כותב שלא מעוניין בביקורת

[מלך הסופרים]

האגדה על אדם ברוך- סיפור פנטזיה בהמ

האגדה על אדם ברוך מאת מלך הסופרים המפגש "אדם ברוך" היה כתוב על הדלת . היגעתי אליו כדי שיעץ לי בעניין מסויים . העניין היה שאשתי בגדה בי . ידעתי זאת ממזמן . בכוכב הלכת אדריאנוס אסור היה להתגרש אז רצתי לדעת מה לעשות אדם ברוך לא הגיע לכוכב . הוא בעצם היה פה כל הזמן . תמיד אנשים קבלו ממנו עיצות והן תמיד היו נכונות . הוא לא טעה לעולם . למרבה הפליאה למרות האנשים הרבים שבאו אליו הוא לא התעשר מיזה . להפך , ביתו נשאר דל נקשתי על הדלת . הוא פתח לי את הדלת . למרות מאות שנותיו הוא נשאר צעיר . הוא הורה לי לשבת על מחצלת ושאל אותי מה היא בעייתי . סיפרתי לו שאשתי בוגדת בי . הוא אמר לי לחזור אליה , תוך יום יומים היא לא תבגוד בך . האמנתי לו כי הוא תמיד צדק תוך יום יומיים נמצאה גופתו המרוטשת של זה שגנב את אשתי . אף אחד לא ידע מי הרג אותו אבל אני ידעתי . זה היה אדם ברוך המשך יבוא

 

[מלך הסופרים]

סיפורי פנטזיה ומ.ד.ב בשרשור

נסוי במסע בזמן מאת מלך הסופרים יומנו של נסיין כל הצרות שלי התחילו ברגע שאבי מת . נקלעתי לחובות אדירים , פוטרתי מעבודתי וגם מצאתי צוואה בה אבי אמר לי לנקום את מות סבי על ידי הנאצים לא ידעתי איך אני מקיים זאת עד שמצאתי זאת זאת הייתה ידיעה ישנה , זרוקה בפח, מצהיבה מרוב שנים . קראתי אותה, מסופר בה על חברה שעושה ניסויים במסע בזמן . מי שיקיים את הנסויים האלה יקבל עשרים אלף שקל . ידעתי עתה כיצד אני הולך לקיים את מצות אבי וגם לשלם את החובות שהעיקו עלי החברה נקראה המצאות מטורפות בעמ. כשנכנסתי אליה נדרשתי לחתום על מסמכים שונים ומשונים שבסופם דוקטור עזריה הוביל אותי אל חדר בו הייתה מיטה. נשכבתי עליה , אלטרודות חוברו לראשי . ואז נסעתי בזמן מצאתי את עצמי במחנה ריכוז נאצי , שלדים הלכו שם . הייתם צריכים לראות את הזוועה במו עניכם . לבסוף ראיתי את הנרייך לייזר. הוא הנאצי שהרג את סבא שלי לפני שנים . הרגשתי אליו רגש שנאה ותיעוב. הלכתי אליו , הוא ירק עלי ואמר: יהודון ארור , שוב לביתן שלך . כעסי התגבר, , התנפלתי עליו. חנקתי אותו במו ידי והרגתי אותו . השומרים החמושים ניסו למנוע ממני את זאת ואף ירו בי אך הכדורים עברובתוכי כאוויר. הוא נפל מת על רצפה ואני הרגשתי שמחת ניצחון קטנה. חזרתי לזמן הוווה , קיבלתי את עשרת האלפים שלי וחולצתי מהצרות שלי .

 

[Rivendell]

תגובה

נתחיל מהעלילה. עד כה היו לנו מעט מאוד אירועים, או ליתר דיוק - מעט מאוד אירועים *מעניינים*. את כל הקטע הזה אפשר היה לכתוב בשתי שורות בערך: גיליתי שאשתי בוגדת בי, ורציתי להתייעץ עם החכם באדם שאינו טועה - אדם ברוך. הוא אמר לי לחזור הביתה, ותוך יומיים נמצאה גופתו המרוטשת של המאהב של אשתי. בתור פסקת התחלה - זה לא מושך את הקורא מספיק כדי לשכנע אותו להמשיך לקרוא. תן קצת רקע, תפרט קצת. אתה זורק שם "אדם ברוך" "כוכב הלכת". תספר עליהם קצת. למשל - "הדלת היתה גדולה, עשוייה עץ אלון, וסביב ביתו של אדם ברוך היו שיחי עבותים שנתנו תחושת פרטיות. אדם ברוך עצמו היה איש מזוקן" וכו' וכו'. תעורר אצל הוקרא סקרנות. לגבי הכתיבה עצמה - יש לך בעייה רציני עם יוד'ים. לפעמים יש יותר מדי ולפעמים פחות מדי. למשל:

