אוי, חוויה לא נעימה לילדון
אין לי תובנות או עצות, בטוחה שתצליחי למצוא בסוף את המקום הנכון או להלחם ולהצליח להשתחל לביה"ס שאת מעוניינת בו, את נשמעת כזו
. רק מזדהה עם התחושות הקשות שיש לך עכשיו
סיפור שונה לגמרי, נסיבות שונות, אבל התקופה של ההרשמה לביה"ס, שאיחרתי אותה בגדול בגלל שאני ישנה בעמידה וכאן הכל נורא מוקדם והאנשים רציניים שלא כמוני, זכורה לי כאחת התקופות הכי דרמטיות בחיי כאמא, ראיתי שחורות לגבי עתידה רק בגלל עניינים טכניים כאלו של אין מקום, הרשמה שלא במועד וכו', בכיתי המון <הייתי הורמונלית בשלהי הריון>, חשבתי שנצטרך לעבור דירה לקצה השני של העיר, או שסתם ניסע לביה"ס מסוים שרציתי כל יום שעה ומשהו הלוך ואז אותו כנ"ל חזור. הייתי בלתי נסבלת ולא הפסקתי להתעסק בזה, בעלי אופטימי וקליל ולא היה מודאג כמוני. בסוף הכל הסתדר לטובה כשלמדתי את החומר שלא הייתי מצויה בו ובעיקר למדתי להציק ולנדנד (בטלפונים וכו') ולא רק לקטר על זה בינינו. היום אני כ"כ שמחה שהיא בביה"ס הזה שבכלל לא היה באופציות הראשוניות שלי (סתם כי לא הכרתי את כל האפשרויות והייתי מקובעת). אגב, גם היא נכנסה לביה"ס בלי להכיר איש כשכולם כמעט הגיעו מהפרה סקול יחד, אבל סיפור אחר כאמור.
מחכה לשמוע שדברים זזו
