כבר אפשר לסכם שבוע ספורטיבי?

[מור שלז]

יפה לך הקרטה! וכמובן, סחתיין על הזהירות

לי נשמע דוקא שאת מאוד קשובה לעצמך ונזהרת. אחד הדברים שקשה לנו, זה ללמוד לסמוך על עצמנו. לסמוך על עצמנו שנדע להזהר, ולסמוך על עצמנו שאנחנו יכולות יותר.

 

[רצה רחוק]

סיכום שבוע פצוע

המכות הישירות שחטפתי בפיקת ברך ימין מכידון האופניים לפני 10 ימים עדיין מלוות אותי בכל צעד. בשבת שעברה רצתי על הכאב 20 ק"מ- נסבל אבל לאחר מכן הכאב החמיר, ובביקור בבריכה עם המשפחה באותו יום שחיתי בקושי 1200 מ'- פרשתי מפני שהברך הרגה אותי גם במים. ביום ראשון יצאתי לרוץ בדרך נוף כרמל. תוכננו 13ק"מ, אחרי 10 דקות עצרתי כשהבנתי שהכאבים רק מתעצמים. הלכתי מבואסת עוד 30 דקות... ביום שני שעתיים בחדר כושר- משקולות חלק גוף עליון ובטן. ביום שלישי שחיה 2700 מ'- בעיקר עם פולי כדי לנטרל את הברך... ברביעי ריצת עליות שעה על ברך כואבת בבוקר אבל בנוף משגע... חדר כושר בערב. בחמישי שעה ריצה על ברך כואבת... הברזתי לעצמי מחדר כושר. בשישי במקום אימון ריצה אינטרוולים עם הקבוצה- ריצת הרים שעה (לא יכולה עדיין לרוץ מהר) בבוקר, אחה"צ רכיבה בשטח 32 ק"מ בשעתיים (דרך נוף כרמל עד למוחרקה, איזה נוף!). שבת- ריצה 20 ק"מ לאט מהרגיל (על ברך כואבת, כבר אמרתי?), שחיה בים בערך 800 מ'. הפסדתי את מירוץ גלעד בגלל הפציעה בברך

מזמן לא היה לי כזה שבוע מדולל פעילות. שמישהו יחזיר לי את הפיקה!!! ברכותיי לכל הרצות על כל הישג אישי חדש, תהנו לכן ושימרו על הרגליים!

 

[מור שלז]

אאוץ'! קרן יקרה - תרגישי טוב

נשמע שאת בדרך הנכונה להחלמה מלאה, מטפלת בעצמך, וגם יודעת לעצור בעצמך ולא לחזור מהר מדי. ויחד עם זאת, ברור לי התסכול שלך, זה לא פשוט לוותר על הדברים שאנחנו אוהבות, וכשכבר עושים את זה - לעשות את זה על כאבים (במיוחד שאת למודת נסיון מפציעה קשה קודמת). אין לי מה להציע חוץ מחיבוק ענק של עידוד ואיחולי החלמה מהירה

 

[מרב.]

כמה את פעילה, וזה עוד עם הכאב!

החלמה (ומנוחה) מהירה... את עושה משהו פעילה להחלמה? (קרח, פיזיותרפיה וכו'?)

 

[עוד נועה]

את מדהימה בהספק עם פציעה

אני מפנטזת לשוב לדרך נוף כרמל ואת עושה אותה עם ברך פגועה.... זה מקום כל כך יפה שעושה טוב לנפש המדוושת. כמה קילומטראז' בשבוע אחד כאוב.

עוד יבואו מירוצים אחרים שיפצו אותך על מירוץ גלעד האבוד עד השנה הבאה. תרגישי טוב

 

[MayaShuShu]

ראית רופא??../images/Emo11.gif

בלי להיות פולניה... חייבת לבדוק שאין נזק ולתת לברך מנוחה!! את יכולה לעשות נזק יותר גדול שאת ממשיכה בפעילות עצימה!! תרגישי טוב!

