ישראל עמדה מול סכנת-קיום לראשונה מאז מלחמת 48

לא אמרתי "אולי הוא צודק" אלא

אמרתי, שברגע שהאדם יגיד לי מה הן דיעותיו הפוליטיות, אז אנבא מראש מה תהיינה דיעותיו על המאמר. אבל מזה עדין אינך יכול להסיק שאני חושב שיש כאן מישהו שצודק.

וכעת אני מוסיף, שלא רק את זה אנבא מראש, אלא גם אנבא איזה סוג של משל הוא יתן בשביל לאושש את דעתו המייחסת איוולת לאלו אשר דעתם הפוליטית הפוכה מדעתו הפוליטית.

לדוגמה, אם פלוני יגיד לי שדיעותיו הן מן השמאל, אז אנבא שהוא יתן את המשל הבא: "1+1 = 2.. בא מר אלוני ואומר ש-1+1= 3, וגלעד בא ואומר שהוא צודק". מצד שני, אם פלוני יגיד לי שדיעותיו הן מן הימין, אז אנבא שהוא יתן את המשל הבא: "1+1 = 2.. בא מר אשר אטדגי השמאלי ואומר ש-1+1= 3, ובא גדעון לוי בא ואומר שאשר אטדגי השמאלי צודק".
 
מיום שבגרתי והייתי לאיש

לא חשבתי מעולם לומר על טמא שהוא טהור. על -1+1=3. מעולם, ובתקווה שאשר שפוי, לעולם. בין אם דעותיי מוטות לצד זה או אחר, ובין אם לא.

ולא אני בלבד, אלא כל מי שהבינו מדעו, ורוח הגיון בקרבו, ודבר אמת בשפתו, וצלילות מחשבתו איתו, לא יאמר זאת. בין אם דעותיו מוטות לצד זה או אחר, ובין אם לא.

ומי ש"צופה" דבר כזה, אמעלה עליו הכתוב: "בבל"ת - צופים אמרום".
 
גם גיא אלוני היה חותם על כל מילה שלך.

ובלבד שהמילה "אני" שבדבריך תתפרש כמתייחסת אליו ולא אליך.
 
שוב גיא אלוני היה חותם על הדברים.

ובלבד שהמילה "הוא" שבהם, תתייחס אליך (אגב כמובן שבכך לא התכוונתי חלילה להציג את דעתי שלי עליך, אלא רק את דעתו של אלוני עליך).
 
אתה רואה? המדינה כמעט נעלמה

לולא שלושת הנערים המוסלמים היו כובשים את הארץ וכיוון שלחמנו בהם עד עכשיו הם היו הורגים את כולנו. לעומת זאת אם ניכנע נציל את חיינו. אני לא מבאמת חושב שצריך להיכנע, אני רק טוען שמה שאתה רואה כדבר החלטי שמדינת ישראל מועילה לבטחוני האישי לא כל כך בטוח. סוף סוף, לדבריך כפסע היה ביני ובין המוות.
 
ראוי להעמיד את הדברים בפרופורציה:

ראשית, המאמר שאליו הגבת אינו שלי (כפי שציינתי בסופו), אני רק ציטטתי אותו. אני מאמין שאילו הייתי מנסח אותו בעצמי, אז לא זו בלבד שהייתי מוריד משם כמה וכמה פיסקאות שלדעתי אינן רלוונטיות לרעיון המרכזי, אלא גם בתוך מה שהייתי משאיר הייתי ממתן כמה וכמה התבטאויות מופרזות; לדוגמה, הייתי לא הייתי תולה את ההצלה במותם של שלושת הנערים (שהרי המודיעין של ישראל כן היה מודע לקיומה של מערכת המנהרות ושל עיר תת-קרקעית מתחת לעזה), וגם הייתי מתקן את הביטוי "לראשונה מאז מלחמת השיחרור" (פשוט כי אינני חושב שמבצע צוק איתן מנע מאיתנו סכנה שגדולה יותר מזו שבפניה עמדנו במלחמת יום הכיפורים למשל).

שנית, וזה העיקר: דברים (כולל סוגיות ביטחוניות) נבחנים תמיד רק במבחן התוצאה, והלא כבר היו שניים-שלושה מבחנים כאלו שבהם עמדה המדינה בכבוד: מלחמת השיחרור, מבצע צוק איתן, ויש שיוסיפו גם את מלחמת יום הכיפורים (אם כי היא לא צויינה במאמר); כי אם לא תגיד כך, אלא תגיד שמתחשבים גם ב"מה שהיה עלול לקרות לולי וכו", אז לפי ההיגיון הזה למה שלא תגיד שנפסיק לעשות ניתוחי עיניים, בטענה שניתוחים כאלה תמיד מכניסים את החולים למצב שבו "כפסע בינם לבין עיוורון", שהלא: אילו הרופא המנתח היה מזיז את אצבעו מילימטר אחד ימינה או שמאלה, העין הייתה הולכת לאיבוד... אמור מעתה: מה שבסופן של דבר קובע הוא מבחן התוצאה, ולא "מה היה קורה לולי וכו".

לעניין זה, של תרומת מדינת ישראל לביטחונם של היהודים, נותרים תקפים דבריי שבפיסקה הראשונה של ההודעה ההיא.
 
למעלה