א-גיטע ווך
כתבת: "הרצון לעשות או הרצון שלא לעשות הינם - מבחינת ליבוביץ - פעולה פרימארית, היינו פעולה ללא סיבה וללא הנמקה", מה שנכון, וסיימת במשפט: "כלומר פעולה שאיננה עוברת כלל דרך מערכת "הבחירה החופשית"", מסקנה שגויה מאוד מאוד.
מערכת "הבחירה החופשית" היא היא מערכת הרצון - כלומר רצוני בכך ולא באחר. ומכאן משמע: כי בחירה חופשית מתאפשרת דווקא דרך העובדה שמדובר על רצון שלא ניתן להנמקה.
"ובמקום אחר הוא קובע שאלהים "כפוף" ( אולי לא במילה זו ) לחוקי הלוגיקה או המתמטיקה.." ריבונו של עולם, מאיין ההבל הזה???
ולסיום והוא העיקר (שכן נראה לי שהכרת את היהדות דרך לייבוביץ) כתבת: ""וּבָחַרְתָּ בַּחַיִּים" מנומק ב "לְמַעַן תִּחְיֶה אַתָּה וְזַרְעֶךָ. לְאַהֲבָה אֶת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ לִשְׁמֹעַ בְּקֹלוֹ וּלְדָבְקָה בוֹ כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְאֹרֶךְ יָמֶיךָ לָשֶׁבֶת עַל הָאֲדָמָה אֲשֶׁר נִשְׁבַּע יְהוָה לַאֲבֹתֶיךָ לְאַבְרָהָם לְיִצְחָק וּלְיַעֲקֹב לָתֵת לָהֶם. " כלומר כל מה שליבוביץ מלמדנו שלא". וכאן אני מוסיף: כלומר כל מה שמרבית התנאים, האמוראים, רס"ג, רש"י, הרמב"ם, הרמב"ם (ואפילו הפלגיאט שלו רבנו בחיי) ר' חסדאי קרשקש, ספורנו, אברבאנל, המש"ך חכמה, לוינס, סולבייצ'יק ולייבוביץ, ולמעשה ניתן לומר, שאין הוגה חשוב וחושב שחשב אחרת.
היה אחד "אחר" שחשב אחרת, ועליו נאמר "כל באיה לא ישובון", ובעקבותיו נפסק להלכה ולמעשה: "האומר על קן ציפור יגיעו רחמיך, משתקין אותו".
ואתן לך ציטוט דווקא מריה"ל בכוזרי, ולא לחינם, שכן הגותו, אין צורך לומר רחוקה מאוד מאוד מההרציונלית הימי ביניימית של תקופתו: "כבר אמרתי לך (למלך כוזר א.א) כי אין כל יחס בין שכלנו לעניין ה-לוהי, וראוי הדבר כי לא נשתדל כלל למצוא סבה לנשגבות האלה ולכל בדומה להן, ואולם אחר בקשת הסליחה מאת ה-לוה ומתוך הימנעות מהכרעה, אני אומר: יתכן כי הצרעת והזיבות תלויות בטומאת המת..."
