לילד בן 8 שיושב מול הטלויזיה
בערך 7 מתוך 8 השנים שלו, אולי אין דעה. פוליטית או לא פוליטית. ילד בן 8 מבין שזורקים אותו מהבית. לילד הזה, יש חיי חברה! הילד הזה יגדל להיות בעל ערכים, וכן, הם מתגבשים אצלו כבר מהגיל הזה - מפתיע הה? גם אמהות לילדים בני 4 ו5 מתחילות ויכולות לשים לב שהילד שלהם מבין! מבין הרבה יותר ממה שחושבים. ילד קולט! ולילד הייתה בחירה, הוא יכל לא לשים את הטלאי, ויכל לא לומר את זה לשוטר. הוא יגדל ולא יתחרט על זה לרגע! אבל כשהוא יהיה בן 15- יאמרו אותו דבר, וכשיהיה בן 20 - יאמרו אותו דבר. כשיגדל קצת יותר - יאמרו אמונה עיוורת, וכל פעם - מילת גנאי אחרת. האבא הזה לא איים לזרוק את הילד שלו. הוא רק קרא לשוטר, שיבוא ויקח אותו, שייקח אותו, הוא לא מסוגל להתעלל בילד שלו האבא, שהשוטר יעשה את זה! ואבא שמעשן ליד הילד שלו הוא זה שבאמת מסכן את הילד שלו. וטיהור אתני, מצטערת, זה כן מה שעשו בגרמניה. אז ח"ו שואה לא היתה ולא תהיה. אבל מכות שמתחזקות לפי אורך הפאות, "ניסו שחם"ים ודומיהם, כינויי גנאי על ימין (הייתי אומרת ועל שמאל, אבל מסתבר שלא..) משפחה שמבקשת, רק עוד שעתיים לארוז אוכל לתינוקות והתשובה שהיא מקבלת זה לא, הייתה לכם יותר משנה לאסוף, ומבט קר אייייהההההה, כואב לי!!!!!!!! וזה הרבה יותר כואב לי מהמכות שחטפתי מהשוטרים. כמה אפשר? כמה אפשר לראות את זה ולא לזעוק שואה שואה? אז אני לא שם, ולא זכיתי להיות שם ברגעיו האחרונים של המקום המדהים הזה, אז אני מסוגלת לא לזעוק את זה. אבל הם? אני לא דנה אותם לרגע. הם אלו שסובלים, אך אם הם מביעים את הכאב שלהם הם "משתמשים שימוש ציני בילדים" הם "מניפולטיבים ובכיינים" ואין שום סיבה לא לשנוא אותם.