דווקא בדוגמה הזו אתה הרמת לי להנחתה
ליבוביץ נזהר שלא לשנות פסיק מהקביעה ההילכתית שמפלה בין האיש לאשה. ולמרות זאת, אם תבדוק טוב - אז תראה, שההנמקה ההילכתית שניתנה ע"י ליבוביץ (לאו דווקא בקטע שציטטת) - לטובת אי-האפליה שעליה דיבר - היא הנמקה הילכתית *טהורה*, כך שגם אם בודקים אותה במשקפיים של האורתודוקסים הכי אדוקים - לא יהיה ניתן למצוא בה אף פגם הילכתי.
שהרי מהי היא אותה ההנמקה ההלכתית שנתן ליבוביץ לטובת אי אפליה? אז ראשית, זו בטח לא ההנמקה המצוינת בקטע שציטטת. בקטע שציטטת, אין הנמקה הילכתית - אלא יש הנמקה חברתית לטובת חיפוש אחרי הנמקה הילכתית. כל אורתודוקס מצוי - ויהא אדוק ככל שיהיה, אינו פוסל את זה שלאדם תהיינה הנמקות לא-הילכתיות (אלא למשל כלכליות או חברתיות וכדומה) - לטובת חיפוש הנמקה הילכתית. לדוגמה, נניח שאני מחויב להלכה, ונניח שקניתי בשר-בהמה שחוט, וכשהיגעתי הביתה - התעורר אצלי משום-מה החשש - שמא בשר-הבהמה הזה הוא ספק-טריפה, לאור זאת שהתגלה לי - שלבהמה הזאת - אין טחול. מן הסתם ברור לך, שכעת יש לי הנמקה לא-הילכתית - אלא נניח כלכלית - לטובת חיפוש הנמקה הלכתית שתכשיר לי את הבשר הזה. ההנמקה הכלכלית - ברורה אפוא, רק השאלה היא: מהי ההנמקה ההילכתית - אם בכלל היא ישנה. אז מה אני עושה? פותח שולחן ערוך, ולפתע מגלה שם את הדין הידוע לכל חובשי ספסלי בית המדרש: "ניקב הטחול - טריפה, ניטל הטחול - כשרה". או-אז אני פורץ באנחת רווחה: אני יודע שהרווחתי כלכלית. אבל מה היה קורה אילו החשש - שהיה מתעורר אצלי לגבי כשרות הבהמה - היה מתעורר בגלל גילוי של *נקב* בטחול (לא בגלל גילוי של *העדר*-טחול)? גם אז הייתה לי הנמקה כלכלית - לחפש הנמקה הילכתית לטובת הכשרת הבהמה, אך משהייתי פותח את ספרי ההלכה, הייתי מגלה את הדין "ניקב הטחול - טריפה", מה שהיה גורם לי להתאכזב עמוקות: היה מתברר לי שהפסדתי כלכלית. מה המשותף לשני המצבים הללו? שבשני המקרים הייתה לי הנמקה כלכלית לטובת חיפש הנמקה הילכתית להכשרת הבהמה, ובשני המקרים - מה שלבסוף הכריע אצלי - זה ההנמקה ההילכתית הטהורה, לא ההנמקה הכלכלית.
גם אצל ליבוביץ קרה בדיוק אותו דבר: בטקסט שציטטת, מובאת הנמקה - לא הילכתית - אלא חברתית, לטובת חיפוש אחרי הנמקה הילכתית שתמנע אפליית נשים. עצם קיומה של הנמקה חברתית אצל ליבוביץ לטובת חיפוש הנמקה הילכתית, זה כאמור דבר לגמרי לגיטימי אצל כל מי שמחויב להלכה - כפי שהדגמתי בפיסקה הקודמת. אלא שכאמור, עצם קיומה של ההנמקה החברתית נגד אפליית נשים - אינו מספיק כדי למנוע אפליית נשים, כל עוד שמחויבים להלכה הטהורה. גם ליבוביץ מחוייב להלכה הטהורה, ולכן הוא לא הסתפק בהנמקה החברתית המצוינת בקטע שציטטת, אלא טרח לחפש גם את ההנמקה ההילכתית: חיפש ומצא. אגב ההנמקה הזו אינה מצוינת בקטע שציטטת. על כל פנים, מהי אותה הנמקה הילכתית שמצא ליבוביץ?
