כבר אפשר לסכם שבוע ספורטיבי?

[סוס של נייר]

כבר אפשר לסכם שבוע ספורטיבי? ../images/Emo234.gif../images/Emo178.gif

אתן מוזמנות לסכם שבוע, ואפילו - להציב יעדים לשבוע הבא

 

[סוס של נייר]

מסכמת ראשונה ../images/Emo9.gif

התחיל שבוע שלא ציפיתי ממנו להרבה. האופניים שלי חרקו בהעברת הילוכים והברקסים לא מי-יודע-כמה, ואשפזתי אותן בחנות לטיפול. זה לקח שלושה ימים, ובסוף - הםא לא עשו כלום

שימנו את השרשרת בדיוק כמו שאני יכולהלעשות לבד, ולקחו על 25 ש"ח. כשיצאתי לרכיבת הבוקר היום, חיכתה לי הפתעה לא נעימה, אבל על זה בהמשך. ובכן, התחלנו שבוע בציפיות נמוכות.

ביום ראשון כלום

.

ביום שני נכנסתי לשבוע הסוסי שלי. הדינמיקה של הזמן האחרון הביאה שיפור גדול ברכיבה, אבל כזה שהשאיר אותי תלויה לחלוטי באמנת. בלי הפידבק, חזרתי לג'עג'ע, משועממת, מתקשה לארגן תרגילים ולבנות אימון נכון. החלטתי שהשבוע אני חייבת לרכב קצת לבד ולשבור את התלות בפידבק החיצוני, וללמוד להקשיב לעמי ולזוז ולהגיב בהתאם. יום שני רכיבה בינונית, סוס עירני, סיימתי בקירור בחוץ, שזה תמיד נחמד. ביום שלישי נסענו לים עם הילדים. הים היה גלי וחם כמו פיפי

החלטתי להתנסות בשחיה בים. והגעתי לכמה תובנות מעניינות: 1. ים זה מלוח

, אבל כזה נכנס לאף זה מנקה אחלה את כל הנזלת

2. לשחות עם הזרם בים, זה ממש קל

, לחזור נגד הזרם זה ממש קשה

3. אני לא פוחדת מזה שאין קיר - מקסימום נחה קצת בציפה, צריך לתכנן את הכוחות נכון ולא לשרוף אותם מהר מדי (כי איכשהוא אמורים לחזור

), והקרקעית והסביבה נורא מעניינות וקל ככה לשמור את הראש למטה. סה"כ - מרוצה מאוד מההתנסות החדשה, שחיתי רק כ-300 מטר להערכתי, אבל זה נראה לי הגיוני ביחס לתנאים ולראשוניות.

ביום רביעי שוב אימון לבד עם הסוס. הפעם, החלטתי שגם אם זה נראה קצת קוקואי מהצד, אני הולכת לאמן את עצמי בקול רם, וככה לקבל פידבק שהוא פנימי אבל גם חיצוני. כבר בהליכת החימום הייתי מאוד ברורה עם עצמי ועם הסוס, שגם ההתחלה צריכה להיות קדימה ומשתמשת בגב ובמפרקים האחוריים. כשלקחתי קשר עם המושכות הקפדתי לשמר את האנרגיה. כשהעליתי הילוך - קיבלתי את התמורה על קיבעת המטרות הברורות, והסוס היה תגובתי וחד על הרגל, ונשאר לי להתעסק יותר בעצמי, באיזון, בקשר ובשקט. הסימן הכי טוב שזה עבד, היה שהסטרץ' של סוף האימון היה מצויין. הסוס התמתח, דרך שרירי הגב, הצוואר ואל הקשר העדין במושכה, ועם זאת המשיך לעבוד מאחור ולא "נפל על הכתפיים" - ז"א לא רץ עם שיווי המשקל קדימה .

 

[סוס של נייר]

וממשיכה....

ביום חמישי בלי ספורט. אבל בערב צפיתי בוידאו מעורר השראה על רוכב פארא-אולימפי פשוט מדהים. הבנאדם עם CP, רגליים סמרטט וכפות ידיים קפוצות. עארס בריטי שרמנטי, עם אגו ענק ומטיבציה אדירה. הוא רוכב מדהים, מאחוריו שלוש אולימפיאדות (פארא) שבכל אחת מהן הוא לקח 3 מדליות זהב, והוא רוכב ברמה הלאומית גם נגד רוכבים בריאים. מה שהוא דיבר עליו היה כ"כ לרוחי, כ"כ תופס נכון את הרוח של הספורט הייחודי הזה, את תפיסת הגוף שלו ועד כמה ההצלחה קשורה בכשרון אמנם, אבל גם בשימוש הנכון בגוף ובראש/נפש.

