יש לי שאלה לגרושים שבינינו

[שילה של הצאט]

בחיים אין שחור או לבן../images/Emo24.gif

בחיים אין שחור או לבן בכל צעד שאנחנו בוחרים יש רווח והפסד לעיתים ההפסד עולה על הרווח ואז אנו מצטערים על בחירתנו ולעיתים הרווח עולה על ההפסד ואז רווח לנו. בכל אופן אין תשדובה פשטנית חד משמעית לצעד כ"כ משמעותי ולעיתים הרי גורל זה של פירוק המשפחה. שמחתי לקרוא שבמקרה שלך הרווח עלה על ההפסד וממה שדכתבת נראה שאת וביתך שמחות. אני מאחלת לך ולביתך שנה טובה ומאושרת

 

[בונוסית]

גם אני חושבת על הנושא הרבה בזמן

האחרון. במיוחד לאור מה שעובר על הבונוס. הרבה פעמים כותבים פו על ילדים להורים גרושים ואיזה מסכנים הם וכמה שהם עברו... אז אני חושבת שלא. לכול אחד יש את המטען שלו. אני לא מכירה סיפורי אגדות של חיים מושמים. החוכמה זה להפוך את הלימון ללימונדה. ואולי התפקיד של ההורים זה לתת את הסוכר, יהנו, כלים להתמודדות. ילד שבוחר לראות עצמו מסכןמפספס את ההזדמנות להתחזק וללמוד שיעור על החיים. ילד כזה גם הייה מרגיש אומלל על שעבר את ילדותו בבית שלמלחמות. זו דעתח...

 

[rolan]

../images/Emo45.gif בונוסית, גם דעתי!

 

[יוּני כמו החודש]

תשובתי../images/Emo26.gif

כאן (מתוך פורום "ילדים להורים פרודים")

 

[rolan]

ברשותך יוני

הבאתי אותה לכאן, לעצלנים שבינינו....

התשובה שלי לשאלה שבעצם מופנת להורה הגרוש אם כוונתך שהענה לשאלה ממבט של ילדה להורים גרושים שבמקרה שלי רואה בחיוב את גירושי הורי, אז הנה תשובתי: אני בהחלט מרגישה שעצם עזיבתו של אבי את הבית, בסופו של תהליך, הייתה לחיוב. היום, אחרי כ-7 שנים אני מוצאת שהגירושין תרמו לאישיות שלי, למי שאני ולאיך שאני מתמודדת עם מצבים בחיים, המון שלא נדבר על זה שבזכות כל תהליך הגירושים הזה הגעתי לפה ופגשתי אנשים משכמם ומעלה שפשוט אין עליהם (אני אוהבת אותכם, חבר'ה) בקיצור, אני מרוצה מאותה החלטה שלקח אבי, בעיקר שהיום שאני יודעת שהוא מאושר, לי ולאחי טוב וגם לאמי כך שכולם יצאו טוב. מאחלת לך שהשקט שבתך דיברה עליו ימשך לעד וכך גם האושר השורר על משפחתך הקטנה פורום מקסים את מנהלת תודה רבה

 

[*יערית]

יש לי תשובה חד משמעית../images/Emo141.gif

ואותה אני "ניגנתי" ו"אנגן" תמיד לאוזניים סקרניות או כואבות של ילדיי... אמא רוצה להיות מאושרת ,אבא רוצה להיות מאושר, אמא מאושרת=ילדים מאושרים אמא כואבת וסובלת=ילדים מתוסכלים. חד משמעית בלי מבט אחד אחורנית..אפילו לא הקטן ביותר עשיתי ונהגתי הכי נכון שאפשר...קודם כל עבורי..אחר כך עבורו והתוצר המקסים שלנו רק נהנה מכך..הילדים שלי. אומנם עוברים משברים ועוברים תיסכולים ,ישנם שתי צורות חיים, ישנם כמה בתים,יש הורים חורגים ואחים חורגים... אבל אני אשתדל להגיש להם את החיים האלו על מגש אחד מגש אהבה ועל ידי כך אני אשתדל לצמצם כמה שיותר את הכאב .. תוצאות אחרי 4 שנות גרושים........ ילדים מלאים שמחת חיים אין בקשה אחת ל...."אמא אולי תחזרי לאבא" יושבת לי בכייף עם הנסיכה שלך...בעוד אתם מפזזים במקום אחר... מה אומר לך..אני חשה שהחיים ש"בחרת" הרבה פחות כואבים לה משנדמה לך