היגעתי אליו כדי שיעץ לי בעניין מסויים צ"ל: הגעתי אליו כדי שייעץ (יעץ זה בעבר, ייעץ בעתיד) לי בעניין מסויים או:

הוא לא התעשר מיזה מזה. וכך הלאה, בכל הקטע הקצר הזהץ אם מדובר בסוג של דיסלקציה - תן למישהו לעשות לך הגהה על זה, ואם לא, אני מציעה שתלמד מתי צריך ומתי לא צריך. הדברים האלה הם קצת זלזול בקורא, ומאוד מקשים על הקריאה. לי זה ממש זועק בעין. עוד תיקון:

ממזמן צ"ל: מזמן. המ' הנוספת מיותרת לחלוטין. מעבר לזה, יש משהו מאוד נוקשה ולא טבעי בכתיבה שלך. אתה לא משתמש בכלל בפסיקים, אלא רק בנקודות, ולכן המשפטים קצרים ולפעמים נראים ממש תלושים אחד מהשני. תדבר את המשפטים, ותראה מתי אתה עושה הפוגה קטנה ומתי גדולה, ולפי זה תפסק. למשל:

בכוכב הלכת אדריאנוס אסור היה להתגרש אז רצתי לדעת מה לעשות אדם ברוך לא הגיע לכוכב . הוא בעצם היה פה כל הזמן . תמיד אנשים קבלו ממנו עיצות והן תמיד היו נכונות . הוא לא טעה לעולם והתיקון: בכוכב הלכת אדריאנוס אסור היה להתגרש, אז רצתי לדעת מה לעשות. אדם ברוך לא הגיע לכוכב - הוא בעצם היה פה כל הזמן. אנשים תמיד קבלו ממנו עיצות והן תמיד היו נכונות . הוא לא טעה לעולם. מעב רלעניין הפיסוק אתה גם חוזר על דברים יותר מדי פעמים. כל שתי שורות אתה מדגיש שאדם ברוך "ידע הכל" ו"לא טעה לעולם". פעם אחת מספיקה כדי שהקורא יבין. יותר מזה - הוא כבר מרגיש שאתה מזלזל בו ולא סומך עליו שיבין אותך. אני מציעה שלפני שתמשיך הלאה, תשב לשכתב את הקטע הזה ורק אז תכתוב הלאה

 

[avivs]

../images/Emo4.gif

טוב זה, זה נסיון נחמד. אבל זה כתוב כל כך כל כך מהר. בלי תיאורים כמעט בכלל, בלי עומק (עדיין אתה בשואה). וגם הקטע שהפתק היה בפח כמה שנים, והמודעה הייתה עדיין עדכנית...לא כל כך הגיוני. אז בקיצור, רעיון חביב, צריך אבל עוד פיתוח רציני.

 

[Rivendell]

צר לי, לא מתכוונת לקרוא.

 

[avivs]

למה לא?

 

[מלך הסופרים]

סוף העולם מחר

סוף העולם מחר מאת מלך הסופרים "הוא אמר שסוף העולם מחר" אמר לו יוסף מי אמר ? שאל אותו דיויד "המחשב , הוא חישב שסוף העולם מחר" ענה לו יוסף "אין טעות בזה?" שאל אותו דיויד "אף פעם לא הייתה טעות" . ענה לו יוסף לפני כמה שנים הם בנו אותו , מחשב על , מחשב שיכול לחזות ארועים לפני שהם קורים . לא פעם הם מנעו ארועים שיכלו לקרות , כגון פיגוע בבית הלבן בחודש דצמבר 2006 . הם העבירו את האזהרה והפיגוע נמנע . הפעם הם נצבו בפני בעיה חמורה . המחשב חישב שסוף העולם יהיה בשלישי באוקטובר 2009 וזה יהיה מחר . שנודיע לבית הלבן ? שאל אותו דיויד קודם אני רוצה לדבר עם המחשב ענה לו יוסף הם הקלידו קוד מסויים ונכנסו לחדר שם היה מחשב על . יוסף הקליד את השאלה והמחשב ענה אחרי כמה דקות בקול מתכתי שהדהד ברחבי החדר: על פי חישובי , סוף העולם יגיע בשלוש באוקטובר בשעה שלוש לפנות בוקר בדיוק. יוסף הקליד שאלה נוספת: איך זה יקרה? המחשב ענה באותו קול מתכתי : בגלל טעות בהבנת המחשב באותו רגע הבין יוסף ואמר לדייוד: הוא מדבר על עצמו . ואכן בשעה שלוש לפנות בוקר המחשב נותק מהשקע