ביום שישי היה לי אימון מודרך, השראת הוידאו מאמש שרתה עלי, ורכבתי פשוט מצויין (ביחס לעצמי - כן? זה לא שאני איזה מקצוענית, הכל קטן וחובב, אבל גם מאוד עמוק מבחינה תהליכית). אפילו כשהסוס תפס איזה פרץ אנרגיה עליז ונתן איזה זינוק - פשוט שמרתי על ריכוז והחזרתי אותו למסגרת, בי לתת לזה יותר מדי מקום (חוויה שבד"כ עלולה להשאיר אותי משותקת או פוחדת).

והיום.... הגמד התארח אצל סבתא והגדול כבר יכול להיות לבד (לבעלי זה יום קודש הרכיבה שלו - כביש). קבעתי עם גיסי טוב הלב לרכיבה משותפת. יצאנו בשש בבוקר. על ההתחלה ההפתעה הלא נעימה - אמנם נגעו לי בברקס הקדמי, אבל לא תיקנו אלא רק הרסו :-{ מרפידה קיימת אך שחוקה, נותרה רק רפידה בצד אחד ובצד השני מתכת חשופה. כל לחיצה על הברקס הקדמי השמיעה חריקה מתכתית מצמררת. מרגיז כל כך! טוב, יצאנו לדרך בידיעה שיש לי בעיקר ברקס אחורי (עדיף מהפוך, לא?) עשינו סיבוב נחמד ביותר בשדות, גמרנו בעץ התאנה המופלא שגילינו שפריו המתוק נאכל ברובו ע"י הציפורים. ופתאום, מהשומקום, אמרתי לטוב הלב - אולי ניכנס קצת ליער? כל מה שהיה לי ברור שלא אעשה בכלל (רוכבת רק בשדות, רק בדרכים קלות), פתאום התחשק לי. בעלייה אימתנית אחת גילית שההחלפה בגלגלי השיניים הקדמיים (איך קוראים לזה? ) לא עובדת, ושאני לא מצליחה לעבור להילוך קל יותר מהקל ביותר של הגלגל האמצעי ('צטערת על העילגות

) ושבקתי

. לא נורא, לעלות ברגל זה גם ספורט

. הקפה של היער ובתוכו, סיפקה קפיצות שונות ומשונות ודרכים מסולעות, ובסוף, צ'ופר גדול: ירידה ממושכת ולא מפחידה מדי, שבגלל שהיתה מסולעת וקופצני, עשיתי את רובה בעמידה, נותנת לאופניים לספוג את הזעזוע מתחתי ואת הברכיים שלי להשאיר אותי יציבה. זה היה כ"כ כיף! (ברקס אחורי קצת חזק בפנייה, זרק לי קצת את הזנב, אני לא בטוחה איך לעשות את זה טוב יותר, אבל גם לא קרה כלום). רכיבה שחרור הביתה, מתיחות בסלון, דיווח בפורום

ונגמר לו שבוע ספורטיבי מעניין ומוצלח

לשבוע הבא: יותר אופניים, אולי בחברותא, אולי על הכביש, ואולי-אולי, יותר שחייה.

 

[2_be]

../images/Emo106.gif

גם אופניים, גם שחיה וגם סוסים לא פלא שכבר מזמן אמרתי שאת מלכה

.

 

[עוד נועה]

מלכה../images/Emo47.gif

שוחה בים.

נכנסת עם אופניים לבד ליער.

רוכבת על סוס. כל התיאורים האחרים נקראו אבל אין לי מושג מה הם אומרים. כנערה בקיבוץ, הכרתי את הספורט הזה מצפיה אז אני מבינה מה צריך להיות בסוף....

לך יקירתי הספורטיבית. מקווה מאד להגיע אלייך ליער. עד אז כבר תקחי אותי בסיבוב.... תחליפי דחוף חנות אופניים. משוכנעת שיש עוד באזורכם היפה.

 

[מרב.]

לאמן בקול רם הכוונה שנתת את

ההוראות בקול רם, ולא רק חיווי עם המושכות? חייבת להגיד שאני כ"כ מקנאה (קינאה חיובית כן?). אחרי הפעם הלפני אחרונה שלי על סוס עזב אותי הביטחון שהיה קודם.. מתה על האצילות שברכיבה

 

[סוס של נייר]

לא בדיוק,

הכוונה שנתתי לעצמי הוראות בקול רם, כאילו הייתי המאמנת. כך שמעתי את ההוראות וגם דאגתי לבצע אותן ולא לחשוב אותן. אגב, המושכות הן כמובן עזר משמעותי ברכיבה, אבל בענף שלי (רכיבה אומנותית) הוא כמעט אחרון במשמעות. הרבה לפניו יש שימוש נכון בגוף, במשקל, באגן, ברגליים, והרבה-הרבה - בראש ובכוונה שב

.

