זה היה הדבר הכי נכון
שיכולה הייתי לעשות!!! אמנם ילדי היו קטנים למדי כשהצלתי אותם ממנו(!). .
למרות שאחרי שעזבתי אותו נאלצתי לאפשר לו להיפגש איתם לבד...
היום הם כבר גדולים יחסית ויש הרבה דברים שהם מבינים מעצמם. למזלי הטוב
התברכתי בבן זוג תומך וכך אני יכולה לתת להם סביבה ביתית נורמלית ורגועה. אני יודעת בוודאות שזה היה הצעד הכי נכון עבורם שלא לגדול בסביבה שבה הוא נמצא וכל מפגש איתו מחזק בי יותר ויותר את התובנה הזו עד היום, בכל פעם שאני חושבת על זה שאני לא נשואה לו יותר - זה מעלה חיוך על פני...גם עכשיו.
אז נכון, שגם אני עוברת תקופות שבהן אני כועסת
על זה שהוא כזה, ולמה הוא לא מתנהג כמו שאב אמור להתנהג, ולמה הוא לא קולט שהוא פוגע בהם, אבל בסופו של דבר זה לא ישנה את מה שהוא ואת איך שהוא ואני זוכרת שהילדים שלי רוב הזמן נמצאים בסביבה נורמלית ורגועה ושאני מאוד ערנית כלפיהם וזה מה שחשוב!!!
כשהם נפגשים איתו - הם מקבלים נקודת השוואה ולומדים איך לא צריך להיות. זו עובדה ועם זה הם ממשיכים הלאה. הם ילדים חזקים ואנחנו מתמודדים ביחד. אני מרגישה הזדהות איתך, בתחושותייך כלפי אבי בנותייך. אני לא מתחרטת - אלא שמחה שעשיתי את הדבר הנכון ביותר
אז - בשמחות