כאילו שלא מספיק קשה באקדמיה

צודק, התייחסת להנחיה לאחר הלעג

אפילו אני טועה לפעמים. אני לא אמרתי שסתם מתנפלים על המרצה, אני אמרתי מה שצריך כל אדם להגיד - שזה שמשהו כתוב בעיתון בצהוב, לא הופך אותו לנכון, והזדעקתי על טשטוש ההבדל התהומי שיש בין מה שהוא הודה בו (קיום רומנים עם דוקטורנטיות, וגם זה אני בספק שאכן מדובר בדוקטורנטיות ולא מדובר, כמו תמיד, בעיוות של התקשורת כמו שכ"כ כיף לעשות), לבין כותרת ההאשמה. אני אפילו ציינתי שאם הוא באמת אשם בניצול מעמדו על מנת להטיל טרור מיני אז מקומו בקלבוש, ולתקופת זמן מצטברת על כל עבירה ועבירה. אני גם סבורה שאם מתפתח קשר רומנטי בין מנחה לסטודנטית, עדיף שהוא יפסיק להיות המנחה האחראי עליה, אבל זה לא הופך אותו, לא בעיני האוניברסיטה ולא בעיני החוק - לעבריין מין. לגבי תואר ראשון - לאף אחד אין שום בעיה עם זה ושום ציפיות בעניין.
 

FPNH

New member
אם תחושה לא מספיקה

אז מה אמורה לעשות סטודנטית שהפרופסור ניגש אליה, מזמין אותה אליו הביתה כדי לדון ולראות איך אפשר לקדם ולעזור לבקשת המילגה שלה שתידון בשבוע הבא. לא סחיטה או איומים, הוא רק רוצה לעזור כי הוא מאד מעריך אותה וגם חבר בועדה שבמקרה נפגשת עוד שלושה ימים. נראה לך הזוי לחלוטין הסיטואציה? את לא מאמינה שאת יכולה להקלע למצב כזה? מי יודע, אולי בכלל לא בשביל מילגה, אולי זה יו"ר ועדת החיפוש למשרה החדשה שנפתחה בפקולטה. אין כאן איזה ארוע פלילי ברור, רק תחושות והרגשת איום מרומז.
 
לא, לא נראה לי הזוי בכלל

וגם לא נראה לי בכלל מאיים, בהנחה שאני כבר מכירה אותו מספיק זמן. אבל אם זה היה גורם לי להרגיש לא בנוח, הייתי מסרבת בנימוס ואומרת לו שאשמח לפגוש אותו בבית קפה באוניברסיטה או במשרד שלו, ואם הוא היה ממשיך להתעקש הייתי מבהירה לו שזה נראה לי לא לעניין. נראה לי טריביאלי לגמרי, כך עושים בני אדם בוגרים - רומזים, וכשזה גם לא מצליח, מבהירים את עצמם. אני לא חושבת שצריך להיות משהו לא אתי, או פלילי, או מאיים, בלהזמין אליך הבייתה לשיחה על כוס קפה מישהו שאתה רוצה לדבר איתו, אם לא נראה לו לעניין תמיד יכול לסרב.
 

the new L

New member
הממ

אני חושב שכשיש יחסי עבודה תקינים בין מנחה למונחה, זה בהחלט רצוי שהוא יזמין את הסטודנטים שלו לביקור בביתו (ואכן המנחה שלי הזמין אותי לביתו בעבר). יחסים בין מנחה לסטודנט אמורים להיות יחסים טובים וקרובים!
 

