ישראל עמדה מול סכנת-קיום לראשונה מאז מלחמת 48

[kaner91]

מה זה מדינת היהדות?

 

[אשר אטדגי]

מדינה שחוקיה הם חוקי ההלכה

ובמסגרתה קיימת חתירה, מדובה באמצעים ממלכתיים, להגשמת ערך עבודת האדם לפני אלוהיו.

 

[kaner91]

אני מאוד מקווה

שמפלצת כזאת לא תקום.

 

[aln77]

שונה בזיקה שלה

בעיקר נטולת מושגי קש מערביים שאינם הולמים את מציאות חיינו

 

[kaner91]

גם דמוקרטיות

לא ליברליות (כלומר דמוקרטיות שמנגנוני האיזון שלהן חלשים ומאפשרים פגיעה מסויימת בזכויות אדם) הם דבר חדש במזרח התיכון, האביב הערבי הוא בדיוק תחילת הפנמה של צורות ממשל מעין אלו.

אגב, במדינות כאלו עדיף לא להיוולד למיעוט בטעות.

 

[אשר אטדגי]

אתה מדבר על שינויים פולקלוריסטיים

ואני נוטה להסכים לדבריך. ונוטה להסכים לדבריו של קנר, שהם מינוריים, ואינם מהותיים.

 

[aln77]

שבת איננה פולקלור

אנגליה הייתה דמוקרטית בתחילת המאה ה 20 אולם מאוד לא ליברלית

 

[אשר אטדגי]

ומה לשבת באוהלי ישמעאל?

 

[אשר אטדגי]

ואתה מזדהה עם הכתוב..?

 

[צבי הרצוג]

למה אתה שואל?

אבל אם אתה באמת מתעניין, אז ראה את הפיסקה הראשונה שבהודעתי ההיא.

 

[אשר אטדגי]

מכיוון שהבאת אותו כלשונו, ולא יספת

ומכיוון שעל מאמר זה, אומר אני "איוולת כסילים איוולת", ומכיוון שמשיחותיי המעטות איתך, הבנתי שאינך אוויל כלל, ומכיוון שחששתי שחדות הבנתי נפגמה לאחרונה, הגיעה השאלה ולאחריה באה תגובתך שהינה צפירת ההרגעה המודיעה לי כי שבה תבונה לגבולה..

 

[צבי הרצוג]

פשוט לא יאומן איך חוות הדעת על המאמר מושפעת

מהדיעות הפוליטיות של המחווים דיעה.

הנה למשל, אברי גלעד, שדיעותיו הפוליטיות נוטות לאחרונה ימינה חזק, כינה את המאמר הזה "המאמר הכי מבריק שקראתי במהלך המלחמה הזו". אבל יש אנשים, בעלי דיעות פוליטיות הפוכות לגמרי, נניח מסוגו של "יריב לוין השמאלי", אשר מגדירים את המאמר כ"איוולת כסילים איוולת", בקיצור, הגד לי את דיעותיך הפוליטיות, ואגיד לך מה דעתך על המאמר.

 

[aln77]

אין במאמר שום דבר מפתיע

הג'יהאד והחמאס פועלים בוקר וערב, כותבים ומצהירים בדבר רצונם להשמדת עם ישראל בארצו. הבעיה קיימת רק בחוסר הרצינות באופן בו אנו מתייחסים אליהם.

כנראה שאם הפעולה שמתוארת במאמר הייתה יוצאת לפועל אולי (לא בטוח שכן) חלקים מהותיים יותר בעמנו היו מבינים ש"תהליך השלום" הוא כלי שיווקי הרסני וריק מתוכן ויש צורך לעשות מעשה.

 

[צבי הרצוג]

כבר אמרת לי כך בתגובתך הראשונה לי. עין תגובתי

 

[אשר אטדגי]

והחכמה מאיין תמצא..

כשכותרת מאמר נפתחת בסובייקטיפקציה (או שמא נאמר פיקציה): "ניתוח מצב: מדינת ישראל עמדה בפני סכנה קיומית לראשונה מאז מלחמת השחרור". כלומר תיאור מצב עובדתי בראייה סובייקטיבית היפך מציאות- זוהי איוולת כסילים איוולת, ללא קשר לדעותיך הפוליטיות. טיפשות גם אם היא מנוסחת היטב, טיפשות היא.

 

[צבי הרצוג]

איך שלא יהיה, לא ניתן להכחיש את העובדות:

העובדה היא, שיש אנשים מימין שטענו שהמאמר מבריק (בין השאר כי הם מתרשמים שכותרתו מיטיבה לקלוע לתיאור מדוייק של המציאות), ויש אנשים משמאל שטענו שהמאמר אווילי (בין השאר כי הם מתרשמים שכותרת המאמר מסלפת לחלוטין את המציאות).

העובדה הנ"ל, רק מאששת את טענתי, בדבר הקשר בין דיעותיו הפוליטיות של האדם לבין חוות דעתו על המאמר. לסיכום: אמור לי מה דיעותיך הפוליטיות, ואגיד לך מה תהיה חוות דעתך על המאמר! זה ממש דטרמיניסטי!

 

[אשר אטדגי]

אני רואה שגם אתה לוקה בסוביייקטיפקצייה..

 

[צבי הרצוג]

ואני רואה שקראת רק את כותרתה של הודעתי הקודמת

מבלי שקראת את תוכנה של הודעתי הקודמת.

 

[אשר אטדגי]

קראתי את שתיהן..

ותגובתי הייתה בהתאם.

ראובן יורה בלבו של מוחמד (אתה אוהב את ההדגמות הללו).

בפנינו גופה ירויה (נתון אובייקטיבי)

יריב לוין (אשר אטדגי?) יגיד הוא ירה בו בגלל הגנה עצמית. קנר יאמר הוא ביצע פשע מלחמה. לשניהם ראות סובייקטיבית של הנתון האובייקטיבי (הגופה הירויה). ושניהם יתווכחו כל השבוע בפורום לייבוביץ' מי "צודק".


יבוא מר גיא אלוני, ויאמר סליחה.. אין כאן גופה. או/ו הוא התאבד. או/ו אחמד ירה במוחמד. בקיצור, יהפוך את האובייקט לסובייקט - סובייקטיפקצייה. ואז יבוא מר גלעד (נפישי רוצחים) ויאמר שמר אלוני גאון באבחנתו. יבוא מר הרצוג ויאמר: אולי הוא צודק.

וזו ביי דפנישן: איוולת כסילים איוולת.

 

[אשר אטדגי]

"אולי הוא צודק", כלומר..

מר הרצוג בראותו את דבריו של גלעד כי אבחנתו של גיא אלוני צודקת יאמר: דעתו הפוליטית של גלעד היטתו.. בעוד שמדובר בכסילות על גבול חוסר השפיות, ובמונחים יותר מקצועיים - סובייקטיפקצייה.

1+1 = 2.. בא מר אלוני ואומר ש-1+1= 3, וגלעד בא ואומר שהוא צודק, ולאחריו בא הרצוג ואומר שדעותיו של האחרון היטוהו לומר שהוא צודק, במקום לומר שהוא לא טיפש מטופש..