כותב שלא מעוניין בביקורת

[Rivendell]

אין סיבה למחוק, אבל כרגע אין גם

סיבה נראית לעין לקרוא. נחכה לתגובתו של הכותב.

 

[מלך הסופרים]

המשך

מעין החיים בית המקדש היה בנוי בכוכב סנטירני 5 . בתוכו חיה כת מוזרה ונבדלת משאר הכוכב . הם האמינו שהם חיים לנצח . אנשי הכוכב עזבו אותם לנפשם ולא התקרבו לבניין כי הם פחדו. היו שמועות על מעשים מוזרים שם . לא פעם אנשים ראו מעייין יוצא מהבנין , הם קראו לו מעיין החיים עד שהוא בא , הוא נקש על הדלת . דרש לראות מיד את ראש הקהילה. הם צחקו לו בפרצוף אבל אחרי כמה שניות הם לא צחקו יותר. הוא רק עמד שם , שותק והם הביאו את ראש הקהילה אליו. זה היה יצור זקן שנע על כסאות גלגלים . הזר דרש ממנו להזריק לו את חומר הנצח . בהתחלה הוא סרב אך כעבור כמה שעות הוא העביר אותו לחדר אחר הנקרא בפיהם קודש הקודשים . כשהוא יצא מישם הוא הרגיש אדם חדש. מי הוא היה ? אתם שואלים , תנחשו לבד

 

[מלך הסופרים]

המשך

מעין החיים בית המקדש היה בנוי בכוכב סנטירני 5 . בתוכו חיה כת מוזרה ונבדלת משאר הכוכב . הם האמינו שהם חיים לנצח . אנשי הכוכב עזבו אותם לנפשם ולא התקרבו לבניין כי הם פחדו. היו שמועות על מעשים מוזרים שם . לא פעם אנשים ראו מעייין יוצא מהבנין , הם קראו לו מעיין החיים עד שהוא בא , הוא נקש על הדלת . דרש לראות מיד את ראש הקהילה. הם צחקו לו בפרצוף אבל אחרי כמה שניות הם לא צחקו יותר. הוא רק עמד שם , שותק והם הביאו את ראש הקהילה אליו. זה היה איש זקן שנע על כסאות גלגלים . הזר דרש ממנו להזריק לו את חומר הנצח . בהתחלה הוא סרב אך כעבור כמה שעות הוא העביר אותו לחדר אחר הנקרא בפיהם קודש הקודשים . כשהוא יצא מישם הוא הרגיש אדם חדש. מי הוא היה ? אתם שואלים , תנחשו לבד

 

[מלך הסופרים]

המשך

המתנקש מאת מלך הסופרים תחילתה של הקלטה הגעתי לספינת החלל שלו , רועד מזעם ועצבים , נכנסתי בלי שום בעיות דרך הגג. הספינה הייתה גדולה מאוד , ממש ענקית . בתוך הספינה ישב היצור הנתעב אותו תיעבתי מאז שאני רודף אחריו הוא היה על כיסא גלגלים , משותק בחלקו , הוא הסתכל עלי בעניו וראיתי בהם רשע ורוע . שלפתי את אקדח הלייזר שלי ויריתי בו . פתאום ארע משהו מדהים . פצעיו התאחו ונעלמו כלא היו . שומריו החמושים ניסו לירות בי אך אני הרגתי אותם בכמה יריות מדויקות . עליתי לגג ספינת החלל וקפצתי מישם נחתתי על ספינת החלל שלי , היא אומנם הייתה קטנה בהשוואה לספינה שלו אך נוחה . היו ימים בהם כמעט התיאשתי אבל החזקתי מעמד אל תחשבו לרגע שלא הצלחתי לקנות אנדרואידית , הצלחתי ועוד איך , אומנם כמעט נגמר לי הכסף אבל בבנק הבין יקומי נשאר לי עוד כמה בחשבון . . האנדרואידית שרתה אותי בכל , כל דבר שציוותי עליה היא עשתה . כמו החיה הזו בכדור הארץ המכונה בפיכם כלב . עתה ציוותי עליה למסור לי מידע איפה יש חומר חיי נצח והיא ענתה לי בקול העדין שלה: יש רק במקום אחד, סנטריני חמש. אז טסתי לשם כשאני תוהה מה אני אעשה כדי לשכנע אותם לפתח בשבילי נוגדן המשך יבוא