להפתעתך

New member
אני חייב לספר כאן משהו

אני לא רוצה לחשוף איפה ואיך נחשפתי לזה אבל אני יודע, ולא רק אני, על פרופ' בכיר מאוד, מאוד מאוד, ששוכב עם המאסטרנטיות והדוקטורנטיות שלו בסיטונאות-הוא נשוי אגב, וגם חלק מהן. היה סיפור גדול מאוד שהוא שכב עם אחת מהן וזה נודע לבעלה. אבל לא נראה לי שהוא סוחט אותן, רק רומז, לכל היותר=שקרבה שווה התקדמות. מצטער, עם אישה הולכת ובוגדת בבעלה כדי לקדם את עצמה היא לא יכולה לקרוא לעצמה קורבן. היא יכולה להחליף מנחה, לעשות את הדוקטורט במקום אחר או בתחום אחר או לא לעשות אותו בכלל-והשמיים לא ייפלו, היא בכל זאת בוחרת לשכב איתו-לפעמים לא כדי שלא להיות מופלה על ידו, אלא כדי לקבל קידום שלא מגיע לה. אם מישהי מרגישה שהוא מפלה אותה וכ"ו כי היא מסרבת להיכנס איתו למיטה-שתקום ותפוצץ את הבלון לפני כולם ורצוי שתשקיע קצת בלאסוף ראיות מדעיות לפני. אבל שיתוף פעולה ואח"כ התקרבנות-זה מבחיל אותי. במיוחד כי אני גם יודע מי (חלק קטן) מאלו שהיו עם הנ"ל וידוע לי כמה הן שאפתניות ודורכות על גופות כדי להשיג עוד טיפה של קרדיט.
 

Unicorn98

New member
עצוב לי...

מעבר לעצבות הבסיסית שהמחשבה על השימוש לרעה שאנשים עושים בכוח שלהם. מעבר לעצבות שנגרמת לי מהמחשבה שאדם שאני מכיר, מוקיר ומעריך (מקצועית) עשה את הדברים הללו לכאורה. מעבר לעצבות שפוקדת אותי נוכח השתיקה הנטענת של האוניברסיטה ואנשים אחרים שעובדים בה ואולי ידעו... אני עצוב שכל זה מתרחש דווקא בין כתלי המחלקה לסוציולוגיה, שרבים מחבריי וחברותיי לומדים בה, ויש בה אנשים כ"כ איכותיים, נאורים וטובים. אולי המקום שהכי אמור להיות מודע למעמד הכוח, שבריריותו, הסיכונים בו. עוד לבנה שנושרת מאותו קיר של אשליית הטוהר שבאקדמיה, ואולי דוגמא נוספת לאימרת הכנף "הסנדלר הולך יחף". על אף האמור לעל, אני מקווה שמדובר בהאשמות שיתבררו כלא נכונות. לא בשביל החשוד בלבד, אלא בעיקר בשביל המחלקה ובשביל התחושה הקולקטיבית שאיכשהו יש הגינות בסיסית גם בתנאים "מפתים" כמו שתוארו כאן.
 
שותפה לרגשות של החד קרן

ועל-אף שאני סולדת מהמשפטיזיציה של החיים - אני חושבת שקמיר צודקת ויש מקום נרחב לעדכן ולפרט את תקנוני ההתנהגות ובקשר לשאלה המיואשת של ניצת - יכולה להגיד שבשנותיי הארוכות באוניברסיטה לא הייתי חשופה אף פעם להטרדה. ולהיפך -בהחלט הכרתי כמה וכמה מרצים שידעו היטב מה הגבולות, והיו במקביל מעודדים ומקדמים. מצד שני מהיכרות מאוד שטחית עם האיש (שהיה בכמה תפקידים בכירים) - לא הייתי מנחשת שהוא היה מי שיסתבך בכאלו דברים (ולא מדובר באיזה פרופסור מעופף, אלא באמת באיש של המערכת) -אשם בדברים חמורים או רק במה שהוא מודה בו - אז כנראה שאני נאיבית.
 
דווקא רואים עליו (כאלה לא עשו לי את זה)

את, אישה נשואה באושר (אני מקווה
), מראש לא מגיעה למרצים ממקום כזה. בהתאם, הם גם לא יגיעו אליך ככה. אנשים משדרים הרבה יותר ממה שהם מודעים לו. בואי נאמר שמרצה שלא מאושר עד הגג מחיי הנישואין שלו, צעיר ובגיל העמידה כאחד, יהיה מוקף בהצעות של סטודנטיות שניצת, או כל אחת אחרות, יכולה בפטרונות משהו להגיד ששיקול הדעת שלהן לא במקום כי הן שיכורות מהמעמד שלו והמיחס שלו כלפיהן. התנצחויות (המועדף עלי), טלפונים מחוץ לשעות הקבלה וכו' אז למה, אם בא לו, שלא יזרום עם זה?
 