 

[מור שלז]

איזה שרשור כיפי! השבוע שלי סבל מפיצול אישיות

בתחילת השבוע, עוד בניו יורק, רצתי המון ונהניתי מכל רגע. למעשה, ארבעת הימים האחרונים שלי בניו יורק כללו כ-68 ק"מ של ריצה שהתפרשו על פני 3 ריצות. ואז יום אחד של טיסה (עאלק מנוחה – אבל זה מתיש יותר מכל אימון אחר!) וחזרה לאופניים (כמה שהתגעגעתי)

חמישי, שישי ושבת הוקדשו בעיקר לאופניים, וקצת ריצה ושחייה, כשגולת הכותרת היתה הבוקר ברכיבת שבת. כיף אמיתי לפגוש את כל החברים לקבוצה, קיבלתי חום, אהבה ואנרגיות שיחזיקו אותי עכשיו לשנה שלמה (רק בשביל זה שווה לחזור). עוד כיף היה לגלות איזה נוכחות נשית מדהימה היתה לנו ברכיבה היום. ברכיבה עצמה סבלתי ונקרעתי, קשה לחזור

מה זה החום והלחות האלו??? אופניים הם בוגדניים ביותר, שלושה שבועות ללא רכיבה גובים מחיר יקר. אבל, היה כיף. אני מסתובבת עם חיוך של אושר כל היום

זהו, משבוע הבא חוזרת להתאמן מסודר לפי תכנית. שבוע טוב לכולן

 

[avivar]

היי לך מור

פגשנו את קארן פרלמוטר בטל שחר (יצאנו בשש) ושלחנו לך ד"ש חמה.. אכן היה חם, לח,אבל מהנה. רכבנו כמעט 100 קמ באיזור היה יופי. שבוע טוב לכולן.

 

[מור שלז]

שמחתי לקבל את הד"ש (והצטערתי שפספסתי אתכן)

חשבתי עליך בסופשבוע, וקיויתי שאכן התגברת על מה שהיה בשישי, ושאת מרגישה יותר טוב ונהנית ברכיבה כל כך שמחה לשמוע שאכן כך היה

 

[MayaShuShu]

פעמיים עליתי את בית אורן (וזה בחופש../images/Emo3.gif)

פעם ריצה של שעה וחצי. היינו בחופש בנחשולים. יצאנו (אני וחבר) ל-2 רכיבות ובוקר אחד של ריצה...

 

[מור שלז]

יפה לך חופש... לא רוצה לחשוב מה את עושה בשגרה

 

[גלי גליתי]

שבוע במגמה של ריצה - הדהמתי את עצמי - 48 ק"מ

מעבר לאתגר החדש - רכיבה על אופני כביש, החלטתי שאני רוצה עוד יעד - חצי מרתון. אני כבר רצה כמה שבועות באיזור הבית - מודיעין (אימון עלייות וירידות קבוע....). הכי הרבה שרצתי זה 10 ק"מ. וגם זה, עם 4 ק"מ ריצה בעלייה בדרך הביתה

ברגעים אלו שבנו מכמה ימים של חופשה בצפון עם חברים - אכזיב....משפחה....ים..... אוכל טוב..... ומסתבר שגם ריצה. בראשון בבוקר (עוד במודיעין)- רצתי 7 ק"מ בשני - אימון אופניים בפארק עם הקבוצה. בשלישי - השכם השכם בבוקר אי שם בין אכזיב לראש הנקרה - 10ק"מ. מישור

. לא משהו מוכר באיזורנו. סיימתי, הרגליים אמרו שהן רוצות עוד, הבנות כבר נופפו מהחדר שאחזור. ברביעי - אני לא יודעת איך זה קרה. 15 ק"מ. מבחינתי זה WOW

. המדהים היה, שבק"מ ה 13, הרגליים התעוררו, וכאילו לא היתה עייפות. האצתי בגאווה. החבר'ה בני גיל הזהב ברכו אותי לשלום בדרך

בחמישי - גזרתי על עצמי מנוחה בששי - 16 ק"מ

ושוב בכיף וגאווה מאד גדולה. אני מרגישה שאני אוכל להכין את עצמי לחצי מרתון. אני רק צריכה להתאמן באיזורים שטוחים ונוחים לריצה ולא רק במודיעין. בקיצור, שבוע מדהים מכל הבחינות

