איפה אתה
"אם נקח בנאדם תמים תמים על אמת, משהו צדיק תמים מתוקן בכל המידות, ותעמיד מולו אדם קנאי לדוגמא
אז הצדיק לא יראה שהוא קנאי, הוא יכול להגיד לעצמו "וואו איך הבחור מעריך את מה ששלו ומקדש אותו"
אבל לא סביר שהוא יגיד "איכס איזה קנאי"" - התייחסת פה לעניין כף זכות.
אך הנושא שלנו נעוץ בהתבוננות - אני מביט סביב ורואה חסרון בזולת.
על כך יש לי להזכיר כי למדו אותנו ש:"כי
אדם אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא". ב
גלל ש
אדם אין צדיק בארץ - לפיכך צריך לפשפש במעשיו
.
צריך להבין (וניקח לצורך הדוגמא את אי אמירת אמת) כשצדיק עובר עבירה, העבירות שלו הן אצלנו מצוות כביכול.
כשהוא יתבונן בזולת - הוא לא עיוור...הוא רואה את החסרון.
אך לגבי הזולת הוא
ילמד זכות.
ולגביו הוא יערוך בדיקה (ביקורת עצמית), וימצא איזה בחינה של אי אמירת אמת ל
גבי רמתו שלו
(איך אמרת קודם: ויעידו הסובבים אותי שאיני שקרן) - זה נקרא: מדרגה.
תוכל לראות כאן חזרה על עניין:"ואתה 100 אחוז
"