 

[Rivendell]

ההערות שנתתי לגבי החלק הראשון

נכונות גם לגבי כל שאר החלקים. אין עלילה של ממש, אלא יותר תמצות של הרעיונות שאתה רוצה להשתמש בהם. אין שום פירוט ותיאור של רגשות או מקומות, אתה מתייחס לדברים רק ברמה הכי קונקרטית ובסיסית - "עליתי לספינה", "יריתי בו". בוא נחשוב יחד - אם אתה נמצא במצב מפחיד או מבלבל, או אם כרגע ירית במישהו - זה יעורר אצלך רגשות *כלשהם* נכון? תנסה לחשוב מה הדמות שלך מרגישה, וספר את זה לקורא. גם זה חלק מתהליך היצירה. מעבר לזה, אמרתי כבר, השימוש בנקודות מרובות ומיעוט הפסיקים יוצרים תחושה של חוסר זרימה. נסה "לדבר" את המשפט בקול רם ולפסק לפי זה.

 

[מלך הסופרים]

אבל תארתי רגשות

"רועד מזעם ועצבים" זה לא תאור רגשות? חוץ מיזה הוא כבר היה מוכן לזה נפשית לאחר שכל הגזע שלו הושמד

 

[Rivendell]

תראה, התיאורים שלך מאוד יבשים

יש בהם משהו קצת מכני. נכון ש"רועד מעצבים" זה תיאור. אבל לא הסברת למה הדמות כ"כ עצבנית, וזו גם ההתייחסות היחידה בערך לרגשות שיש שם. התחושה שהקורא מקבל היא שאין כאן בן אדם. הדמות הראשית היא קצת שטוחה, ולא אפיינת אותה מספיק כדי שאני כקוראת אוכל להרגיש כלפיה משהו. לדעתי כאן יש מקום לשלב עוד מידע על הדמות. למשל לספר קצת על חייו, על הילדות, על האופי שלו - לתת לקורא משהו, הרגשה שמדובר כאן באדם. כמו שאמרתי - זה מאוד "יבש" והכוונה ביבש היא שאין ממש תיאורים. תסכים איתי שיש הבדל בין "רועד מזעם ועצבים" לבין "מחיתי את הזיעה ממצחי ולקחתי נשימה עמוקה. ידי על האקדח היתה יבשה וקרה, ושמעתי את פעימות ליבי מהדהדות באזניי". שני משפטים שונים - אותה משמעות. אתה אומר לקורא בפנים. אני לקחתי את זה, תיארתי את הסיטואציה, ונתתי לקורא להבין לבד מה מרגיה הדמות. תן כבוד לקרוא שלך - הוא מבין. הוא אינטליגנטי. אתה לא צריך להגיד "עצבים" כדי שהוא יבין שמדובר בעצבים. כל אדם חווה את התחושה הזו לפחות פעם אחת בחייו. אם תתאר את זה - זה מספיק.

 

[מלך הסופרים]

טוב ננסה

המתנקש קטע משופר נכנסתי לתוך ספינת החלל , הייתי נרגש מאוד , סוף סוף אני הולך להרוג את היצור שהרג את הגזע שלי . ממש השמיד אותו. אחזתי באקדח הלייזר בכוח . ידעתי שהוא יעשה את המלאכה. הרגשתי בו זמנית גם טוב וגם רע. כי אני לא רוצח מקצועי נכנסתי לחדר הקטן , על כיסא גלגלים ישב אדם ברוך , הוא היה משותק אבל עניו היביעו חיות מה. לקחתי את האקדח בהיסוס ויריתי בו . לתדהמתי הפצעים שלו אוחו ונעלמו כלא היו . ברחתי מהר , בדרך גם יריתי בשני שומריו שניסו לעצור בעדי. בספינת החלל נגשתי לכיור והקאתי את נשמתי. שטפתי את פני במים קרים. האדראוידית שקניתי באה אלי , סיפרתי לה שאני צריך מידע על חומרים לחיי נצח. היא אמרה לי: חומר לחיי נצח יש רק בסנטריני 5 . אמרתי לה לנווט את הספינה כי אני מרגיש רע מאוד.

