"לא בטוח"
זאת אומרת שלמיטב ידיעתך הכל בולשיט ובכלל לא היינו כאן לפני 2000 שנה. זה שזה כתוב בספר עדיין לא עושה את זה נכון. תסלחו לי כאן על שאני מפקפקת באמונה שלכם, אבל זה נדרש על מנת להבין את הצד השני. בערך המדעי של הנושא אנחנו מתבססים כרגע על מציאות ארכיאולוגיות בנות יותר מאלפיים שנה, ואנחנו לא יכולים לדעת בוודאות מי היה כאן אז. בכל אופן - לא היינו כאן 1000 שנה, ולפני אותה פעם שהיינו כאן גם לא היינו כאן. איך שאני רואה את זה - דבר כמו "זכות הסטורית על אדמה" פשוט לא קיים, בייחוד לא לאור המצב שלנו. העם שלי יכול באותה מידה ללכת עכשיו להתיישב באיטליה ולהליט ששם הוא רוצה לחיות וגם להעיף משם איטלקים. או שאיטלקים זה לא בסדר להעיף מהבית? במקרה, עכשיו הטיעון הוא מה שאלוהים אמר. אלוהים זה לא טיעון, עד שאני לא רואה אותו אני לוקחת בעירבון מוגבל כל מה שהוא אומר. מלבד זאת - אתה צריך ללמוד משהו על הטלת ספק, כי אם אלוהים יגיד לך לקפוץ מהגג, אתה תקפוץ? אתה מצוטט כאן משפטים שלי שאני כבר לא יודעת באיזה הקשר כתבתי אותם, אני אודה לך אם בהודעה הבאה תעשה קצת יותר מלכתוב לי שתי מילים ושאלה, כי אני לא יודעת במה מדובר בכלל (אני לא בדיוק זוכרת כל הודעה שלי בעל פה). עניינים שבנפש אינם טיעון מתקבל על הדעת בגלל שנפש זהו עניין פרטי ואי אפשר להחליט כאן מי צודק. זה גם הקשר של הערבים לארץ שלהם - אז למה את הטיעון הנפשי הזה אתה לא מקבל? הם אוהבים את הארץ באותה מידה. הלב שלהם אינו פחות לב משלך- עניינים של הדבר, מעבר להיותן הסובייקטיביות עצמה, משתנים מאדם לאדם ויכולים להיות מפולגים גם בתוך הקבוצה שהכי דוגלת במה שאתה מאמין בו. לדעתי, למשל, זו ארץ נהדרת - לפעמים, אם יורד מספיק גשם ואין ביבי בתור שר אוצר - אבל אדמה היא לא משהו ששווה למות למענו. זו תפיסת עולם לא רק חומרים במקצת, אלא גם אחת שמעידה על איזשהו באג פסיכולוגי, אם אדם נקשר עד כדי כך לחלקת אדמה. כן, זה זכרונות ואולי זו המורשת שלך - אבל כאן זה נגמר. לא יהיה יותר מי שייצר מורשת אם כולנו נמות במלחמות על ישראל.