 

מולוקו

New member
החיים יפים.

אם נתמזל מזלנו ונולדנו לתוך הטבע הרי מן הסתם למדנו להכיר את הסביבה והסביבה אותנו. מכאן יוצא שיש בידינו ידיעה והיא הכרת האחד שכולל הכל. אי לכך ובהתאם לזאת הכל יוצא מובן ומסודר, אין סתירה. אם החיים הם כל כך פשוטים, אז למה האנשים כל הזמן מסתבכים? את מזכירה לי את נוסחאת הכל של העולם, לאחרונה הודיע הוקינג כי טעה ואי אפשר לצפות את היקום, אבל אני עומד להודיע לו על טעותו, כיוון שלא קרא את מאמרך. הגידי לי יקירתי, מהי תמימות ?
 

sparkls

New member
האמת תמימה.

הרוצה לדעת באמת ובתמים, ירגיש "התפתחות" ולא "הסתבכות".
 

מולוקו

New member
אלו מילים פשטניות שלא מצביעות על

דרך, מילים שלא אומרות כלום, סליחה.
 

sparkls

New member
בדרכי אל הידיעה, בחרתי לאמץ את

שיטתו של הרמב"ם, ש"שויון נפש" מוחלט, מוביל אל ידיעה. כדי להצליח להתחבר ל"אין", ל"נמצאות שאינן משתנות" עלינו להביא את הנפש למצב שבו לא תרצה בשינוי. "אי תנועה" זה הוא חיבור להווה הטהור, וכפי שציינת, שם חלה הידיעה. לכל אדם נטיות טבעיות (אינדוידואליות) המושכות את נפשו "לרצות" יותר/פחות. להיות ב"תנועה" להגשמת אותו רצון. [לדוגמא, היחס הרצוי למשאבים גשמיים; קורקטיות. הקיצונויות: פזרנות וקמצנות. ה"פזרן" מתלהט כשבידיו "משאבים לבזבוז" וה"קמצן" מתקומם כשיש צורך בהוצאה, בשני המקרים משהו בנפש "נע" בשל הנסיבות]. כדי להרגיע את הנפש, יש להתחיל תהליך שבסופו "נרצה" "לא לרצות". כשאנו מבחינים ב"תנועה" בנפש, עלינו לזהות את מקורה ולתרגל את הקיצונות השניה, על מנת להגיע לשוויון, ושם להשאר. תהליך זה מאחד בתודעתנו את ה"רצוי" עם ה"מצוי", עד שאיננו "רוצים"/"מצויים" בתנועה כלל ומתוך החיבור המוחלט להווה, אנו "יודעים".
 

מולוקו

New member
נעיין בדבר.

מהו שיוויון מוחלט ? הביטי את לא יכולה להניח מילה בפיתחינו שהמשמעות שלה עמוקה, ולדלג הלאה כאילו כלום. זה הזניית המילה. לכן יש צורך להבין את מהות שתי המילים הללו - מה המשמעות של "שיוויון נפש"? אין = נמצאות שאינם משתנות ? את סוברת מן האין באונטולוגיה של מושגי הרמב"ם ? עוד נקודה, האם אי תנועה זה חיבור להווה המנביע ידיעה ? חלילה לך אפילו לחשוב כך. זו סיטואציה אבל לא ידיעה. מכאן הדרך לידיעה ארוכה מאוד. לכן אם האדם ירסן את עצמו כדי להגיע לשיוויון הרי הוא מגיע רק לסיטואציה ולעמדה ממנה אפשר לכוון לידיעה, זהו המשחק המקדים. זו לא ידיעה. הדרך עוד ארוכה.
 

aviah

New member
אני מניח את המבוקש

איך אתה יודע שאין אמת סובייקטיבית, לא כל שכן אוביקטיבית?
 

aviah

New member
אם אתה טוען שלא ניתן לדעת דבר

אז אתה לא יכול לדעת גם שאינך יודע ולכן, בעצם, אינך יכול לדון עם מי שהולך לייעוץ פילוסופי או מי שנותן ייעוץ כזה. ברור שהיועץ והמתייעץ מניחים שידיעה קיימת ואפשרית. אבל, האם אתה מוכן לדון איתם על בסיס ההנחה הזו?
 

מולוקו

New member
מהי ידיעה ?

אם ההנחה שלך נכונה, אזי יש בידם ידיעה. ואם כך הדבר, איזו ידיעה הם יודעים ?
 

aviah

New member
הוצאת עצמך מהדיון...

...כשטענת שידיעה אינה אפשרית כלל.
 

aviah

New member
בוודאי

אבל אני עונה רק למי שלא טוען שהוא יודע שידיעה אינה קיימת.
 

sparkls

New member
ידיעה היא השגת האמת. מה שאנחנו

נוהגים לכנות "ידיעה" היא רק "הכרה". ההבדל נעוץ בשוני המהותי שבין "פועל" ל"פעול".
 
למעלה