ובנימה אופטימית זאת, אם יש כאן שותפות שרוצות להתאמן ביחד לחצי מרתון - אשמח להצטרף ולנסות לכבוש ביחד אתגר חדש. וגם אם יש עצות, הן יועילו ויתקבלו באהבה

 

[עוד נועה]

אני מאד רוצה להגיע לחצי מרתון עין גדי

והייתי שמחה להתאמן איתך כשאהיה יותר בכושר. כאמור, אני לא מתכוונת לעלות את עשרת הקילומטרים לפני תחילת אוקטובר. בסוף אוקטובר אני מתכוונת לרוץ את מירוץ הלילה של נייקי. אם תרצי מישהי לריצות שחרור קצרות בעליות ובירידות של מודיעין, אני אשמח. יש לי גם מסלול 10 ק"מ עם מינימום עליות: יציאה מרח' יאיר פרג לסובב עמק החולה, המשך ימינה לכיוון רעות עד הככר של הגבעות הדרומיות. חזרה עד הפניה למכבים, ימינה עד הכיכר ושמאלה לרחוב של הבריכה. בסופו סיבוב בשכונת הציפורים ומשם בירידה נעימה עד היציאה מהכביש החסום של מכבים. סיום ברחוב יאיר פרג פינת עמק החולה. הבעיה היא שכל תוספת למסלול הזה היא בעליה/ירידה תלולה יותר או חזרה על מקטעים ממנו. גם המסלול הזה לא נקי משיפועים. כפי שאומר האיש שלי "כל אימון במודיעין הוא אימון עליות"...

 

[מור שלז]

כל הכבוד!!!

חצי מרתון זה המרחק החביב עלי בריצה

כמו שהבנתן, אני מאוד אוהבת את המרחקים הארוכים, שעושים בקצב ובעצימות שמאפשרים להנות מכל החוויה, לספוג את האוירה, את הנופים. העצה הכי טובה שיש לי: לאט לאט ובהדרגה. ריצה היא ספורט תובעני מבחינת הגוף. סכנת הפציעות מאוד גדולה, ולכן הצורך בסרגל מאמצים הדרגתי. אני תמיד אומרת שככל שמתקדמים יותר לאט, כך מגיעים יותר רחוק. הקפיצה מ-10 ק"מ ריצה הכי הרבה, לריצות של 15-16 ק"מ ועוד פעמיים בשבוע נשמעת קצת גדולה. את עובדת לפי תכנית? ברוכה הבאה לעולם הריצות הארוכות

 

[רצה רחוק]

גם אני הכי אוהבת חצי מרתון../images/Emo13.gif

זה השילוב המושלם בין ריצה ארוכה שאינה דורשת שום הכנה מיוחדת (להבדיל מהמרתון השלם) ובין מהירות נוחה יחסית למירוצים הקצרים יותר... (הכי קשה זה לרוץ מהר 5 ק"מ ובסוף להקיא את הנשמה...בעעעע)

 

[bjill]

סיכום שבוע + מגיע לי מזל טוב../images/Emo240.gif

אז קודם כל סיכום: ריצה - סה"כ 14 ק"מ (6 ק"מ + 8 ק"מ) רכיבת כביש - 166 ק"מ (6.5 שעות; 3 רכיבות) רכיבת שטח - 71 ק"מ (5 שעות; 2 רכיבות) חדר כושר - 2 אימוני כוח - (אחד פלג גוף עליון, אחד רגליים) פילאטיס - שיעור אחד בלבד...פספסתי אחד. שבוע ספורטיבי למדי! והחידוש - קניתי אופני כביש חדשים...שדרוג מאד נחמד (עד עכשיו רכבתי על Schwinn fastback comp - אחלה אופניים, ששירתו אותי בנאמנות - אפילו ברוכב ישראל בשנה שעברה, אבל הרגשתי שהגיע זמן לקרבון ואולטגרה....) - אז היום הייתה רכיבת הביתולין של אופני Focus Cayo והרגשתי ממש טוב עליהם. רכבתי 77 ק"מ בכביש הנפלא שבנו לאחרונה לידינו כאילו במיוחד בשבילנו...משומריה לאמציה (מדהים! נוף יפה, עליות מתונות, ירידות בכיף...). השרירים היחידים שממש כאבו היו אלה בלחיים...לא הפסקתי לחייך... שבוע טוב לכולן!