וכמובן - משתתפת בתחושה.

זה יותר מדיי לבנים שנושרות ל י בימים האחרונים מהקיר הזה של האשליה. אז אולי- בכלל אין קיר כזה, והוא באמת כולו אשליה? וצריך להתעורר ממנה? מאכזב. ועצוב.
 
קצת פספסתי את האשליה

אני תמיד חשבתי שבאקדמיה יש אנשים מוזרים שנוטים להסתכסך אחד עם השני בצורה משעשעת
 
כבר זמן מה שמסתובבים סיפורים לא טובים על החוג

הזה, אבל לא ידעתי שזה מגיע למעשים כאלו. ממש עצוב לי לגלות שהתלונות הן חמורות כל כך. ולא רק על הסטודנטיות אני מצרה, אלא על הסגל בחוג שהתעלמו זמן ארוך כל כך מהתלונות ועל האוניברסיטה העברית שבבחירה שלה לא לטפל בנושא איפשרה אותו. עברייני מין שמנצלים את מעמדם וכוחם יש בכל מקום. לא חשבתי שבאקדמיה זה אחרת. כן חשבתי שהמערכת הזו, שמורכבת מאנשים חכמים, דעתניים ועצמאיים, תדע להגן טוב יותר על מי שנפגע בתוכה ולא לבחור להשתיק אותם. הם מצליחים לריב באמוציות מדהימות על נושאים קטנטנים שאף אחד כמעט לא מקדיש להם מחשבה, ועם זאת בורחים לגמרי מהתערבות כשמדובר במצב חמור כל כך?
 

מאי261

New member
בדיוק בדיוק

זה גם מה שמרגיז אותי - השתיקה, בהנחה שאכן ידעו על זה. במסגרת לימודי בגראד סקול היתה לנו שיחה על יחסי מרצים-סטודנטיות (מה לעשות, הפוך זה הרבה פחות נפוץ) מפי אחת המרצות הבכירות במחלקה שהיתה גם אחראית על הדוקטורנטים. נראה לי שזה חובה שם (לעשות שיחה כזו). בכל אופן, היא פתחה ואמרה שבוודאי שיש קשרים כאלה, וחלק מהם טובים, וחלק מהם נמשכים אחר כך שנים ארוכות, א-ב-ל היא אמרה כמה צריך להיזהר, ולחשוב המון פעמים לפני שנכנסים לקשר כזה (אני מדברת עכשיו על קשר שהוא לכאורה בין שני consenting adults). כי קשר כזה הוא לא סימטרי, כי למרצה יש המון כוח והשפעה, כי זה מקלקל כל אפשרות של יחסים מקצועיים, וכי במקרה שמשהו משתבש יש למרצה המון כוח להזיק לסטודנטית. היא תלויה בו הרי לכל כך הרבה דברים - תקציבים, המלצות, קידום מקצועי וכו' וכו'. לכן היא אמרה שבכל מקרה אם מישהי בוחרת להיכנס לקשר כזה, שהיא כאמור מאד לא ממליצה עליו, חשוב מאד לנתק כל קשר מקצועי עם אותו אדם (ולעבור למנחה אחר נניח). יש מקרים אחרים כמובן, בהם דווקא אין ממש הסכמה מצד הסטודנטית, אלא סחיטה או הטרדה או איומים וכד' - וזו כבר עבירה על החוק כמובן. הודגשו בפנינו הנהלים, וזה שיש לאן לפנות, ואיך אפשר לפנות גם בעילום שם וכו' וכו'. כלומר - היה מאד חשוב כמסר של המחלקה להעביר את זה שאת לא לבד בסיפור הזה. (וזה חוץ מיחידה שלמה בגראדואט סקול שתפקידה לעסוק בזה, ולכך שיש חובה למרצים לעבור סדנה מסוימת על הטרדה מינית כתנאי לקידום וכו' וכו'...) אגב, כל זה לא מנע ממרצה צעיר מסויים אצלנו במחלקה להעיר כל מיני הערות בעלות אופי מיני לחברה שלי ("מחמאות" לכאורה, ובדיחות גסות) כשיצאו יחד קבוצה של אנשים לפאב. חברתי הרגישה נורא, והפסיקה לחלוטין את הקשר המקצועי עם אותו אדם (מה שחבל מאד, כי הוא חשוב מאד לתחום שלה ובהחלט היה יכול לעזור לה מקצועית) - אבל אין סיכוי שהיא תעשה עם זה כלום מעבר לזה - כי המחיר שהיא תשלם יהיה גבוה למדי ולהתעלם מזה זה להטמין את הראש עמוק בחול.
 