 

[murmur]

גנבה ספרותית! ../images/Emo3.gif

 

[מלך הסופרים]

אנטפרייז 2

אנטפריז 2 מאת מלך הסופרים יומנה של בינה מלאכותית אני צריכה לשמור עליו כדי שלא יעשה שטויות . כן , אני כמו שאתם קוראים לזה בינה מלאכותית . או אם תרצו אי 4. . הקברניט עתה ישן ולכן אני יכולה לספר לכם את סיפורי כמו שאני יודעת אותו הוא אומנם די גאון אבל הוא ילד בנשמתו . הוא מסוגל לעשות שטויות אפילו בלי להרגיש . בנאסא פחדו מיזה ולכן ייצרו אותי במעבדה מיוחדת , בלי ידיעתו . רק אחר כך הוא ידע מיזה . זה היה התנאי שלהם שהוא יטוס הו , הינה הוא מתעורר , אני צריכה להשגיח עליו , אנחנו הולכים להגיע לכוכב טאורוס 2 . זהו כוכב בלתי ידוע שעדיין לא נחקר ולכן הם שלחו אותו לחקור זאת . רגע , מה הוא עושה? לא, אל תעשה זאת , הצילו! הוא לחץ על כפתור הכיבוי לאאאאאאא

 

[מלך הסופרים]

עולם ללא נשים

עולם ללא נשים מאת מלך הסופרים מסופר מאת גבר אלמוני דמינו לעצמכם עולם בלי נשים , בלי נשים בכלל , רק המין הגברי . אני נולדתי בעולם כזה . עכשיו לפני שתתנפלו עלי אני רוצה להבהיר. כשאמרתי נולד לא התכוונתי נוצר ברחם של גבר אבל תיכף תבינו למה כוונתי אז חכו בסבלנות כוכב לי 5 הוא כוכב המאוכלס רק בגברים . איך הם נולדים? יש מקום על פי מה שספרו לי ששם הם נוצרים . מקום חולי כזה , הוא לא נוצר תינוק כמו שאתם חושבים אלא ישר גבר , ואז יש לו את כל התכונות והלמידה כבר למה אני אומר על פי האגדה? כי אף אחד לא ראה את המקום הזה מעולם , אבל יודעים שהוא קיים . אם הוא לא היה קיים אז איך נוצרנו? הרי אין לגזע שלנו רחם למה אני מספר לכם זאת? כי הלכתי לבדוק את המקום המסתורי . עתה , שתבינו , יש בכוכב שלנו חוק שאומר שאסור לחפש אחרי המקום הזה אז שישאר ביננו כן? התרגשתי מאוד , רגשות מעורבבים עלו בי . חרדה , שמחה, עצב . לבשתי את בגדי היפים ביותר ויצאתי למצוא את המקום המסתורי . מקום שבו אנחנו נולדנו. ידעתי שאם אמצא אותו סוף סוף אדע איך נוצרנו . הלכתי שעות רבות , המושבה שלנו ענקית , רציתי לצאת מהמושבה כי ידעתי שהוא לא יכול להמצא בתחום המושבה . אם הוא היה נמצא שם כולם היו מוצאים אותו לא? כשיצאתי מהמושבה ראיתי לפני רק חול , התחלתי ללכת כשאני מחפש אחרי המקום , הפחד גבר בי , לא ידעתי מה אמצא שם , אולי בוץ , אולי מכתש. אבל היה בי גם רגש אחר, שמחתי שאדע סוף סוף מהו המקום הזה. לפתע ראיתי אותו, זה היה מקום גדול , בוצי, והוא בעבע , לפתע יצא מישהו מתוך הבוץ . הוא לא היה מבולבל אלא הלך לכיוון המושבה . כנראה שהייתה לו כבר תודעה. התקרבתי לבוץ המבעבע ויכולתי לשמוע שם קולות . נבהלתי מאוד מהם ורצתי בחזרה . יותר לא התקרבתי למקום הזה

 

[Rivendell]