 

[Rivendell]

יותר טוב, ללא ספק

תשכתב את הסיפור בצורה כזו ותראה איך - א. הוא נהיה ארוך הרבה יותר ב. הוא נהיה טוב הרבה יותר

. ברגע שאתה נותן לדמות עומק - כבר עשית משהו גדול. עכשיו בוא נדבר קצת על סגנון:

הרגשתי בו זמנית גם טוב וגם רע. כי אני לא רוצח מקצועי צ"ל: הרגשתי בו זמנית גם טוב וגם רע, כי אני לא רוצח מקצועי.

הפצעים שלו אוחו ונעלמו התאחו היא הצורה הנכונה.

היא אמרה לי: חומר לחיי נצח יש רק בסנטריני 5 . אמרתי לה לנווט את הספינה כי אני מרגיש רע מאוד. כשדמות מדברת יש לך שתי אפשרויות. או להגיד את זה בעקיפין - היא אמרה לי שחומר לחיי נצח יש... או שהדמות תגיד את זה לבד - "חומר לחיי נצח יש רק ב..", אמרה. זה נועד כדי להקל על הקורא להבין מי דיבר.

 

[מלך הסופרים]

עכשיו בבקשה תגיבו לעולם בלי נשים

האשה של אדם ברוך המשך הסיפור מיומנה של נערת ליויי לפני שפגשתי באדם ברוך הייתי נערת ליוי . חייתי בבית בושת בכוכב דון 5 . זה כוכב של עשירים מאוד . מלאים בכסף ובלי כבוד עצמי . ההשפלה שלי הייתה גדולה אבל הייתי צריכה את הכסף הזה בשביל בני משפחתי העניים . הרגשתי חסרת כבוד עצמי. לפעמים הייתי צריכה לקים יחסים עם אנשים מכוערים זה הגעיל אותי . באלוהים , אם יכולתי לברוח משם הייתי בורחת . עד שהוא היגיע , אדם ברוך , כשמו כן הוא, ראיתי אותו לפני שהוא נכנס, משותק ועל כיסא גלגלים . ברגע הראשון חשבתי : עם דבר כזה אני אקיים יחסים. אבל הוא הציע לי הצעה שאי אפשר לסרב לה. הוא אמר לי בקולו העדין: אם תבואי איתי לא תצטרכי לעבוד כלל , יהיה לך עושר לכל החיים רק תצטרכי דבר אחד , להציג עצמך כאשתי לכל מקום בו אגיע . השמחה שגאתה בי לא ידעה גבולות . קפצתי מתוך שמחה . צרחתי והשתוללתי . כשנכנסתי לספינת החלל הבנתי שעשיתי את ההחלטה הנכונה, הוא הוביל אותי לחדר מפואר שלא ראיתי מימי . כל השכלולים היו בו , טלווזיה בשלט רחוק עם כל הערוצים , מיטה ממשי שרק יכולתי לחלום עליה , ומשרתים שהביאו לי את האוכל ישר למיטה. שכבתי על המיטה וחשבתי: איזה נס שיש לי את אדם ברוך את ההלם קיבלתי אחר כך. הנקישה נשמעה בדלת. פתחתי אותה ולעני נגלה בחור צעיר ויפה תואר. שאלתי אותו מה אתה רוצה? הוא ענה לי : את לא מזהה אותי? אני אדם ברוך. לא ידעתי מה קורה פה? הרי הרגע ראיתי אותו זקן ויושב על כיסא גלגלים . ואז הוא הסביר לי: יש לי יכולות בהם אני יכול לשנות צורה למי שאני רוצה. עכשיו , אם את לא רוצה לקיים את תנאי החוזה אני יכול לצאת מחדרך. סחבתי אותו איתי למיטה בכוח ואמרתי לו: אני רוצה רק אותך בין אם אתה צעיר ובין אם אתה זקן. מעתה נהייתי אשתו של אדם ברוך .