יש הבדל תהומי בין יחסי מרצה-סטודנטית

למנחה-סטודנטית. זה פשוט קטע אחר לגמרי, ולדעתי הרבה יותר בעייתי מסתם בוס בעבודה כלשהי. לא מבחינת חוק או מוסר, מבחינת הקושי להמשיך לעבוד. אני לא מסכימה לגבי ה"לנתק כל קשר מקצועי" (שיכול להיות גם ברמת מרחק של יבשת), אבל כן שלא יהיה הsupervisor. בלי קשר בכלל לניצול מרות, זו נראית לי דרך נהדרת לדפוק גם את הזוגיות וגם את העבודה ולסיים הכי מכוער שאפשר. אבל הסיטואציה שאורטל תיארה (בכישרון כתיבה לא רע), היא בכלל לא כזאת, לא דומה, לא מזכירה בכלל. זאת סיטואציה כיפית ולא מזיקה (גם אם לרוב לא מובילה לשום מקום רציני). לגבי מה שאמרת על החברה שלך - לא ברור לי מה בכלל היא יכלה לעשות. כשהם יוצאים לפאב כמה חברים הוא לא על תקן מרצה שלה, הוא בחור בפאב עם הפריוילגיה לדבר שטויות. אני לא מבינה למה במקום להרגיש נורא ולהפסיק את הקשר המקצועי היא לא יכלה להעמיד אותו במקום ולהגיד לו שזה מפריע לה. אני מכירה הרבה אנשים עם נטיה לחלק מחמאות (לפעמים גם "לדבר עם הידיים") ממש בלי שום כוונה להטריד ולפגוע. אם משהו מפריע לך, במקום לרוץ להתלונן ואז לעצור בדרך כי את מבינה שזה יכול לא לעבוד וגם להזיק לך, אפשר לדבר ולהגיד שזה מפריע. ל
 

NorthernStar

New member
אני נגעלת ורועדת כולי

אני נגעלת מעצם התופעה, שהיא תופעה הרבה יותר שכיחה ממה שאתן חושבות. נשים צעירות רבות עוברות טרור מיני מהסוג הזה באקדמיה. אני נגעלת מחלק מהתגובות לכתבה, שמטילות את האשמה על הסטודנטיות, שהן ללא ספק הקרבן כאן, ומזכות את הנאשם. בין אם האיום הוא באמצעות אקדח המכוון לרקה או ביטול מילגה - מדובר באונס, מדובר בטרור מיני. הקרבנות של החולירה אינן שותקות משום ש"ניהלו אתו רומן", והן לא "וינדיקטיביות". אותו חולירה סומך על השתיקה הזאת, שמקורה בפחד ובושה. גם אני עברתי את הטרור הזה לפני שנים, וגם אני קפאתי, וגם אני לא יכולתי להביא את עצמי להתלונן, ולא משום שהמרצה היה "שובב", רק "פלירטט", רק "החמיא לי" או "ניהל אתי רומן". הוא הפעיל טרור, חד וחלק. ותודה באמת לכל המגיבים והמגיבות השוביניסטיות ושונאי האדם למיניהם. תודה על שגרמתם לי לחיות מחדש את הסיוט עם התגובות הדוחות, חסרות האמפתיה שלכן. לעולם לא אאחל לאף אחת לעבור את מה שעברתי או מה שהסטודנטיות בכתבה עברו, אבל לו הייתן שם, הייתן מדברות אחרת. מבטיחה.
 