ועוד משהו...קצת היין משפיע..אולי מחר אבדוק את עצמי ואכתוב משהו נורמלי יותר

 

[rolan]

אז הנה, הגענו הביתה

אחרי שהסייחה ביקרה אצל יערית ומעוף היקרים, ואנחנו בילינו בחיק המשפחה המורחבת שלנו. תודה יערית תודה מעוף המשך ותגובות מחר, אנחנו מתעלפים מעייפות

 

[rolan]

יערית, האהבה בה את מתבוננת בדברים

מביאה אותך לראות בהם לא רק את היופי!!!

 

[*יערית]

אחרי יום....../images/Emo13.gif

עדיין קוראת בעיניים מפוקחות ללא

נשמע לי אותו הדבר...אז אין תיקונים

רולן

מקווה שמסלול החיים שלכם יחזור במהרה

לסייחה

 

[grwa]

ב ה ח ל ט !!!! עשיתי נכון ועוד

 

[הפרי האסור 2003]

הגענו לעמוד הראשי של תפוז ../images/Emo13.gif

 

[Obren]

גירושין וטובת הילדים

נורא יומרני לתת מענה פסקני וחד משמעי. הכל הרי כל כך משתנה ממשפחה מתפרקת אחת למשניה. אני התגרשתי פעמיים. בפעם הראשונה "טובת הילדים" יעני, החזיקה אותנו ביחד למרות הניתוק המוחלט שהיה מנת חלקנו שנים לא מעטות. אז לא לגמרי מועיל היה הזמן שגררנו את הנישואין הכושלים. עובדה המשכנו לבגוד ולסבול והתגרשנו בסוף, הילדים לא ממש נהנו למותר לציין מהמצב המביש הזה. בגירושין השניים היתה לי כבר תובנה ברורה: אין תירוץ גרוע יותר מ:"טובת הילדים" ועל כן מרגע שהיה ברור שהנישואין עלו על שירטון וזה קרה חצי שנה אחרי הולדת הבן - נפרדנו לאלתר ואני בטוח והתוצאות בשטח אכן מאמתות כי זה הדבר הכי טוב שקרה לילד ולנו.

 

[rolan]

obren תודה שבאת אלינו

חיזקת כאן בדיוק את מה שאמרו רוב האנשים - זה אכן לטובת הילדים. לא תמיד סביבה בה חיים הורי הילדים, היא הסביבה הטובה והמוצלחת ביותר. עדיף לחיות עם אחד ההורים, אך לחיות בשלום מאשר לחיות בבית רועש וגועש.

 

[אוהבת לא אוהבת76]

לא עשיתי את זה....

עבורם, אלא עבור ולטובת עצמי בלבד. ובדרך אגב, גם לטובתם, הרי לא בריא שיגדלו בשקר, בבית ללא אהבה, בבית של חוסר יחס, בבית של ריבים, בבית לא בריא. וזה לא מעורר בי ספקות או התלבטיות, את הספקות/התלבטויות/מחשבות כבר עברתי עוד לפני ההחלטה לגירושין, הגירושין באו לאחר שכבר החלטתי. כשטוב לי, טוב לילדים שלי, כשטוב להם - אני מאושרת

 

[rolan]