 

[מלך הסופרים]

חורבן בסנטריני 5

חורבן בסנטריני חמש מאת מלך הסופרים המשך הקלטה את ההרס שראיתי בסנטיריני לא אשכח לעולם , גופות הכוהנים היו מוטלות ברצפת המקדש . כלי הקודש הוצאו מהכן שלהם ושכבו הפוכים על הרצפה . עברתי לחדר השני ושם ראיתי את מנהיג הכוהנים מת . הוא היה על הרצפה וכיסא הגלגלים היה הפוך לידו . משהו שטני עבר פה . עברתי בין כל החדרים , היגעתי לחדר שהוא היה קודש הקודשים . שם ראיתי יצור כבול בשלשלאות . מפיו נזל דם . הינחתי שזה היצור ממנו לקחו הכהנים את החומר שנתן להם חיי נצח . רציתי להתקרב אליו ולקחת גם אבל הוא נהם ופחדתי מאוד ממנו כי היו לו שניים חדות . עברתי למקום אחר ושם ראיתי גן מופלא . באמצע הגן הייתה מזרקה גדולה . התקרבתי אליה ולקחתי קצת מהמים בכד שהיה איתי . רציתי לדעת מה הם מכילים . הייתה לי הרגשה שזה מה שחיפשתי העברתי את המייים למעבדה בספינת החלל שלי . וזה אישר את חשדותי . זה חומר בעל אטום מוזר שלא מתנהג בצורה נורמלית . הבנתי שמצאתי את הנוגדן לחיי הנצח . ידעתי שניצחתי

 

[Yuli Gama]

כותב שלא מעוניין בביקורת ../images/Emo185.gif

כותב יקר, הפורום אינו יומן אישי ואינו לוח מודעות לפרסום פרי מקלדתך. הפורום קיים כדי לעזור לאנשים לשפר את כתיבתם בעזרת ביקורת. מכיוון, שככל הנראה, ביקורת זו אינה מעניינת אותך אני משרשרת את כל סיפוריך תחת פתיל אחד כך שאנשים שכן רוצים לקבל ביקורת, לא ידחקו מחוץ לדף.

אזהרה : אם תמשיך להתעלם מהביקורות שניתנו לך, סיפורך לא יצורף לאוסף סיפורי הפורום, ועם הזמן פשוט יעלם מעל דפיו. כפי כתבתי, הפורום אינו בלוג, ואינו יומן אישי. תודה, הכל נתון לבחירתך. נ.ב מקווה שכן תגיב שמחה שאתה יכול לכתוב בכמות שכזו,אבל לא חבל על המאמץ? אתה באמת לא רוצה להשתפר? תאמין לי, ולכל שאר האנשים שהשקיעו והגיבו לך, יש לך לאיפה.

 

[מלך הסופרים]

אם תחזירי את המצב לקדמותו אשמח מאוד

אני לא מגיב כי אחד הכללים פה הוא לא לריב ואני בן אדם רגיש מאוד . אבל אם אתם רוצים תגובות שיהיה . רק דעו לכם שהזהרתי אתכם מראש ועתה לתגובות א. לגבי אדם ברוך , אני אשתדל להשתפר ב. לגבי סוף העולם מחר , אמרו לי שזה גנבה ספרותית אז אני מצטער ואני מבקש שתמחקי זאת ג. לגבי הסיפור השני קיצרתי בכוונה בגלל ההגבלה ( נוסח ארוך עוד יהיה)

 

[avivs]

אתה צריך

להתאמן על להרחיב את הסיפורים. צריך למצוא דרך להכניס אותנו לאווירה, אם דרך תאורים של הסביבה או דרך תאורים של מצבם של הדמויות (חולות, קר להם, בוכות...). הסיפורים שלך מתחילים ותוך שנייה נגמרים, זה יותר כמו תקציר לספר ופחות סיפור. באמת כדאי לך לנסות לשבת ולפתח משהו שיותר ארוך מ200 מילים.