את קצת מתבלבלת

זה שלא רוצים להרשיע בן אדם רק על סמך כתבה באיטרנט, אין בכך להגיד שאם הוא אכן ביצע את מה שמיוחס לו שם אז הוא זכאי. נ.ב אני הייתי חברה רעה מאוד אם לא הייתי דוחפת חברה שלי שנמצאת במצב הזה לשבור אותו ולהתלונן, או, לחילופין, הולכת ומפילה את המרצה הזה בעצמי. גם אם זה היה הופך אותי לדוחה וחסרת אמפתיה.
 
../images/Emo201.gif

דבר אחד זה לדעת שזה קורה, דבר אחר זה לשמוע שזה שכיח ושזה קרה לך. אני שמחה שהשתמשת במושג הזה 'טרור מיני' ועכשיו הוא יכנס לאוצר המילים שלי בהקשר הזה. ואני שמחה שהדגמת איך שזה שמישהי לא מתלוננת לא אומר שהיא לא אשה חזקה, חכמה ואינה מהססת להתעמת על מה שחשוב לה. והייתי מאוד שמחה אם היית כותבת מתוך ידע תיאורטי, ולא מנסיון אישי. צר לי.
 
../images/Emo201.gif אני איתך

אתמול בלילה דיברתי על זה עם מישהי מכאן, הגדרתי את זה באותן המילים ממש, ו... גם אני אמרתי - שזה לגמרי מובן מבחינתי כשמישהי אומרת שלא התלוננה ולא עשתה עם זה כלום פשוט כי התאבנה באותו הרגע ובכלל. וזה לא אומר כלום על מי את ומה את . אני חושבת שאצלי זה בא ממקום של - לא ברור איך יקבלו את זה בחוץ. בדיוק אותם דברים שאמרו כאן כל מי שטענו ש"היא לבשה ככה, ועשתה ככה, ורצתה פלירט והוא הבין ככה וכו".... עד שאת לא באמת (חס וחלילה) במקום הזה בלי לרצות את זה לגמרי- את לא מש יכולה להבין במה מדובר ולמה התגובה של ה"אין תגובה" היא משהו אפשרי. ויותר מזה - הצרופה הזו של מה שכתבה א' היא לא המקרה המייצג של מה שאמרו שם בכתבה בטלפויזיה, וגם לא המקרה המייצג ל מה המתואר היום בעיתונים. זה שא' אולי נהנתה מזה בזמנו (וגם זה מסיבות מפוקפקות, גם מבחינתה בדיעבד)) לא אומר שזו היתה התחושה , הכוונה והכיוון של כל הבנות האחרות שהיו במצב הזה שם. זה שהוא ללא ספק עשה כנראה שימוש בכוחו ובמעמדו - זה מה שבעייתי כאן. וזה שהוא ידע שגם יש לו מספיק גיבוי- זו הבעיה העיקרית שלנו כחברה. אבן נריו, אני כבר אמרתי את זה כאן ואני אומרת שוב- זה הרבה הרבה הרבה יותר שכיח ממה שאנחנו יודעות או רוצות לדעת, לצערי. (יש לי ולחברי רשימה של אנשים שאנחנו יודעים שעושים את זה, אבל - וכאן תעלה שוב השאלה של פרחים אחרונים- אין סיכוי שאנחנו נהיה אלה שאומרים על זה משהו. למה? כי גם כדי להגיד כאלה דברים - המישהי הנפגעת צריכה ליהות מספיק מוכנה נפשית מבחינת עיתוי ומצב . אחרת - ייגרם לה יותר נזק מאשר תועלת.
 
למעלה