אנסה לכתוב מה עברתי, מקווה שזה
יבהיר את כוונתי. צריכים לצאת לטיפת חלב, יומיים קודם אני כבר אורזת תיק, מכינה, בלחץ ולא ישנה, אם אני יוצאת לבד איתה, אפילו רסקיו לא עוזר. אני, שנהגתי על כל דבר שזז על גלגלים לכל מקום בכל מהירות, לא מסוגלת לעלות על האוטו מאחורי ההגה, לא מסוגלת, נכנסת להיסטריות, מזמינה מונית או הולכת ברגל. כל מיני דברים שהיו "קטנים עלי" עכשיו נעשו עבורי פרוייקט. דכאון כדכאון אחרי לידה הופיע לי מעל חצי שנה אחרי הלידה. עד היום נשאר לי "פאק" קטן מאז, לא מסוגלת לנהוג למרחקים ויש לי בעיה עם חניות. להבדיל ממך, לא יכולתי להסביר למה זה קורה לי, פשוט קרה. לאט לאט נוספו עוד ועוד דברים עד שהגעתי לדכאון. אז פניתי לעזרה, אמרתי יש לי בעיה ואני רוצה לפתור אותה. קשה לי להעביר את סערת הרגשות בכל משימה, כאן, ככה מעל גבי הפורום ולכן הכתיבה היא כזו יבשה. אבל תאמיני לי שכל משימה היתה מלווה אצלי בהיסטריות, פחדים, קשיים ועוד. צריך לטפל בכל שינוי שהוא לרעה ומפריע לנו, לפני שהוא יחמיר ויקבל תפנית לא טובה.
יבהיר את כוונתי. צריכים לצאת לטיפת חלב, יומיים קודם אני כבר אורזת תיק, מכינה, בלחץ ולא ישנה, אם אני יוצאת לבד איתה, אפילו רסקיו לא עוזר. אני, שנהגתי על כל דבר שזז על גלגלים לכל מקום בכל מהירות, לא מסוגלת לעלות על האוטו מאחורי ההגה, לא מסוגלת, נכנסת להיסטריות, מזמינה מונית או הולכת ברגל. כל מיני דברים שהיו "קטנים עלי" עכשיו נעשו עבורי פרוייקט. דכאון כדכאון אחרי לידה הופיע לי מעל חצי שנה אחרי הלידה. עד היום נשאר לי "פאק" קטן מאז, לא מסוגלת לנהוג למרחקים ויש לי בעיה עם חניות. להבדיל ממך, לא יכולתי להסביר למה זה קורה לי, פשוט קרה. לאט לאט נוספו עוד ועוד דברים עד שהגעתי לדכאון. אז פניתי לעזרה, אמרתי יש לי בעיה ואני רוצה לפתור אותה. קשה לי להעביר את סערת הרגשות בכל משימה, כאן, ככה מעל גבי הפורום ולכן הכתיבה היא כזו יבשה. אבל תאמיני לי שכל משימה היתה מלווה אצלי בהיסטריות, פחדים, קשיים ועוד. צריך לטפל בכל שינוי שהוא לרעה ומפריע לנו, לפני שהוא יחמיר ויקבל תפנית לא טובה.