תגובה

תראה. קשה לי להתייחס לזה כאל סיפור. מה שיש לך כאן זה שלד של סיפור, בסיס רעיוני. בשביל זה יהיה סיפור, זה צריך הרבה מאוד עבודה. בשביל התחלה, אפיון הדמות. לכתוב "מסופר ע"י גבר אלמוני" זו טעות. זה פרט שחשוב אולי לך ככותב, אבל לא לי כקוראת. מן הסתם אם אני קוראת את זה, והמספר הוא גבר, מבחינתי הוא אלמוני. לי הרבה יותר חשובים פרטים אחרים עליו - איפה הוא חי? לא מספיק להגיד "כוכב הלכת לי 5" או "המושבה שלנו". אתה זורק לנו רעיון מפוצץ - "עולם ללא נשים". אז תספר לנו, הקוראים, איך נראה עולם כזה. זה לא בדיוק משהו שרואים כל יום. אתה כמספר אמור לדעת בדיוק איך נראה העולם שלך, מה אנשים עושים בו, מי מבצע את התפקידים הנשיים, וכו'. ואת האינפורמציות האלה - להעביר לנו הקוראים. אני, מה לעשות, לא הייתי מעולם בעולם שאין בו נשים. התפקיד שלך הוא לתת לי תמונה ברורה של איך נראה עולם כזה, ואיך מתפקדים בו. מעבר לזה, הרעיון של איך נוצרים הגברים - כרגע זה משפט סתום. במד"ב ופנטזיה אתה חייב להסביר את הדברים יותר. איך בדיוק הגברים נוצרים? מי היא הביצה הזו? מה קורה בתוכה? אחרת הרעיון שלך נשאר רק רעיון. ולגבי הסיום - הייתי מחדדת את זה יותר. הגיבור שלך ראה שם משהו, כנראה שמפחיד אותו, לא? לכן הוא לא רוצה לחזור לשם. אז כבר דיברנו על איך מתארים רגש בסיפור. "נבהלתי מאוד" זה לא תיאור. "ראיתי משהו מבצבץ מהבוץ ונסוגתי לאחור. הלב שלי האיץ. מצאתי גזע עץ שיכולתי לעמוד מאחוריו ולהציץ על המתרחש. הרגשתי כמו שהרגשתי כשהייתי צעיר יותר וראיתי סרטי אימה ישנים בסלון הבית". זה תיאור. ככה זה צריך להיראות. אישית אני לא אוהבת את סגנון המספר שמדבר לקורא, אבל זה כבר עניין של טעם. אני אשמח לראות את זה אחרי שכתוב.

 

[מלך הסופרים]

עולם ללא נשים- סיפור משופר

עולם ללא נשים מאת מלך הסופרים מאת גבר אלמוני דמיינו לעצמכם עולם בלי נשים , עולם רק עם המין הגברי . את הבישול עושה כמובן אחד החברים שמתנדב לעשות זאת . בלי נשים אנחנו יותר שמחים , יותר משוחררים , הנשים לא צועקות עלינו ולא אומרות לנו מה לעשות . כל גבר יוצא לעבודתו וחוזר בלי שתחכה לו שם אישה עצבנית. בעולם הזה אני נוצרתי , אני אומר נוצרתי כי נוצרנו ממקום מסויים ומסתורי כולם אומרים שיש מקום כזה אבל לא יודעים היכן הוא . הם יודעים גם לתאר אותו. מקום ביצתי ועגול , מבעבע בתוכו , מתוכו יוצאים גברים שונים ומשונים אני הלכתי לחפש אחרי המקום הזה , קודם כל ידעתי שהיא מחוץ למושבה , אז הלכתי דרך ארוכה , רגלי כמעט כשלו עד שיצאתי מהמושבה . לפני השתרע חול מאופק לאופק לפתע ראיתי אותה ,את הביצה (מלשון בוץ), היא הייתה די גדולה ועגולה ובעבעה , היה רעש חזק מאוד וכל חמש דקות יצא גבר . הם הלכו לכיוון המושבה בלי להתבלבל . התקרבתי אל המקום , הצצתי לתוך הבועה , ראיתי שם מכונה ענקית בעלת שניים חדות , הזמזום שלה נשמע מאוד חד. פתאום ההבנה הכתה בי . נוצרנו ממכונה . מכונה בעלת תודעה משלה . נסוגתי משם וברחתי . יותר לא חזרתי למקום הזה לפעמים אני חולם על המקום הזה , שומע את הרעש הארור של המכונה , אף אחד לא מבין מה קרה לי אבל אני יודע בתוכי : יום יבוא ואני אחזור לשם ואהרוס את המכונה הארורה , כי היא מונעת מאיתנו לחיות עם אישה.