 

[מור שלז]

איך אני אוהבת לקרוא את התיאורים שלך

מרתק! כל כך דומה וכל כך שונה. את פותחת לנו צוהר לעולם חדש ולא מוכר. תודה

וכמובן שאפו על הכל - איזה שבוע!

 

[מרב.]

../images/Emo22.gifזה היה שבוע של 40 ק"מ

ישבתי וספרתי עכשיו- עדיין לא מאמינה. כל השבוע התרגשתי והתכוננתי לריצת הנפח- 14.5 ע"פ התוכנית, אבל ידעתי שזה יהפוך ל-17, עם החימום והשיחרור. תכננתי בהתחלה לרוץ לבד מהבית, ולבקש מהזוגי שלי שיחכה לי עם הילדים בחוף פלמחים. בסוף מצאתי פרטנר- וממש לפני שעה חזרתי מהריצה המדהימה הזו, שכ"כ פחדתי והתרגשתי ממנה- המרחק הזה עדיין לא נתפס לי. התחלנו בבליינד דייט בחושך של 5:30 לפנ"ב

לאט לאט התבהר- והמראה של הים השלוו בצבע פאתי הבוקר היה פשוט משכר. אחרי הדולפינריום נפתח הנוף, ללא מלונות ובניינים, רק חוף, סלעים, גלים וכחול עדין שמתנגש בעננים ורודים

. מדהים. ביפו תפרנו בתוך סמטאות הנמל- רק כדי לצאת לטיילת החדשה והיפה של יפו. לצערי לא המשכנו עד בת ים, כמו שרציתי- חישוב מוטעה של ק"מ כנראה, ובכל זאת חששתי מהדרך חזרה- אבל שבוע הבא יש לי 16 ק"מ כך שאוכל להדרים עוד יותר... הדרך חזרה הייתה קלה מהצפוי (אולי בזכות הג'ל הראשון בחיי? יאק, זה היה דוחה! אני מקוה שהוא יהיה גם האחרון

) וסיימתי בהתרוממות רוח ובצרחת קרב. אני בהיי מהריצה הזו, במקום לזחול למיטה כמו שתכננתי בא לי ללכת לים (אבל הנה היא מזדחלת, העייפות...)

היעד שלי לשבוע הבא- לא לפחד מריצת הנפח

 

[סוס של נייר]

וואו../images/Emo70.gif מלכה ../images/Emo47.gif

 

[עוד נועה]

40 יפה לך, יקירתי

איזה כיף לרוץ לאורך החוף בבוקר. הנוף מרגיע את הפרפרים שבבטן. יופי של נפח. ואין על האדרנלין שאחרי....

 

[bjill]

כל הכבוד! אני הגעתי-לפעם הראשונה - השבוע ל-8

ק"מ והייתי כל כך גאה בעצמי ! נתת לי למה לשאוף!! רק חבל שאין לי ים באזור שלי...אבל גמלים יש

 

[נשיקולדה המקורית]

כל הכבוד מרב

אפשר כבר להזמין אותך להצטרף אלי לברלין? אצלי לא היה חדש תחת ה-

, זה היה שבוע בו התחיל החידוד. השבוע סגרתי 80 ק"מ ומכיוון שהכל תיקתק טוב מידי סיימתי אתמול את היעד ולכן היום הייתי חופשיה ומאושרת ויכולתי להתאמן 40 דקות בחד"כ (משקולות חופשיות מבוקרות מאד בעומסים נמוכים שלא הכרתי בעבר וכרגיל סיבוב פנימה והחוצה בפולי אמצעי כדי להפעיל כמה שיותר את מסובבי הכתף ולנסות לסיים את סיפור הקרע בשריר הראשי של מסובבי הכתף, הכל עפ"י עצת הפיזיוטרפיסט שלי) ולקינוח 2 מנות ספינינג בניצוחה של קרן איזנבאום, פצצת האנרגיה הצהובה של רשת ההולמס פלייס. ואפרופו ג'לים, ניסיתי אחד בטעם תפוח שהיה ממש סביר לעומת האחרים הממש דוחים. צריכה לברר מה זה היה בדיוק ואז אתן פרטים. המשך סופ"ש קסום לכולכן

 

[מרב.]

וואוו. 80 ק"מ בשבוע, לא נתפס...