 

[מלך הסופרים]

אני אנסה

תודה על התגובה ד.א אני עם הפורום הזה גמרתי , תמצא או תמצאי אותי בשירה וכתיבה יוצרת מקווה מאוד שהמנהלת לא תהרוס לי גם שם

 

[Yuli Gama]

תראה

אף אחד לא משלם לנו שנגיב. אנחנו מגיבים כי אנחנו רוצים, כי נהנינו מהסיפור, או כי מרגישים שיכולים לעזור לך להשתפר. אם אינך מגיב, זה סימן לזלזול. אנחנו לא יודעים אם בכלל קראת את התגובות שלנו, וכמובן שזה מפני עצמו לא מעודד אותנו להמשיך ולתת לך אותם. אם כל הכבוד, מה שעשית עד היום היה דומה מאוד להצפה. הצפה דינה מחיקה. לך ניתנה אפשרות להגיב. אתה חושב שזה הורס לך? מצטערת מאוד. אם תרצה ביקורת בונה, פרסם סיפור נוסף שלך, תגיב לתגובות שתקבל עליו, ואז נדע שאינך סתם מציף את הפורום, אלא באמת רוצה לשפר את כתיבתך.

 

[מלך הסופרים]

אני מצטער מאוד

זה היה בהתקף עצבים , ( אמרתי לכם שאני אדם רגיש) חשבתי שאם אכתוב את ההמשך של אדם ברוך זה יופיע מתחת לשרשור הסיפורים . עכשיו ראיתי שזה לא נכון ובגלל זה אני מבקש סליחה

 

[Rivendell]

אני לא יודעת איפה ראית פה ריבים

אבל צר לי שכך אתה מרגיש. אם מבחינתך עצם זה שקיבלת ביקורת זה תחת הקטגוריה של "ריב" אני יכולה לייעץ לך לכתוב או למגירה או לחברייך הקרובים. אם המטרה היא באמת להשתפר - אולי כדאי לפתוח את הראש קצת ולשמוע את הביקורות בטון בו הן ניתנו - כנסיון לעזור. אני לא מכירה אותך, ואין לי שום עניין לריב, לא איתך ולא עם אף חבר פורום אחר. אבל מי שלא מסוגל לשמוע שום מילה של ביקורת, כי הוא רגיש או מכל סיבה אחרת - אולי ראוי לו שלא יפרסם את יצירותיו בפורום שמטרתו נתינת ביקורת.

 

[מלך הסופרים]

התכוונתי שאני לא רוצה לריב אתכם

כי יש לי בעיה להגיב לאחרים . לפעמים אני לא שולט במה שאני כותב ואז זה יוצא גרוע . אני מקבל ביקורת מכל סוג אבל התאפקתי להגיב כי אני לא רוצה להחשב פה טרול או משהו כזה

 

[Guy24Gold]

אתה אפילו לא חייב לענות לנו

אם אתה רוצה באמת להשתפר, ולא רק לנסות "להשוויץ" בסיפורים שלך, אתה יכוך פשוט לשכתב את הסיפור שלך ולהתמקד בהערות הבונות שנתנו לך. אתה לא חייב לענות לנו. פשוט תשכתב את הסיפור. זה מה שאני עשיתי- כתבתי סיפור(אתה יכול לקרוא אותו טיפה למטה) העירו לי הערות עליו, ושיכתבתי אותו בהתאם להערות. הרעיון בפורום הזה הוא לשפר את הכתיבה שלך- לא לפרסם "סתם" סיפורים, בלי לקרוא (או להתייחס) לתגובות של אחרים.