 

[Rivendell]

תראה

הפעם הסיום, לטעמי, הרבה הרבה יותר טוב. באופן משמעותי.כי הפעם לקטע הזה יש רעיון מאוד ברור, והסיום משאיר טעם קצת חמצמץ אצל הקורא. וזה מצויין. עכשיו בוא נעבוד הפוך - יש לך יופי של רעיון, ואתה צריך לבנות סביבו. ביקשתי שתתאר את המושבה והעולם בלי הנשים - נתת מין "ססמאות" - "נשים מעצבנות" וכו'. בוא ותקח את זה צעד אחד רחוק יותר. מעבר לקניות, ושטיפת רצפה - איך נראה עולם כזה? בסוף הקטע אתה מראה כמה קשה לגיבור שלך בלי נשים. אז קח את זה גם צעד אחד קדימה - בעולם בלי נשים מה עושה גבר שרוצה קצת חום ואהבה? האם כל הגברים הומוסקסואלים בעל כורחם, או שאין מין אצלך ביקום? תאר גם את המושבה, חיצונית. היא מוזנחת? מטופחת? כדי שזה יהיה סיפור, זה צריך בשר. אבל הרעיון מאוד יפה, ולדעתי כדאי לך להשקיע בזה. אל תמהר! התחושה אצלך בסיפורים היא שאתה כל הזמן דוהר לכיוון הסוף. אין לך סיבה. תכתוב בנחת, תן עלילה מלאה ודמויות מלאות.

 

[מלך הסופרים]

תודה על התגובה

 

[Yuli Gama]

אמינות!

תראה,כאשר כותבים מד"ב חייבים, פשוט חייבים להקפיד על אמינות. הסיפור לא חייב להיות הגיוני, הוא לא חייב להיות מציאותי, הוא לא חייב לציית לחוקי הפיסיקה. הדבר היחיד שהסיפור חייב להיות הוא אמין. עם כל הכבוד, הסיפור הזה אינו אמין בכלל. תראה, קודם כל הרעיון אינו חדש, יצא לי לפגוש בקונספט כמה וכמה פעמים. אתה אפילו לא נכנסת לנושא. זרקת רעיון, "עלילה קצרצרה" ועזבת. אין תחושה של עולם, אין הזדהות עם הדמות, והכי חשוב אין אמינות. איך הגיבור יודע שאפשר אחרת? אם אינו יודע, למה שזה יפריע לו. אם יודע, אבל גדל בסביבה כזה מילדות, אז למה זה מפריע לו כל כך? למה שיהיה אכפת לו שמכונה מיצרת אותם? למה שירצה להשמידה? איך הבין שהיא בעלת תודעה? יש לך שברי רעיונות אבל אינך נכנס לעומק לתוך שום דבר, ולא דואג לבנות במה שעליה יכל להתרחש הסיפור. המלצה שלי, תשב תחשוב, ותכתוב שוב נ.ב אם משהו מההערות שלי לא מובן, תציין ואני אפרט.

 

[מלך הסופרים]

אני מעדיף להשאיר זאת לדמיון של הקור

 

[murmur]

אתה פשוט עצלן, פשוט כך

אתה מתעצל לשכתב (לפי לפחות היו סיבות טובות

) אל תשאיר לקורא הכל. אל תאכיל אותו בכפית. אבל אל תשאיר לו את כל העבודה.

 

[מלך הסופרים]

