כנראה שצריך פירוש רש"י לדבריו:
שגיא: "השם קיים בשבילך?" רש"י: מבלי משים, שגיא מכניס לסוף שאלתו את המילה "בשבילך" (כלומר "מבחינתך"), אשר מאפשרת לליבוביץ לחמוק מהדיון האונטולוגי ולדון רק בהבט האפיסטמולוגי. רק בסוף הדיון שגיא שם לב לזה, אבל אז זה כבר מאוחר מדי.
ליבוביץ: "זאת אומרת שאינני מדליק סיגריה בשבת": רש"י: ליבוביץ עט - כמוצא שלל רב - על המילה המצילה "בשבילך", שבה נקט שגיא, ושמאפשרת לליבוביץ לפרש את שגיא כמי ששואל: "במה קיומו של השם רלוונטי מבחינתך?". ליבוביץ עונה אפוא, שקיומו של השם רלוונטי לליבוביץ, רק מבחינת הכרת מעמדו כלפי השם - למשל בזה שליבוביץ לא מדליק סיגריה בשבת.
שגיא: "כיצד אתה יודע על קיומו? כיצד אתה מכיר בקיומו?" רש"י: שגיא מתחיל בשאלה על ידיעה, אבל מבלי משים הוא מייד מחליף אותה בשאלת ההכרה - שמאפשרת ליבוביץ לחמוק מהשאלה הראשונה.
ליבוביץ: "בכך שאיני מדליק סיגריה בשבת": רש"י: ליבוביץ מתכוון בעצם לענות לשגיא: "אמנם אינני מכיר את השם עצמו - שהרי השם איננו אוביקט של ההכרה, אבל אני כן מכיר ברלוונטיות של קיומו, והרלוונטיות-הזו עבורי - שבה אני מכיר - היא למשל זה שאיני מדליק סיגריה בשבת".
שגיא: "קיום או אי קיום זו שאלה אונטולוגית. דבר נמצא או איננו נמצא". רש"י: שגיא בעצם שם לב, שעד עכשיו ליבוביץ התחמק מהדיון האונטולוגי (שאלת קיומו האונטולוגי של השם), וענה רק על המובן מאליו האפיסטמולוגי (שאלת מעמדו של האדם כלפי השם), לכן שגיא מנסה בשארית כוחותיו להחזיר את ליבוביץ למסלול האונטולוגי.
ליבוביץ: "רגע רגע רגע, הקטגוריות הגדולות הן אפיסטמולוגיות לא אונטולוגיות". רש"י: ליבוביץ מתחמק מהשאלה הישירה על קיומו של השם, ועובר לדון ב"קטגוריות הגדולות". כשכוונתו כנראה היא לערכים הגדולים (עבודת השם, הומאניזם, פאשיזם וכו'). על כל פנים, איך שלא נפרש את כוונתו ב"הקטגוריות הגדולות", דבר אחד בטוח: הוא לא ענה לשאלה. קצת מזכיר את אחד ממנהיגנו ז"ל (אתם יכולים לנחש אל מי אני מתכוון), שכאשר היו שואלים אותו שאלות לא נוחות, הוא היה עונה: "לא זאת השאלה, אינני עוסק בזה, השאלה היא...". ועוד אפשר, שליבוביץ בכוונה התעלם מהשאלה הישירה על השם, כי לדעתו השם אינו אוביקט של החשיבה - בהיותו מצוי מחוץ להכרה.