אוהבת אוהבת - זה ברור

יש סיפור ממש מתאים גם למה שאת מתארת... אמא אחת, חזרה עם ילדיה הקטנים מטיול ארוך ומייגע. נכנסו כולם הביתה עייפים ורעבים. האמא, בלי הסוס, נכנסה למטבח ישבה לאכול ונעלה את הדלת. בכו הילדים מעבר לדלת, אמא, תני לנו לאכול, אנחנו רעבים. ענתה להם האם - המתינו בסבלנות, עכשיו אני אוכלת, כי אם אהיה רעבה ועצבנית, לא אוכל לתת לכם אוכל בנחת. זה לא אומר שכך אנחנו נוהגים לגבי הצרכים הבסיסיים של ילדינו, שהרי אנשים מבוגרים אנחנו, ויודעים לדחות סיפוקים. אולם, אנחנו יודעים היטב, בתוך תוכנו, שכדאי ורצוי מאוד, להיות מסופקים בחיים, כדי לתת לילדנו את תשומת הלב, החום, ההקשבה והאהבה להם הם ראויים.

 

[אוהבת לא אוהבת76]

זה הסיפור הממש מתאים???

מי כמוך יודעת ובכלל הורים, שאנחנו נותנים קודם לילדים, בפרט כשמדובר באוכל!!! אז לא הבנתי את הסיפור המתאים הזה. אולי זו איזו מגבלה אישית שלי. ועדיין, כשאני מאושרת יש בי את הכוח לגרום להם לאושר, האושר שלי תלוי בי והאושר שלהם תלוי בי. אל תטרחי את עצמך להסביר לי את עניין האוכל, המשל והנמשל אני מוותרת - ככל הנראה שגם לא אבין.

 

[rolan]

לבקשתך אוהבת -

לא אסביר... אתנצל, כי נדמה לי, על פי קריאתך הנרגשת כאן, שאולי פגעתי בך...

 

[rolan]

ברכת ברוכים הבאים

לכל הנכנסים החדשים

 

[סול11]

דעה משלי

ערב טוב לכם מורכבות ומורכבים. ולשאלתך לעניות דעתי.לאור השנים שחלפ,ו וכוונתי לשנות ההתלבטות(כשני עשורים), האם לפרק את התא המשפחתי או להמשיך ולחיות כשני זרים תחת קורת גג אחת.וכאילו הכל בסדר,ושום דבר לא בסדר.וכמעט שני עשורים לאחר הגרושים,והקמת משפחה מורכבת עם שלי ושלה שהפכו לשלנו.המסקנה המתבקשת היא טוב עשיתי וחבל שההתלבטות ארכה זמן כה רב, בו נגרם סבל רב יותר לכל הנפשות שפעלו בתמונה. אין ספק שבתחילת הדרך סבלו הילדים. אבל התועלת שהפיקו מהגרושים גדולה מהסבל. אצטט מדבריך "אמא אני כל כך מבינה_ _ _ _ " מילים אלו אומרות הכל " הסבל " לפני הגרושים היה גדול וכואב יותר. שהרי חיים בבית שהמתח והשלום אינם שורים בו אינו גורם לנחת אצל הילדים ומשפיע לרעה על נפשם.

 

[iritika]

יקריתי-../images/Emo20.gif

למרות גילי הרך ופנייתך למעגל הגרושים/ות...החלטתי להגיב בכל זאת.. החכמתי להבין שעל מנת להיות אם ראוייה עלי להמצא בזוגיות בריאה. וגם אם חלתה הזוגיות שלך עם בעלך-והגעתם לבחירה של שינוי ילדייך לא חווים זוגיות אך גם לא צד בזוגיות לוקה. תני להם את בינתך ואת הדרך שאליה הגעת בעקבות הגירושין... הסבירי להם,למדי אותם,הקשיבי להם-שמשי להם דוגמא- המחשת להם בעצם גירושייך שגם אם טועים- ניתן לתקן... מאמינה בך- לפי התגובה של ילדתך- את לא יוצרת להם חסכים נפשיים... ישר כוח