ההנמקה ההילכתית שמצא ליבוביץ היא זו: חז"ל היפלו בין איש לאשה. חז"ל גם נתנו גילוי נאות למילון שלהם, המסביר מה זה "אשה". לפי המילון של חז"ל, "אשה" היא אדם - בעל תכונות מאד מסויימות: האדם הזה יולד ילדים; הוא יושב כל היום בבית, טווה בפלך, טוחן, לש, וכו'; אין לו השכלה מינימלית, כלומר הוא לא יודע אפילו לקרוא; וכל כיוצא באלו תכונות שחז"ל מנו כאשר תיארו - במסגרת הגילוי הנאות שלהם - אל מה הם מתכוונים כשהם אומרים "אשה". בא ליבוביץ, תפס את הנקודה, והעלה את הטיעון ההילכתי הבא, שאותו אנסח לך כעת בלשוני שלי: "אני, ליבוביץ, מחויב להלכה, ולכן גם אני בעד המשך האפליה בין איש לאשה - ממש כפי שקבעו חז"ל. אבל אני נגד אפליה בין ish לבין isha, שהרי על אפליה כזו - לא דיברו חז"ל. ההבדל בין 'אשה' לבין isha מתמצה בכך, שהמילה 'אשה' שייכת למילון של חז"ל, ויש לה פירוש מאד מסויים, בעוד שהמילה isha שייכת - לא למילון של חז"ל - אלא למילון של השפה העברית המודרנית, ויש לה פירוש שונה לגמרי מזה של המילה החזלית 'אשה'. שהרי הפירוש של 'אשה' לפי המילון של חז"ל, הוא אדם - חסר השכלה לחלוטין - שעסוק כל היום בהולדת ילדים, בטוויה בפלך, באריגה בטחינה בלישה וכו', בעוד שהפירוש של isha בעברית המודרנית, הוא: אדם, שאמנם יולד ילדים, אך בעל השכלה - בדרך כלל תיכונית לפחות - ולעיתים אף אקדמית, שבדרך כלל עובד מחוץ לבית, בין כמזכירה ובין כשרת המשפטים ובין כבעלים של בנק הפועלים - לא משנה, אבל בדרך כלל עובד מחוץ לבית, וגם כשעובד בבית, אז זה לא בטוויה או בטחינה או באריגה, אלא זה בעיסוקים מודרניים שונים לחלוטין - שבדרך כלל גם דורשים השכלה מינימלית - כולל ידע בקריאה כמובן. על כל פנים, דבר אחד בטוח: ה'אשה' של מילון-חז"ל, היא אדם אחר לחלוטין מן ה-isha של מילון העברית המודרנית, ולכן האפליה שנקבעה ע"י חז"ל, ושחלה על ה'אשה' - איננה חלה על ה-isha, כי היא אדם אחר. לא עליה דיברו חז"ל. לסיכום, גם אני, ליבוביץ, בעד המשך האפליה נגד ה'אשה', אבל אני נגד העתקת האפליה הזו אל ה-isha, שהרי חז"ל בכלל לא דיברו על ה-isha, אלא דיברו אך ורק על האשה". עד כאן טיעונו ההילכתי של ליבוביץ.
שים לב, שזהו טיעון מטיפוס הלכתי למהדרין. לא פעם מוצאים אצל פוסקי ההלכה טיעונים דומים: לדוגמה, ההלכה קובעת כי ל"קטן" אסור להיות חזן בחזרת הש"ץ וכדומה. במילון של העברית מודרנית, הפירוש של המילה katan - אינו הפירוש של המילה "קטן" אשר לפי המילון של ההלכה, שהרי לפי המילון של ההלכה - הפירוש של "קטן" - הוא אדם שטרם מלאו לו שלוש עשרה שנים ויום אחד. מסקנה: אדם katan (כלומר נמוך-קומה), שהוא אפילו katin, אבל גילו הוא נניח שש-עשרה, כן יהיה רשאי להיות חזן בחזרת הש"ץ! דוגמה נוספת: התורה אומרת "ונתנו על צצית-הכנף - פתיל תכלת", ולמרות זאת - מי שיתלה על ציצית-הכנף שלו - פתיל הצבוע בצבע tkhelet, לא יצא ידי חובת המצווה; והסבירו הפוסקים, שלא הרי ה"תכלת" שעליה דיברה התורה - כהרי ה-tkhelet שעליה מדברים בעברית המודרנית: אלו שתי מילים שונות, המתיחסות לשני אוביקטים שונים. אין לערבב אפוא בין מילונים שונים, ובין אוביקטים שונים.
שמא תשאל: למה שאר הרבנים האורתודוקסים אינם מקבלים את טיעונו ההלכתי של ליבוביץ? ובכן, זה בעצם כמו לשאול: למה שאר הפוסקים האורתודוקסים לא קיבלו את טיעונו של הרב הראשי לשעבר, הרב שלמה גורן, בפרשת האחיות. הטיעון של הרב גורן היה הילכתי לגמרי, ולמרות זאת לא קיבלו את עמדתו. כמו שהפוסקים הליטאים לא קיבלו את עמדת הרב עובדיה יוסף בנושא התר המכירה בשנת השמיטה. בנושא הנ"ל, הרב עובדיה יוסף הוא באמת עמדת מיעוט בקרב הציבור החרדי. וכי זה חדש בהלכה? הרי ההלכה משופעת בעמדות מיעוט שלבסוף לא התקבלו. אבל, זה שעמדת המיעוט לא התקבלה על הרוב, לא אומר שהיא לא עמדה הילכתית, אלא זה אומר אך ורק שהיא עמדת מיעוט שלא התקבלה. למה בעולמה של ההלכה קורה לא פעם, שעמדת-מיעוט אינה מתקבלת ע"י הרוב - למרות היותה הילכתית לגמרי? יתכנו לכך סיבות רבות. אחת מהן, היא (למשל) אי עמידת הרוב על שורש הטיעון ההילכתי שהועלה ע"י בעל אותה עמדת מיעוט.
עד כאן בסוגיית עמדת המיעוט ההלכתית של ליבוביץ בסוגיית אפליית ה-isha, וכעת נחזור לענייננו:
אתה כותב: "הדוגמה הנ"ל מדגימה כיצד ליבוביץ מתייחס אל ההלכה דרך המשקפיים שלו שהם לדעת אחרים מעוותים ומסלפים ומערבבים דת עם פילוסופיה חברתית תבונית".
ובכן: להגיד - שהדוגמה הנ"ל - מעידה על עירבוב דת עם פילוסופיה חברתית, זה בערך כמו להגיד - שהדוגמה שנתתי לעיל על הבהמה חסרת הטחול - מעידה על עירבוב דת עם פילוסופיה כלכלית. אך כמובן זה לא נכון. לפרטים, ראה לעיל בפיסקה השנייה של הודעה זו.