תודה רבה . אני לא ארד לרמה הזאת

ועתה לסיפור המשבצת הבלתי פתורה מאת מלך הסופרים מיומנו של רב מג דמיינו לעצמכם עולם שהכוחות העל טבעיים בו חזקים ולכן גם המאגים שולטים . דמיינו לעצמכם אותי אדם שהמקצוע שלו הוא רב מג + בלש. כן , יש דבר כזה במאה העשרים וחמש . מאה שהכוחות העל טבעיים בה התחזקו ולכן נדרש מישהו כמוני להייות במקצוע כזה אומנם המקצוע הזה משעמם במקצת אבל זה מה יש . בחרתי בו כי זה מה שנתנו לי בלשכת העבודה . תבינו , לפני זה הייתי מובטל , הולך ברחובות , שותה בירה בפאבים , אבל עתה , יש לי מקצוע מכובד , גם קניתי לי שד , קוראים לו ליליפוט . אני לא יודע לתאר את אותו שד . אי אפשר לומר עליו שהוא אוויר אבל גם מוצק לא . הפרשה שאני רוצה לספר לכם התחילה בצלצול טלפון . ליליפוט היגיש לי את הטלפון כשהוא נע באוויר ואמר לי: שיחה בשבילך הוד רוממותו . אמרתי לו להסתלק כי אני רוצה לדבר והוא נעלם . על הקו היה קצין המשטרה שדרש ממני לבוא מיד לרחוב אסקנט 2 . רחוב אקסנט 2 היה מלא בפושעים קשוחים שהיו רוצחים אותך בלי הנד עפעף . אבל אני לא פחדתי כי אני מכשף ויש לי כישוף הגנה שמגן עלי מפני כל אז איפה הייתי ? אה , כן , נכנסתי לזירת הפשע , הקורבן ישב שם , על הרצפה , ראשו היה בצורה בלתי אפשרית . קצין המשטרה : הרוצח לא נכנס דרך הדלת כי היא הייתה נעולה, גם לא דרך החלון כי גם הוא היה נעול . מיכאן הסקתי שזה מכשף רב עוצמה שרצח . לפתע קצין המשטרה הוסיף : יש כאן דבר שאתה חייב לראות . הוא הוביל אותי לחדר אחר , שם ראיתי משבצת בתוך הרצפה . אני לא יודע מה זה אמור להביע הוא אמר לי . ואז ראיתי זאת , היה שם ציור של חתול דמוי ערפד . נרעדתי כי היכרתי את הסימן הזה . אבל הוא מת לפני שנים אמרתי לו . את ג'וזף היכרתי לפני שנים , עוד הייתי אז מובטל , שתיתי בירה בפאב , כשלפתע הוא ניגש אלי . הוא שאל אותי אם אני רוצה לשתות משהו טעים יותר מבירה . אמרתי לו שכן , הלכנו לבית אחד , נכנסנו דרך החלון , היא ישנה שם , ג'וזף חנק אותה , כשהיא מתה הוא התחיל לשתות מדמה . נגעלתי מהדבר הזה אבל כוח אדיר אמר לי לנסות . ניגשתי אליה ועשיתי כמוהו . את הרהורי קטע מפקד המשטרה: אני יודע שהוא מת , אז מה זה עושה פה לעזאזל? אני אברר אמרתי לו . הלכתי מהורהר הבייתה , התקשרתי בטלפון לאחד מידידי הרבים ושאלתי אותו אם הוא יודע משהו על ג'וזף . הוא אמר לי: חכה כמה דקות על הקו . חיכיתי ואז הוא אמר לי : רחוב סיימון 6 , תגיע עוד רבע שעה. רחוב סיימון 6 היה ידוע כרחוב של אמידים ולכן הלכתי אליו בלבוש תואם . עניבה . ג'וזף חיכה לי על הג. אמרתי לו: אתה מתת לפני כמה שנים , שמעתי על זה. ג'וזף: נכון שמתתי אבל ברחתי מהמוות כדי להרוג אותך , אני יודע מי בגד בי , אחי המתים אמרו לי הכל. באותו רגע שהוא דיבר הוא שלף אקדח. הוא ירה בי כמה יריות , אבל אני לא נפגעתי כלל . זינקתי עליו ותפסתי אותו בצוואר עד שהגיע המשטרה עתה אני יושב וכותב את היומן הזה

 

[murmur]

למה השם של כל הפלאנטות שלך נגמר

במספר? יש כדור הארץ צדק מאדים חמה אני לא רואה כדור הארץ 6 מאדים 8 חמה 2 או שאני טועה

 

[Rivendell]

אתה משאיר הכל לדמיון של הקורא

ואתה יכול באותה מידה שלא לכתוב סיפור מראש. להגיד לקורא "דמיין עולם בלי נשים" ולסגור עניין. נכון שלא צריך להאכיל את הקורא בכפית, אבל כמו שכבר אמרתי לך, אתה לא כותב סיפורים אלא קטעים. אם אתה מרוצה מזה ככה -זכותך. אם לא, אמרנו לך איך אפשר לשפר את זה. אבל אם אין לך כוונות לשפר תודיע, כי הבנתי כבר את הרעיון. ההערות שנתתי לך נוגעות לכל הסיפורים שלך, ואין טעם שאכתוב אותן אחרי כל סיפור בנפרד.