האמת שאני לא מצליחה להבין איך אני דוחסת כ"כ הרבה שעות ריצה בשבוע, אולי לקום שעה קודם (וזה כשאני *כבר* קמה כל בוקר ה-5

). גם אני לקחתי הבוקר ג'ל בטעם תפוח, אני חייבת להגיד שהיה דוחה במיוחד (אבל המאמן שלי התעקשה שאתחיל עם ג'לים כבר). זה גם המרקם (פעם ראשונה שאני בכלל מנסה), גם זה שהיה חמים וגם הטעם. כל שארית הריצה תקעתי גרעפסים בריח תפוח

. ההמלצות של חברים לריצה הן על ג'ל בטעם אספרסו, אולי שווה לנסות.. מתי ברלין? (השתתפת בח"מ פארק הירקון שהיה?)

 

[נשיקולדה המקורית]

זהו השבוע הראשון של 80 ק"מ

עד עכשיו עבדנו על 120 ק"מ ולכן הירידה ל-80 היתה ממש קלה, ברלין ב-20/9 ולא לא השתתפתי בחצי מרתון, יש לי בעיה עם השעות המאוחרות ועם מזג האוויר בארץ ולכן מעדיפה תחרויות קרירות בחו"ל. גם אני מתעוררת בקושי רב בסביבות 5:00 אוכלת ויוצאת לריצה ומכיוון שפארק הירקון ואני כמעט שכנים אין צורך אפילו להזיז את הרכב וההגעה לאיזור הפארק מהווה חימום. בשבוע הקרוב מורידים ל-60 וזה הולך להיות ממש קל. ברלין השנה סמוך מאד לראש השנה ולכן כבר ב-17/9 (יום הולדתי

ויום לפני ערב ראש השנה כבר אהיה שם) לבדוק בקטנה את המסלול. לגבי הג'לים, אין לנו הרבה ברירות או להתרגל או להתרגל

וזה טעם נרכש כמו בירה בעעעע (לא חובבת בירה לעומת כמה אחרות שסיפרו מנפלאות הבירה). שיהיה אחלה שבוע והעיקר אל תפסיקו להתאמן ורצוי עם מטרה...

 

[מרב.]

120 ק"מ בשבוע ../images/Emo2.gif../images/Emo12.gif../images/Emo5.gif

אני תוהה אם אי פעם אגיע לזה (ברור שכן, רק זה בלתי נתפס...)

 

[נשיקולדה המקורית]

אם לא תוותרי ותרצי - תגיעי../images/Emo13.gif

 

[מור שלז]

נשיקולדה ../images/Emo24.gif יופי שאת פה

אני כל כך אוהבת לקרוא את מה שאת כותבת, שברגע שאת קצת מדללת, אני ישר מתגעגעת

חושבת עליך הרבה עכשיו, על ההכנות לברלין, על הטייפר (תקופה לא קלה, אצלי דוקא הירידה בכמות האימונים מפנה זמן למחשבות, תהיות, לבטים, דאגות). אז איך עובר עלייך הטייפר?

 

[נשיקולדה המקורית]

תודה תודה ../images/Emo24.gif

הטייפר, אכן מפנה הרבה זמן לחשיבה, תהייה ועוד. מאחר ואת הזמן הפנוי אין לי אפשרות להשלים עם אימונים אחרים (בגלל הכתף) אני פשוט "מבלה" יותר בפיזיוטרפיה בקריאה והכנת מערכי אימון למתאמני... מוצאת את עצמי נוברת באתרי אינטרנט שונים ולומדת דברים חדשים. נכנסת חזק לנושא (לא עלינו

) של פציעות ספורט ויש לי מחשבה להתמחות כמטפלת בפציעות כאילו... קורס קרוב ב-1/12 בקמפוס ברושים (של אוניברסיטת תל-אביב, כמובן). לא מכניסה את עצמי למחשבות מה יהיה בברלין, מה יקרה אם - פשוט זורמת ומאמינה שנתתי הכנה טובה כדי לעמוד במטרה אותה הצבתי. ואגב, ממשיכה להחזיק בניק הידוע של נשיקולדה המקורית אבל כבר מזמן (בהעדרך) יצאתי מהמסתור ואפילו צרפתי תמונה לפרופיל

 

[מור שלז]

אהובה ../images/Emo24.gif כיף לשמוע (על הכל)

ולגבי התמחות כמטפלת בפציעות ספורט - נשמע לי תפור עליך בול! השילוב של הנסיון האישי שלך (לא עלינו

), לצד האהבה לספורט (חשוב מאוד בתחום הזה), יכולת האמפתיה לצד לימוד מתמיד וקריאה שוטפת שיוצרים מאגר ידע אדיר - נראה לי פשוט שילוב מנצח! אחלה תמונה. עכשיו אני יודעת איך את נראית