 

[עוד נועה]

איזה יופי של שבוע../images/Emo70.gifתתחדשי על ה../images/Emo234.gif

 

[מור שלז]

מזל טוב! וכל הכבוד!

ואיפה התמונה כמקובל במחוזותינו?

 

[bjill]

../images/Emo234.gif תמונה + ביקורת

באמת לא בסדר שלא צירפתי תמונה...וברגע שהבן הבכור שלי יגלה איפה לכל הרוחות הוא החביא את המצלמה שלנו אחרי הטיול שלו לצפון (בתקווה שהיא בכלל חזרה הביתה...), אעלה תמונה עם הרוכבת

בינתיים, קבלו לינק לתמונה + ביקורת. מה שטוב כאן זו המידה - XXS (שזה בערך 48 - בכל זאת מדובר בחברה גרמנית...). http://www.roadcyclinguk.com/news/article/mps/UAN/1940/v/2/sp/

 

[גמדים קטנים]

שבוע חופש (צריך לפעמים, לא?)

(התשובה האינטואיטיבית שלי היא - לא!!!) נראה לי שהספורט העיקרי שלי השבוע היה ישיבה. האמת, שהיו גם די הרבה הליכות כי אני גרה קצת רחוק מכל מקום, האוטובוסים יקרים נורא והאופניים שקניתי אתמול עדיין בלי אוויר בגלגלים. הריצה האחת שהיתה הוכיחה שוב שלרוץ בשבילי זה להיות בבית. אבל השיא הספורטיבי היה היום - קניתי נעליים חדשות, מכנסיים ארוכים (אני בחורה ואני מרגישה איתם כמו הומו! איך לעזאזל בנים שמים את זה על עצמם ויוצאים לאוויר הפתוח?) ומעיל מנדף-נגד-מים. נתחיל מזה ונראה איך מתקדמים, כשהחורף יתקדם איתי. הנזק לכיס סביר - בערך 800 ש"ח לכל העסק. אחרי שנואשתי מדמי המשלוח באינטרנט, כי מסתבר שגם קנדה היא לא ארה"ב, החלטתי ללכת לחנות ממש. היתה חוויה כייפית - להיות בחנות שממש מוקדשת לריצה, ויש שתיים כאלה, אחת מול השנייה. זה אומר שהמוכרים ממש יודעים לתת עיצות (כשהם אומרים "יש לי כזה בבית" הם לא מבלפים) ולהתאים לי את הנעליים שמתאימות לי. ותאמינו לי, עם מדרסים ועצם בולטת בבוהן, בתוספת שנאה עזה לניו-באלאנס, למצוא לי נעליים זה חתיכת אתגר! נחמד שהמוכרים מתיחסים אלי יפה ולא כמו בארץ, שאני צריכה להתנצל על כפות הרגליים שלי. אתם יודעים, נולדתי איתן, זה לא אשמתי! בחנות קיבלתי פתקון עם השעות של קבוצת הריצה. יש אימון נפח מחר בבוקר אבל זה נורא רחוק ממני (מוטיב חוזר, ולא נראה לי שגלגלי האופניים יתמלאו מעצמם)... אולי ביום אחר. אני גם קצת מפחדת לקפוץ ישר לאימון רציני כי היתה לי הפסקה בריצה, ואני ממש לא רגילה לרוץ על אספלט. לא יודעת למה, זה יותר מעייף אותי מלרוץ על עפר. לא אמור להיות הפוך? יהיה לי יותר קל עם הספורט פה ברגע שיתחילו הלימודים. בינתיים אני מנסה להיות סבלנית. יש לי נטייה לראות עיכובים קטנים כאלה בצורה טרגית ולקחת אותם אישית, אז אני מנסה להרגיע את עצמי... נורא כיף ומעורר קנאה לראות פה את הקילומטראז' שלכן... כל הכבוד!!!